רע"א 5358/98 רחל שוקר נ. ישראל שוקר

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט נ' הנדל) בבר"ע 791/98 מיום 26/07/98.

1.בפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי אשר דחה את בקשת רשות הערעור שהוגשה מלפניו, ושעניינה החלטת בית המשפט לענייני משפחה לדחות את ערעור המבקשת על החלטת ראש ההוצאה לפועל שקיבל טענת "פרעתי" של המשיב, בשל איחור בהגשת הערעור.

2.בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור שהוגשה מלפניו בקובעו כי, עפ"י תקנה 120(ב1) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם1979- המפנה לתקנה 258כח לתקנות סדר הדין האזרחי, המועד להגשת ערעור בעניינינו הינו 15 יום. לכן, משהוגש הערעור לבית המשפט לענייני משפחה תוך 45 יום ולא תוך 15 יום, כנדרש, צדק בית המשפט לענייני משפחה בדחותו את הערעור בשל איחור בהגשתו.

3.טענת המבקשת לפני הינה כי תקנה 258כח לתקנות סדר הדין האזרחי אינה חלה על טענת "פרעתי", ולפיכך המועד להגשת הערעור על טענה כזו, עפ"י האמור בתקנה 397 לתקנות סדר הדין האזרחי, הוא 45 יום. המבקשת מסתמכת על סעיף 19(ג) לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז- 1967 לפיו דין ערעור על החלטת ראש ההוצאה בעניין טענת "פרעתי" כדין פסק דין של בית משפט שלום. לשיטתה של המערערת תקנה 258כח הנ"ל מתייחסת לערעור על החלטת ראש הוצאה לפועל שאינה פסק דין של בית המשפט השלום ולכן לא חלה בענייננו.

4.לאחר שעיינתי בבקשת המבקשת ובתשובת המשיב הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות. הסוגיה המשפטית שמעלה המבקשת נדונה בפני בית משפט זה ברע"א 3878/96 קסטנברג בע"מ נ' עירית הרצליה , פ"ד נ(2) 571, שם נקבע כי הוראת סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל מקנה לבעל הדין זכות מהותית להגשת ערעור אך אינה נוגעת לאופן ולמועד הגשת הערעור המוסדרים בסדרי הדין. עוד נקבע שם כי המועד להגשת ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בטענת "פרעתי" הוא 15 יום מיום מתן ההחלטה.

5.בנסיבות המקרה לא מצאתי כל טעם לחרוג מהלכה זו, ולפיכך נחה דעתי כי אין מקום למתן רשות ערעור בעניין זה.

6.בנסיבות העניין לא מצאתי לנכון לחייב את המבקשת בהוצאות.

הבקשה נדחית.