רע"א 1011/06 ריבוע כחול ישראל בע"מ נ. תמרי אליהו ואח'

א.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת דותן) מיום 3.1.06 בע"א 2128/05 בו נדחה ערעור המבקשת על החלטת רשם בית המשפט המחוזי (השופט ברוך) מיום 25.4.05 בה"פ 1067/02) לדחות את בקשתה לסילוק על הסף של המרצת הפתיחה שהגישו המשיבים 1.

ב.המשיבים 1 (להלן המשיבים) הגישו ביום 17.9.02 המרצת פתיחה כנגד המבקשת והמשיבה 2 (המשיבים הם חברים במשיבה 2 או יורשי חברים בה), בה עתרו להצהרה, כי החלטות האסיפה הכללית של המשיבה 2 מיום 28.1.97 התקבלו שלא כדין. המדובר בהחלטות שעניינן אישור הסכם מסגרת בין המבקשת והמשיבה 2, שבעקבותיו נכרתו הסכמים נוספים, ובעיסקה שביסודה עמדה מכירתה של המשיבה 2 למבקשת. ביום 3.12.02 הגישה המבקשת בקשה לסילוקה של המרצת הפתיחה על הסף או לחלופין להעברתה לפסים של תביעה רגילה. ביום 25.4.05 החליט הרשם ברוך (התיק עבר אליו בעקבות מותו הטראגי של הרשם ד"ר אזר ע"ה, אשר החל בטיפול בו) שלא להיעתר לבקשה, בנימוק כי אין מניעה שהמשיבים יעתרו למתן סעד הצהרתי של בטלות ההסכמים. בתאריך 9.5.05 שבה המבקשת וביקשה כי התובענה תידחה על הסף. ביום 16.5.05 נדחתה הבקשה. על כך הוגש הערעור בבית המשפט המחוזי.

ג.בערעור נטען, בין השאר, כי המשיבים לא צירפו להמרצת הפתיחה את כל הצדדים הרלבנטיים, כי היה באפשרותם לתבוע סעד ממשי ומלא ועל כן לא היה מקום לבקש סעד הצהרתי, כי אין יריבות בין המשיבים למבקשת שכן המשיבים אינם צד למערכת ההסכמים בין המבקשת למשיבה 2, וככאלה אין להם זכות לטעון לבטלות ההסכמים. נטען כי ככל שהמשיבים סבורים כי למשיבה 2 עילת תביעה כנגד המבקשת, בידיהם לנקוט בצעדים שונים במטרה לגרום למשיבה 2 לפתוח בהליכים, אך הם עצמם, בכשירותם כחברי האגודה, אינם יכולים לפתוח בהליך משפטי ישיר נגד המבקשת. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, בקבעו כי עצם העובדה שהבקשה לסעד הצהרתי נועדה לפתוח פתח להגשתה של תביעה נוספת, כספית, אינה פוסלת את ההליך. באשר לבקשה לנהל את ההליך כתביעה רגילה קבע בית המשפט המחוזי כי המותב אשר ידון בתובענה לגופה ישקול את היקף הראיות ויחליט בהתאם. כן נקבע כי אי צירופם של צדדים נוספים, אשר לטענת המבקשת עלולים להיפגע מתוצאות ההליך, אינו מוביל בהכרח לדחיית התביעה, והדבר תלוי בין היתר בשאלה האם נכונה ההנחה, כי אי צירופם של בעלי המניות הנוספים עלול לפגוע בזכויותיהם. בנוסף נקבע כי נוכח העובדה שביטול ההסכמים אינו הסעד המבוקש אלא תוצאה בלתי נמנעת מביטול ההחלטה הפגומה הנטענת של האסיפה הכללית, וכיוון שהמשיבים כטענתם הם בעלי מניות במשיבה 2, זכאים הם לבקש ביטולן של ההחלטות שהתקבלו לשיטתם כתוצאה ממצגים מטעים. באשר לטענת המבקשת בדבר היעדר יריבות קבע בית המשפט, כי ההחלטה שהתקבלה באסיפה הכללית גרמה למשיבים לנזק ישיר ולא רק כפועל יוצא מנזקה של החברה, ועל כן קמה להם עילת תביעה עצמאית כנגד המבקשת והמשיבה 2.

ד.בבקשה הנוכחית נטען, כי בקשת רשות הערעור מעוררת שתי סוגיות משפטיות עקרוניות: ראשית, שאלת זכותו של בעל מניות התאגיד לתבוע באופן אישי ביטול הסכם שהצדדים לו הם התאגיד וצד שלישי, בפרט שעה שהטענה היחידה לנזק היא לנזק לתאגיד, שכתוצאה ממנו נפגע שווי המניה של בעל המניות. עמדת המבקשת היא כי עילת התביעה מוקנית לתאגיד בלבד, ואין עילת תביעה אישית לבעל המניות שלא על דרך תביעה נגזרת. הסוגיה השניה עניינה שאלת זכותו של תובע לתבוע סעד הצהרתי שעה שבאפשרותו לתבוע את הסעד המלא הממשי. לשיטת המבקשת, בידי המשיבים לתבוע את הסעד המלא, ואין להם איפוא זכות לתבוע סעד הצהרתי. כן נטען כי בשאלות שעניינן אי צירוף צדדים העלולים להיפגע ואי התאמה של ההליך לבירור כהמרצת פתיחה עמדו בפני בית המשפט קמא מלוא הנתונים לצורך מתן החלטה לגופו של עניין, ועל בית המשפט המחוזי היה להכריע בהן.

ה.(1) לאחר עיון אין בידי להיעתר לבקשה. רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת כידוע רק בעניין שחשיבותו המשפטית חורגת ממחלוקת הצדדים הישירים לו (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128, מפי מ"מ הנשיא, כתארו אז, שמגר). בפרט אמורים הדברים כאשר עסקינן בעניינים דיוניים ובהחלטות ביניים. אכן, המדובר בהחלטת ביניים שמשמעה כי התיק יחיה או יחדל, אך המדובר בשלב שבו לא הוכרעו עדיין זכויות בעלי הדין ולא נחסמו הדרכים בפני המבקשת להגן על זכויותיה שלה (ראו ד"ר ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד סעיף 185 בעמ' 181-180; כן ראו רע"א 8952/05 נור נ' מינהל מקרקעי ישראל (לא פורסם)). יש מקום ליתן מתן עדיפות למיצוי הבירור המהותי (רע"א 8674/04 א.ש גל חום שוקי פסח בע"מ נ' FRANCO BELGES

. (לא פורסם)); ואין המדובר באחד מאותם מקרים שבהחלטה מעין זו עלול להיגרם עוול של ממש ועקרון עשיית הצדק תובע התערבות בה (ראו גם א' בן-נון, הערעור האזרחי (מה' 2), 318-319). העניין שלפנינו, אף שמטבען של בקשות מעין אלה הוא מוצג כנושא עקרוני, תחום למחלוקת הצדדים. המשיבים ניסחו את ההליך שפתחו באורח אשר בשונה מן התקדימים עליהם הצביעה המבקשת, המחייבים הגשתה של תביעה נגזרת, פותח ביחסים שבין המשיבים למשיבה 2; ואם כי המשכו ה"טבעי" נוגע למבקשת, אין לשלול מיניה וביה את הלגיטימיות המשפטית שלו. זאת, משלטענת המשיבים גרמה להם החלטת האסיפה הכללית נזק ישיר. מקובלים עלי נימוקיו של בית המשפט המחוזי באשר לעילות הספציפיות בגינן התבקשה הדחיה על הסף, ואוסיף כי באשר להתאמתו של ההליך לדיון כהמרצת פתיחה אכן ראוי כי יחליט בית המשפט המחוזי בהמשך במותב הדן בתיק לגופו.

(2) כאמור, לא אוכל להיעתר לבקשה.