פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5427/03
בפני:
כבוד המשנה לנשיא ת' אור
המבקשת:
אליהו חברה לביטוח בע"מ
נ ג ד
המשיב:
משה מתתיהו
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א
3160/01 שניתנה ביום 26.5.03 על ידי כבוד השופט י' צבן
בשם המבקשת:
עו"ד עוזי לוי
החלטה
1.המשיב נפגע בתאונת דרכים ביום 12.10.93. בית המשפט קבע, כי מסכום הפיצויים יש לנכות את התגמולים מהוונים שעתיד המשיב לקבל מענף נכות כללית של המוסד לביטוח לאומי ( להלן: המוסד ). כשלב ביניים ולצורך הניכוי האמור, הורה בית המשפט להקפיא סכום של 200,000 ש"ח מסכום הפיצוי. המבקשת הגישה בקשה לתיקון השמטה מקרית מפסק הדין, בה ביקשה להקפיא מסכום הפיצוי סכום נוסף של 840,002 ש"ח ( להלן: הסכום הנוסף ), בגין קיצבת שירותים מיוחדים, אשר לשיטתה זכאי המשיב לקבל מן המוסד. בית המשפט דחה את הבקשה, בנימוק שאין מדובר בטעות סופר או השמטה מקרית מפסק הדין. על החלטתו מוגשת בקשה זו לרשות ערעור.
2.לאחר שעיינתי בחומר שבפני, הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות. הלכה היא, כי סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 ( להלן: החוק ), מסמיך את בית המשפט לתקן טעות אשר נפלה בפסק הדין או בהחלטה והנובעת מהיסח דעתו של השופט בעת ניסוח דבריו. המדובר ב"טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה", כמשמעותם בחוק. תיקונים מהותיים ניתן להביא רק בדרך של ערעור. כך, למשל, נפסק, ששינוי אופן חישוב הפרשי ההצמדה והריבית עולה כדי שינוי פסק הדין המקורי ומתן פסק דין חדש תחתיו (ראו ע"א 150/90 סולל בונה בע"מ נ' ברק אור בע"מ , פ"ד מז(4) 17).
3.כפי שמציין בית המשפט המחוזי, אין מדובר בענייננו בטעות סופר או השמטה מקרית. לפיכך, הנושא המועלה על ידי המבקשת יכול להתברר במסגרת של ערעור על פסק הדין ולא במסגרת בקשה לתיקון טעות סופר. אשר על כן, ומבלי לדון בטענה לגופה - הבקשה נדחית.
ניתנה היום, א' באב תשס"ג
(30.7.2003).
המשנה לנשיא