בע"מ 4562/06 פלוני נ. פלוני

א.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת רונן) מיום 27.4.06 בתיק בר"ע 1408/06, בו נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטת בית המשפט לענייני משפחה (סגן הנשיא שנהב) מיום 9.2.06 בתיק תמ"ש 40864/98.

ב.בין הצדדים (המבקש והמשיבה 1) ניטש סכסוך ממושך בעניין משמורת ילדיהם (המשיבים 3-2), והסדרי הראיה. ביום 9.2.06 דן בית המשפט לענייני משפחה בשלוש בקשות שהגיש המבקש: ביחס לבקשת פסילה שהגיש נקבע כי עליו לפעול בהתאם להחלטות קודמות של בית המשפט, לפיהן עליו להגיש בנידון זה בקשה כתובה (החלטות מיום 2.11.06 ומיום 6.12.05); ביחס לבקשה שימונה למבקש עורך דין מטעם הסיוע המשפטי הזכיר בית המשפט החלטה קודמת (מיום 18.12.05) בה קבע כי "אין בימ"ש מוסמך למנות פרקליט למי מהצדדים"; דומה כי ביחס לבקשה השלישית, שעניינה ביטול דיון שנקבע בתיק עד למתן החלטה בבקשת רשות ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי, לא ניתנה החלטה מפורשת. בסוף ההחלטה נקבע "הואיל וזמנו השיפוטי של בימ"ש בוזבז שלא לצורך יש מקום לחייב את המבקש בהוצאות לטובת המדינה", ולפיכך חויב המבקש בתשלום 2,500 ש"ח לטובת המדינה.

ג.בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש נדחתה בבית המשפט המחוזי ביום 27.4.06. בהחלטה (שהוכתרה פסק דין) נקבע, כי צדק בית המשפט לענייני משפחה בכך שהתנה את הדיון בבקשת הפסלות בפתיחת הליך מתאים, ובקביעתו כי אינו מוסמך למנות למבקש עורך דין. בכל הנוגע לדחיית מועד הדיון, נקבע כי הדיון האמור אכן בוטל בהחלטה מאוחרת יותר של סגן הנשיא שנהב (החלטה מיום 15.3.06 שלא צורפה לתיק). לבסוף נדחה ערעור המבקש על חיובו בהוצאות לטובת המדינה. כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה הנוכחית.

ד.ביחס לבקשת הפסלות נטען כי אין חובה להגישה כהליך עצמאי בכתב, ודי בבקשה בעל פה בשעת הדיון. ביחס למינוי ייצוג על ידי בית המשפט נטען כי בפרשת רע"א 6810/97 יהודית בן שושן נ' רוברט בן שושן , פ"ד נא(5) 375 (להלן פרשת בן שושן ) נקבע כי לעיתים דיני משפחה באים "בגדר 'דיני נפשות' ממש; אם לא כפשוטו, הרי כמשמעו" (עמ' 378 - השופט טירקל), ושמסיבה זו יש להסדיר למבקש ייצוג. בסוגיית דחיית מועד הדיון נטען כי אכן נדחה הדיון שהיה קבוע ליום 15.3.06, אך נקבע תחתיו דיון ליום 5.6.06. ולבסוף, נטען כי לא היה מקום לחייב את המבקש בהוצאות לטובת המדינה, בפרט מאחר שבקשתו בכל הנוגע לדחיית הדיון התקבלה.

ה.לאחר העיון בבקשה ובכל נספחיה סבורני כי אין מקום להיעתר לה. בידוע רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת רק במקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית החורגת מהאינטרסים הישירים של הצדדים בהכרעה במחלוקת (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 - מ"מ הנשיא, כתארו אז, שמגר), במקרה שלפנינו המדובר בהחלטות ביניים שאינן מעוררות שאלה משפטית כזאת (ראו רע"א 1011/06 ריבוע כחול ישראל בע"מ נ' תמרי אליהו (טרם פורסם); רע"א 11135/05 עזבון המנוח גלעד זר ז"ל נ' אלעלול מחמוד (טרם פורסם)), ובמובהק אין הבקשה באה בגדרי אותן אישר בשכמותן תישקל רשות ערעור בגלגול נוסף. אכן, לעתים לא רחוקות דיני משפחה שקולים כדיני נפשות, ובמקרים אלה ישנה חשיבות מן המעלה הראשונה לייצוג משפטי ראוי. לא אוכל לקבוע אם במקרה זה מצויים אנו בגדר דיני נפשות, ברם, בדומה להחלטה ב פרשת בן שושן , על המבקש להסדיר את סוגיית הייצוג, ככל שהוא מגיע על פי דין, באמצעות ללשכת הסיוע המשפטי, המוסמכת להעניק שירות משפטי בתחום דיני המשפחה (ראו סעיף 7(2) לחוק הסיוע המשפטי, תשל"ב - 1972 ותקנה 5(1) לתקנות הסיוע המשפטי, תשל"ג - 1973). אני ער לכך שהמבקש מסביר כי שכרו עומד מעל לרף שמתחתיו ניתן סיוע משפטי, אך חיובי המזונות שעליו לשלם בולעים את שכרו; כך או אחרת, על החלטות הלשכה לסיוע משפטי, כמובן בלא שאביע דעה במקרה דנן – ישנה זכות ערעור הקבועה בחוק הסיוע המשפטי (סעיף 5) לבית המשפט המחוזי. מכל מקום, כפי שציינה השופטת רונן בהחלטה נשוא הערעור, הפנתה את המבקש לעניין הייצוג ללשכה לסיוע משפטי, וחזקה כי בקשתו – אם תוגש – תישקל כנחוץ, על פי הפרמטרים שבדין.

ו.ביחס לסוגיית מועדי הדיון, מעבר לכך שאין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בעניינים אלה (ראו רע"א 8952/05 יורם נור ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל (טרם פורסם) ומראי המקומות שם), עקב התארכות ההליכים בעניין האגרה (ממנה קיבל המבקש פטור) הועבר התיק לטיפולי רק בסוף חודש אוגוסט, 2006, שעה שהמועד שכנטען נקבע לדיון כבר חלף. אשוב ואטעים, כי אין כל מקום והיגיון שבית משפט לערעור, כל שכן בגלגול שלישי, יידרש לסוגיות שהן בלב סמכותו של בית משפט קודם בניהול ההליכים בפניו.

ז.ביחס לסוגיית הפסלות, אציין כי המבקש התעלם מהחלטות בית המשפט לענייני משפחה ונמנע מלהגיש את בקשתו בכתב. אכן, כפי שציין ד"ר י' מרזל ( דיני פסלות שופט (תשס"ו), 56) יש אי בהירות ביחס לאופן העלאת טענת פסלות בהליך אזרחי. תקנה 471א(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 קובעת:

"הוראות אחרות בתקנות אלה יחולו לענין טענת פסלות במידה שאינן סותרות הוראות סימן זה ובשינויים המחוייבים לפי הענין".

לכאורה יש להגיש בקשת פסלות בהליך אזרחי בכתב, כפי שמוגשת כל בקשה אחרת. אמרתי לכאורה, כיון שדומני כי בגדרם של ה"שינויים המחוייבים" תיתכן העלאתה של טענת פסלות המתעוררת במהלך הדיון גם בעל פה (ראו מרזל , עמ' 57). אך כפי שכותב המחבר המלומד ( שם ), "אם ידועה לבעל דין עילת הפסילה לפני תחילת הדיון, ראוי הוא כי הבקשה תוגש בכתב, על פי התקנות, ובכך יהא הדיון יעיל יותר". במקרה שלפנינו ביקש סגן הנשיא המלומד שהבקשה תוגש בכתב. אין המדובר כלל בהתעלמות מכל וכל על ידי בית המשפט מהבקשה, שאמנם הועלתה בפתיחת הדיון, אך הוכנה מראש ותוכנה לא היה קשור לנאמר בו; זאת שכן סגן הנשיא עצר את הדיון, וקצב שלושים יום להגשת הבקשה באופן מסודר, ובהחלטותיו עמד על כך שהמדובר בבקשה שלא עסקה בדיון הספציפי שבפניו. בנסיבות אלה סבורני כי בית המשפט פעל בסמכות, ועל המבקש היה לציית להחלטה ולהגיש את הבקשה אם חפץ כי תידון. אין כל מניעה שבית משפט הדן בעניין מסוים יבקש מהצדדים להעלות על הכתב התייחסות (השוו תקנה 160(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 ושלפיה "סיכום טענות בעלי הדין יהיה בעל פה... אולם רשאי בית המשפט לצוות שיסכמו טענותיהם בכתב, על הפרשה כולה או על שאלה מסויימת שקבע, בין בנוסף על הסיכום שבעל פה ובין במקומו". לגבי הסמכות לקביעתו של אופן הגשת החומר לבית המשפט ראו גם רע"א 2450/01 רוחמה רובינשטיין נ' עין טל (1983) בע"מ , פ"ד נה(4) 385 (השופטת דורנר). ועוד, סבורני כי המבקש לא הצביע על נפקות של ממש מבחינתו להחלטה להגיש את הבקשה בכתב (ראו ע"א 8743/04 בר נר נ' רוט , פ"ד נט(4) 104, 111 (הרשם מרזל)). מובן שאין מקום לדיון במסגרת הבקשה הנוכחית בטענות הפסלות לגופן, שכן בעניינן יש להגיש לפי הצורך – לאחר קבלת החלטה מתאימה מבית המשפט לענייני משפחה – ערעור פסלות לנשיא בית המשפט העליון (סעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד - 1984).

ח.לא אוכל איפוא להיעתר לבקשה.