רע"א 53238-09-26 רע"א 53238-09-26

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט א' צימרמן) מיום 4.9.2026 בת"א 76591-07-26, שבה התקבלה בקשת המשיבה למתן סעד זמני ונקבע כי קולות המבקשים לא יימנו לעת הזו במניין הקולות ברוב המיוחד שנדרש למינוי דירקטור חיצוני באסיפה הכללית של המשיבה מיום 26.7.2026, כך שעד להחלטה אחרת גב' איילת נחמיאס-ורבין (להלן גם: הדח"צית הזמנית) תשמש כדירקטורית חיצונית. 1. בתמצית, המשיבה, אברות תעשיות בע"מ (להלן: החברה), היא חברה ציבורית נסחרת אשר בעלת השליטה בה, המחזיקה בכ-55 אחוז ממניות החברה באמצעות חברת בת, היא שפיר הנדסה ותעשיה בע"מ (להלן: שפיר). המבקשים (להלן יחד: מגנזי) מחזיקים בכ-28 אחוז ממניות החברה, כך שהם מחזיקים למעשה ברוב המניות שאינן בבעלות שפיר. יחסיהם של שפיר ומגנזי אינם מן המשופרים בלשון המעטה והדבר הוביל את החברה בעבר למבוי סתום בנוגע להחלטות שונות וביניהן החלטות בעניין מינויים של בעלי תפקיד. יוער כבר עתה, בקשר למינוי דירקטור חיצוני (להלן גם: דח"צ) לחברה ציבורית, כי סעיף 239 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: החוק) מורה שדח"צ ימונה ברוב קולות באסיפה הכללית, בכפוף לכך שיכללו בו רוב מכלל קולות בעלי המניות שאינם בעלי השליטה בחברה או שסך קולות המתנגדים מקרב בעלי המניות האמורים לא יעלה על שיעור של שני אחוזים מכלל זכויות ההצבעה בחברה. משמעות הדבר היא, שבענייננו גם שפיר וגם מגנזי מחזיקים בזכות וטו על מינוי אפשרי של דח"צ. 2. בהמשך לאמור, לפני כשנה התנהל לפני בית המשפט המחוזי הליך שעסק במאבק על מינוי דח"צ לחברה (ת"א 51159-07-25). זאת לאחר ששפיר ומגנזי עמדו על זכות הווטו שלהם באופן שהוביל למבוי סתום ומנע את מינוי הדח"צ לחברה. בעקבות זאת, החברה הגישה תביעה נגד מגנזי בה התבקש שלא למנות את קולותיהם בטענה כי הם בעלי "עניין אישי שלילי" בהחלטה או כי הפרו את חובות תום הלב וההגינות החלות עליהם. זאת לאחר שמגנזי התנגדו באופן עקבי וללא הסבר להארכת כהונת הדח"צית ששימשה אז בתפקיד וכן למינויים של מועמדי ועדת האיתור. בפסק דינו קבע בית המשפט מנגנון חלופי לבחירת דח"צ (להלן: המנגנון החלופי), שעיקריו היו: איגוד הדירקטורים בישראל יציע חמישה מועמדים מתאימים; לשפיר ולמגנזי תהיה זכות להטיל וטו על שני שמות מהרשימה; ואם מגנזי לא יצביעו לאחד מהמועמדים הנותרים, לא יימנה קולם באסיפה הכללית כהוראת סעיף 239 לחוק. בהמשך לכך ביום 24.12.2025 מונה דח"צ לחברה שעודנו מכהן בה. 3. מכאן לרקע להליך בענייננו, שבמרכזו הליך מינוי דח"צ שני לחברה לכהונה ראשונה. לקראת סיום כהונתו של דח"צ קודם, שמועד פקיעת כהונתו היה צפוי ליום 23.7.2026, החברה החלה לקדם צעדים ולפעול לפי המנגנון החלופי לצורך מינוי דח"צ. בתוך כך פנתה עוד בחודש ינואר 2026 לאיגוד הדירקטורים בישראל לקבל רשימה של חמישה מועמדים מתאימים. כל זאת שעה שהיא סברה כי אין היתכנות למינוי בהסכמה. ביום 21.6.2026 שלחה החברה זימון לאסיפה כללית מיוחדת שעל סדר יומה נמנתה סוגיית מינוי דח"צ. בהמשך לכך, מגנזי הציעו מועמד נוסף ושני בעלי מניות נוספים הציעו אף הם מועמדים מטעמם. ביום 26.7.2026 התקיים הדיון באסיפה הכללית, במסגרתו מגנזי סירבו לתמוך במי ממועמדי החברה שקיבלו רוב קולות. בעקבות כך הגישה החברה ביום 27.7.2026 תביעה נגד מגנזי. בתביעתה ביקשה לגרוע את קולותיהם של מגנזי ממניין הקולות שנספרו במסגרת הרוב המיוחד בשל הפרת חובת ההגינות החלה עליהם ובשל היותם בעלי עניין אישי שלילי בהחלטות בעניין. בצד התביעה הוגשה גם בקשה לסעדים זמניים. 4. ביום 4.9.2026 בית המשפט נעתר לבקשה לסעד זמני והורה כאמור כי לעת הזו קולותיהם של מגנזי לא יימנו במניין הקולות ברוב המיוחד שנדרש כך שעד להחלטה אחרת תכהן הדח"צית הזמנית. בהחלטה נקבע כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לעבר החברה. זאת שעה שאם לא יינתן הסעד המבוקש החברה תפעל בניגוד לחוק משום שלא יכהנו בה שני דח"צים, ישותקו חלק מוועדותיה ולא יפעל מלוא מנגנון הביקורת שלשמו ממונים דח"צים. מנגד, לא ייגרם כל נזק חריף ממתן הצו. אשר לסיכויי התביעה נקבע כי לכאורה בלבד אלו נחזים להיות גבוהים. גם טענות מגנזי לשיהוי ולחוסר תום לב אין בהן כדי לשנות מן התוצאה. מגנזי לא השלימו עם ההחלטה ומכאן הבקשה שלפנַי. 5. בעיקרם של דברים, בבקשה נטען כי שגה בית המשפט המחוזי הן בבחינת מאזן הנוחות, הן בבחינת סיכויי התביעה והן בכך שהחליף הוראת חוק קוגנטית של המחוקק במנגנון עוקף יציר פסיקה. לעניין מאזן הנוחות נטען כי הוא נוטה בבירור לטובת מגנזי; כי הדח"צית הזמנית שמונתה נעדרת כישורים חשבונאים-פיננסים הנדרשים כדי לבקר על הנעשה בחברה באופן שעלול להזיק לה; כי החשש נלמד משורת החלטות פוגעניות שהתקבלו מאז מינוי הדח"צ בהמשך להליך הקודם בתחילת שנת 2026; כי ההחלטות שתתקבלנה בתקופת הסעד הזמני לא ניתנות לביטול בדיעבד, ולכל הפחות לא בנקל; כי בניגוד לקביעת בית המשפט, מגנזי כלל לא אדישים למצב של הפרת החוק; כי הם פעלו בכל דרך להגיע לפתרון מוסכם ואף הציעו שתי הצעות למנגנונים חלופיים; כי אין כל החלטה קונקרטית הדורשת שני דח"צים מכהנים בעת הזו; כי החברה היא זו שתמרנה את המצב כך שיגיע לכדי הפרת חוק; וכי מדובר בצו עשה אשר בניגוד לקביעת בית המשפט חופף הלכה למעשה לסעד העיקרי ולא הייתה הצדקה ליתן אותו. 6. לעניין סיכויי התביעה נטען כי פניית החברה למנגנון החלופי מלכתחילה טרם הגיעו הצדדים למבוי סתום עומדת בניגוד לחוק; כי הפנייה נעשתה בחוסר שקיפות; כי בית המשפט התעלם מכך שהלכה למעשה החברה ביקשה להכשיר את הפרת חובת ההגינות על ידי שפיר, המתבטאת בסירוב שרירותי של שפיר להצביע לכל מועמד שיציעו מגנזי; כי בית המשפט כלל לא דן בטעמים שהעלתה שפיר להתנגדותה למועמדים שהוצעו על ידי בעלי מניות המיעוט המתמצים בכך שהמועמדים פסולים כביכול בשל זיקה למגנזי; כי בית המשפט התעלם מנימוקי מגנזי לאי-התאמתם של המועמדים שהוצעו שאינם בעלי ניסיון פיננסי או שאינם בעלי ניסיון בתחום העיסוק של החברה; כי הקשיים שבית המשפט פירט ביחס להגנת מגנזי מבוססים אך על ראשית ראיה בלבד; וכי בית המשפט שגה בכך שהניח כי הצדדים הגיעו למבוי סתום בהליך המינוי הנוכחי בהתבסס על ההליך הקודם, כאשר לא כך הדבר. יחד עם הבקשה הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע ולמתן סעד זמני שיורה על מינוי דח"צ זמני לחברה עד להחלטה אחרת. 7. דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. נקבע זה מכבר כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בהחלטות בנושא סעדים זמניים וערכאת הערעור תיטה שלא להתערב בהן אלא במקרים חריגים (רע"א 22608-12-25 ברקת נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, פסקה 16 (12.2.2026); רע"א 25633-10-25 עיריית בני ברק נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 6 (16.11.2025); רע"א 20657-09-25 אינדיום יפתח בע"מ נ' בויס (28.9.2025)). הדברים מקבלים משנה תוקף באותם מקרים בהם הערכאה הדיוניות קיימה דיון בנוכחות הצדדים והתרשמה באופן בלתי אמצעי ממכלול הראיות אשר הובא לפניה (רע"א 72234-04-26 ננו דיימנשן בע"מ נ' Murchinson Ltd., Canadian Corp, פסקה 14 (14.7.2026); רע"א 66028-05-26 אהרון נ' ענב יזום – לה גווארדיה, פסקה 4 (31.5.2026); רע"א 47417-08-25 אבוחצירא נ' פרץ, פסקה 8 (8.2.2026); רע"א 68835-11-25 ברוק נ' חזן, פסקה 7 (25.1.2026)). המקרה שלפנַי אינו נמנה עם מקרים חריגים אלו. 8. בית המשפט הדן בבקשה למתן סעד זמני במסגרת תביעה נדרש לשני שיקולים עיקריים: קיומה של עילת תביעה לכאורה ומאזן הנוחות. תנאים אלה מקיימים ביניהם יחס של "מקבילית כוחות" כאשר לשיקול בדבר מאזן הנוחות נתונה הבכורה (תקנה 95 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות); רע"א 72436-07-26 טלמון נ' הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית של ירושלים, פסקה 9 (9.8.2026); רע"א 16962-11-25 משמר אילון – מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 11 (16.7.2026)). לכך מתווספים שיקול תום ליבם של בעלי הדין והשתהות המבקש (תקנה 95(ד)(3) לתקנות). בענייננו, בית המשפט המחוזי נדרש בהחלטתו לשיקולים הרלוונטיים והגיע לכלל מסקנה כי סיכויי התביעה לכאורה ומאזן הנוחות מטים את הכף לעבר קבלת הבקשה, ולא מצאתי הצדקה להתערב בהחלטתו. אשר למאזן הנוחות, מצד אחד, היטיב בית המשפט לתאר את הנזק לחברה מהיעדרו של דח"צ שני. היינו שהחברה תפעל בניגוד לחוק, שישותקו חלק מוועדותיה ולא יפעל מלוא מנגנון הביקורת שלשמו ממונים דח"צים. מצד שני, מגנזי העלו חששות שונים שעיקרם נוגעים ליכולתה של הדח"צית הזמנית למלא את התפקיד כנדרש ולאפשרות שבשל מינויה תתקבלנה החלטות אשר מרעות עם החברה. דא עקא, בית המשפט המחוזי שקל את כל השיקולים ואיזן ביניהם ודחה את הטעמים להתנגדות מגנזי למועמדים שהציגה החברה ובתוך כך לדח"צית הזמנית. נקבע כי אין בכך שהדח"צית הזמנית נעדרת הכשרה פיננסית-חשבונאית כדי למנוע ממנה לעשות מלאכתה נאמנה. לעניין זה גם הובהר כי אין חובה ששני הדח"צים יחזיקו בכישורים מעין אלה, ומכל מקום יש בחברה שלושה דירקטורים בעלי כישורים אלו עימם נמנה הדח"צ המכהן ודי בכך. אשר למומחיות בתחום הליבה של החברה, הובהר כי טענה זו כלל לא הועלתה נגד מינויה של הדח"צית הזמנית ובצדק, שעה שהיא מתאימה מאוד בבחינת כישוריה המקצועיים לכאורה. זאת בשים לב לכך שהיא שימשה כיו"ר דירקטוריון בחברה המתמחה בתעשיות הנוגעות לתחום עיסוק החברה משך עשור. לכך יש להוסיף, כי בית המשפט גם הבהיר שאם יימצא שהדח"צית הזמנית לא נבחרה כדין והמינוי יבוטל, תשמרנה טענות המיעוט בנוגע לנפקות בדיעבד של הצבעותיה. בנסיבות אלה, לא מצאתי הצדקה להתערב בקביעות בית המשפט כי מאזן הנוחות נוטה לעבר החברה. 9. בית המשפט גם נדרש לטענותיהם השונות של מגנזי לעניין סיכויי התביעה, ערך בהן דיון מפורט, ולא מצאתי כי עלה בידי מגנזי להצביע על טעם שיצדיק התערבות בהחלטתו בשלב זה. זאת גם בשים לב לכך שענייננו בסעד זמני, כך שהשאלות המתעוררות בתביעה עוד עתידות לידון ולהתברר בהליך העיקרי. ולעת הזו, העיקר הוא כאמור מאזן הנוחות אשר נוטה לעבר מתן הסעד שיאפשר את תפקוד החברה בתקופת הביניים, קרי עד להכרעה בהליך העיקרי (רע"א 8078/23 להב נ' גוטמן, פסקה 16 (10.3.2024); רע"א 687/12 דרורי נ' איי.אי.אל ישראל אקוויטי בע"מ, פסקה 7 (23.1.2013)). גם לא התרשמתי כי בית המשפט קבע שהמנגנון החלופי הוא הדין החל במקרים של מבוי סתום במינוי דירקטור חיצוני חלף החוק באופן רוחבי כפי שנטען. זאת שעה שבית המשפט הבהיר בהחלטתו כי המנגנון החלופי "אינו נועד להחליף מהלך ראשון של מינוי דח"צ בדרך של הצגת מועמדויות מטעם החברה מזה ומטעם המיעוט מזה" ואך קבע כי יש מקום להחילו בעת הזו בעניינה של החברה ובנסיבות המקרה הקונקרטי. 10. אשר לטענת מגנזי בנוגע לאופי הסעד שניתן, שהינו צו עשה החופף לסעד העיקרי ומצדיק שלא ליתן סעד כפי שניתן. אמנם, צו עשה זמני שמור למקרים חריגים בהם הסעד הזמני נדרש כדי למנוע תוצאה בלתי הפיכה או קשה ביותר, זאת ביתר שאת כאשר מדובר בסעד החופף לסעד שהתבקש בהליך העיקרי (רע"א 42409-11-25 הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל נ' רביע (18.11.2025); רע"א 53449-02-25 דוידסון נ' עלה הרמה כפר סבא תמא 38 בע"מ, פסקה 7 (30.4.2025); רע"א 1400/24 חברת סנטר המושבה 975 נ' מנהל מס ערך מוסף, פסקה 12 (11.4.2024)). ברם, בשים לב לנזקים הצפויים לחברה בהיעדר דח"צ מכהן כדין ולנסיבות המקרה, התרשמתי כי ענייננו בא בגדר אותם מקרים חריגים. אף אוסיף כי בית המשפט ציין בהחלטתו שבא כוחם של מגנזי כלל לא חלק בדיון לפניו על הטענה כי לא מדובר בסעד זהה לסעד העיקרי. בשים לב לכל האמור, הבקשה נדחית.