רע"א 2554/12צדוק אליעזר נ. עיריית פ"ת

א.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (השופט מקובר) מיום 29.2.12 בתיק בר"ע 10118-10-11, במסגרתה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום (השופטת קמיר-וייס) מיום 11.9.11 בתיק 12332-01-11. עניינה של הבקשה תביעה בקשר לדוכן פלאפל.

ב.

במשך מספר שנים הפעיל המבקש דוכן פלאפל בתחום המשיבה. ביום 9.1.11 הגישה המשיבה תביעה לסילוק הדוכן, אשר לשיטתה "אינו מאויש החל [מיום] 2.1.07 ומהוה מפגע תברואתי" (סעיף 5 לכתב התביעה), ודרשה להשיב את "החזקה במקרקעין לאלתר לידי התובעת" (סעיף 11.1). בכתב התביעה התייחסה המבקשת לסמכותה הכללית לעשות "כל מעשה הדרוש לשם שמירה על תחום העיריה, בריאות הציבור והבטחון בו" לפי סעיף 249(29) לפקודת העיריות. לענייננו די לציין, כי המבקש עתר לסילוק התביעה על הסף בטענה, כי המקרקעין אינם בבעלות המשיבה. לאחר קבלת תגובת המשיבה דחה בית משפט השלום את הבקשה, בקבעו כי בין הצדדים קיימת יריבות משפטית; זאת ככל הנראה בהתבסס על עמדת המשיבה (בתגובתה מיום 14.8.11) בה נאמר, בין היתר, כי "תביעה זו אינה מוגשת מכוח בעלות במקרקעין, אלא מכוח הסמכות הכללית של המשיבה על פי סעיף 249(29) לפקודת העיריות".

ג.

בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי נדחתה, בקביעה כי נוכח ההסתמכות על סעיף 249(29) "קיימת, על פניו , יריבות... [ו]הלכה היא, כי כל עוד קיים סיכוי, ולו קלוש , כי התובע יזכה בתביעתו, אין למחוק את התביעה" (ההדגשות הוספו - א"ר). עוד הוזכר, "כי ככלל, אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית הנוגעות לאופן ניהול ההליך, והלכה זו חלה ביתר שאת מקום בו מדובר בהחלטה דיונית שמשמעותה המעשית היא המשך בירורו של ההליך לגופו"; ולבסוף הודגש, כי "למבקש שמורות כמובן כל טענותיו במסגרת ההליך העיקרי".

ד.

כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה הנוכחית, ובין היתר

נטען בה, כי אין הצדקה עניינית לתביעת המשיבה, שכן זו הוגשה בחוסר תום לב, תוך אזכור עובדות שאינן רלבנטיות (דוגמת היעדר רישיון עסק שעה שהעסק סגור), ובמצב דברים בו הקיוסק אינו מהוה מפגע. במישור המשפטי הודגש, בעיקר , כי מאחר שהמשיבה אינה בעלת המקרקעין, אין היא מוסמכת להגיש תביעה לסילוק יד, וממילא כי לתביעתה אין יסוד, וצריך היה בית המשפט להיעתר לבקשה לסלקה על הסף.

ה.

ואולם, לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה, מן הטעמים שפורטו בהחלטת בית המשפט המחוזי. אף אם נתעלם מהלכת חניון חיפה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128) לגבי המקרים החריגים המצדיקים מתן רשות ערעור בגלגול שלישי; ואף אם יש ממש בטענה המשפטית שהעלה המבקש - ואולי לא למותר לציין, כי בכתב התביעה נדרש המבקש להשיב "את החזקה במקרקעין לאלתר לידי התובעת" (סעד שאכן קשור לכאורה

לטענת בעלות); צדק בית המשפט המחוזי בכל בנוגע להלכות המנחות לגבי התערבות ערכאת הערעור בהחלטת הערכאה הדיונית להמשיך בבירור ההליך לגופו (ראו, לדוגמה, רע"א 422/06 חברת התחנה המרכזית החדשה בת"א בע"מ נ' אהובים

(לא פורסם); רע"א 8674/04 א.ש. גל חום שוקי פסח בע"מ נ' FRANCO BELGES

(לא פורסם)); רע"א 8952/05 נור נ' מינהל מקרקעי ישראל

(לא פורסם)). בבחירה בין נעילת דלת תביעה לפתיחתה המותנית מועדפת הפתיחה המותנית, מכל מקום במקום של ספק. כפי שציין בית המשפט המחוזי, טענות המבקש שמורות לו להליך העיקרי, ומטבע הדברים ככל שתתקבל טענתו כי לא היה מקום להגיש את התביעה מעיקרא, קיימת האפשרות ליתן לכך ביטוי בפסיקת הוצאות.