רע"א 5437/00 חיים מאור נ. עמידר בע''מ

בבית משפט השלום נתקבלה תביעת המשיבה לפינוי המבקש מדירה שבבעלותה ולתשלום דמי שכירות ונדחתה תביעתו הנגדית של המבקש בגין נזקים שהיו קיימים בדירה ולא תוקנו. בפסק הדין בחן בית משפט השלום את טענות בעלי הדין לעומקן על רקע לשון הסכם השכירות והנסיבות המיוחדות וקבע כי המשיבה פטרה לתקופה מסוימת את המבקש מחובת תשלום דמי שכירות וכי תקופת הפטור הסתיימה וסיומה הובא לידיעתו של המבקש לכל המאוחר בעת שהגישה המשיבה תביעה קודמת נגדו בבית משפט השלום. כן נקבע כי לפי נוסח הסכם השכירות, ובהתחשב בנתונים המיוחדים של העניין רשאית המשיבה לדרוש את פינויו של המבקש מן הדירה בנסיבות של הפרת הסכם השכירות וכי המשיבה לא נהגה בחוסר תום לב משעשתה כן. לבסוף נקבע כי המבקש לא הוכיח כי המשיבה הייתה חייבת לבצע תיקונים שונים במושכר ולפיכך נדחתה התביעה שכנגד.

ערעורו של המבקש לפני בית המשפט המחוזי נדחה. בית המשפט קבע כי פסק דינה של הערכאה הראשונה מבוסס כראוי, הממצאים שנקבעו בו תומכים במסקנה המשפטית וכי לא נגלית כל טעות שבחוק על פני הפסק. מכאן הבקשה לרשות לערער.

בבקשתו שב וחוזר המבקש על טענותיו השונות כפי שהועלו בפני הערכאות שקדמו ובין היתר, כי המשיבה פטרה אותו מן החובה לשלם דמי שכירות, כי לאור הנסיבות המיוחדות לא עומדת למשיבה הזכות לנקוט בסעד של פינוי וכי המשיבה נקטה בסעד זה בחוסר תום לב. כן העלה המבקש טענות כנגד דחיית בקשתו לפני בית המשפט המחוזי לדחות את מועד הדיון ועוד העלה טענה כנגד החלטת בית המשפט לדחות את בקשתו לפסילת אב בית הדין מלישב לדין.

דין הבקשה להידחות. המבקש אינו מעורר כל שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית המצדיקה קיומו של דיון בערכאה שלישית וטענותיו נסבות כולן סביב הנסיבות הפרטיקולריות של העניין. לא מצאתי גם שקיימת הצדקה להתערב בהחלטה שלא לדחות את מועד הדיון ואילו בקשת רשות לערער איננה הדרך הראויה להעלות טענות כנגד החלטה הדוחה בקשה לפסילת שופט.

הבקשה נדחית.