רע"א 5440/09 מוחמד אבו אלרוב נ. חברת נכסי שלמה המלך בע"מ

1.

לפני בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט ב' ארבל), במסגרתו נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כבוד השופט א' כנעאן).

המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה כנגד המשיבות בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, עקב רשלנותה של המשיבה 1, מעסיקתו לשעבר. במסגרת ההליך הוגשו חוות דעת של מומחים מטעם בעלי הדין, ובהמשך מונה פרופ' צינמן כמומחה רפואי בתחום האורטופדי מטעם בית המשפט. פרופ' צינמן קבע כי למבקש אין נכות הנובעת מהתאונה נשוא כתב התביעה. לאחר חקירת המומחה, הגיש המבקש בקשה לפסילת חוות דעתו. בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט י' עמית) דן בבקשה והחליט לדחותה. לאחר הדברים האלה הורה בית המשפט לצדדים לסכם את טענותיהם בכתב וקבע כי יפסוק בהתאם לסיכומים אלה. המבקש לא הגיש את סיכומיו במועד שנקצב לו על ידי בית המשפט, ונוכח מחדלו זה, הורה בית המשפט על מחיקת תביעתו ללא צו להוצאות.

2.

כעבור למעלה משלוש שנים הגיש המבקש לבית משפט השלום בנצרת תביעה חדשה, בגין אותה עילת התביעה שנתבררה בשעתו בפני בית המשפט המחוזי בחיפה. המשיבות מחו על התנהלותו של המבקש ויידעו את בית המשפט בדבר ההליכים הקודמים שהתנהלו. לאור האמור נתבקשו בעלי הדין להגיש את התייחסותם בכתב באשר לתוקפה המשפטי של חוות דעתו של פרופ' צינמן בהליך שמתנהל בפני בית משפט השלום. עמדת המבקש היתה כי משנמחק ההליך הקודם, הרי כל מה שהיה בו בטל. המשיבות מצידן עתרו למחיקת התביעה ולחלופין טענו הן כי יש להמשיך את התביעה מהשלב שבו הופסקה בבית המשפט המחוזי. עוד טענו המשיבות כי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט מחייבת את הצדדים בהליך הנוכחי.

3.

בית משפט השלום קבע שהמבקש נהג שלא בתום לב וניצל לרעה את הליכי המשפט. בית המשפט לא מצא לנכון להורות על מחיקת התביעה, אך פסק כי חוות דעתו של פרופ' צינמן, שהוגשה בהליך הקודם בין הצדדים, תחשב כחוות דעת מטעם בית המשפט בהליך שלפניו. לחלופין, קבע בית המשפט כי הוא משתמש בסמכותו בהתאם לתקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 וממנה את פרופ' צינמן כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתיק שלפניו.

4.

המבקש לא השלים עם ההחלטה וביקש לערער עליה לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דן בבקשה כבערעור ודחה אותה בהחלטה מנומקת. כערכאה שלפניו, קבע בית המשפט כי המבקש נהג שלא בדרך מקובלת ושלא בתום לב. "יתכן" – כך נקבע – "וצודק המבקש בטיעונו הפורמלי, לפיו כאשר נמחקה התביעה, רשאי הוא לפתוח בהליך מחדש [ DE NOVO ]. עם זאת, הדעת אינה נותנת כי עקב כך יצא חוטא נשכר. אין ספק, כי התנהלותו בבית המשפט המחוזי בחיפה, לא היתה כראוי. שכן, לא ניתנה לו הרשות שלא לסכם את טענותיו. אי הגשת סיכומים מהווה משום המרייה של צו בית המשפט. לשיטתו, תוצאת ניצול מחדל זה על ידי המבקש, מאפשרת לו, להשיג יתרון אשר אבד לו במסגרת הראויה של ניהול ההליך... המבקש נאחז בכללי הדיון כבקרנות המזבח, בשכחו כי מעל כללי הדיון, ניצבים כללי ההגינות ותום הלב". לאור האמור, הגיע בית המשפט המחוזי למסקנה כי החלטת בית משפט השלום "ראויה, שקולה ומאוזנת" ומשכך דחה את הערעור. מכאן בקשת רשות הערעור שלפנינו.

5.

המבקש חוזר על טענותיו. בפרט סבור הוא כי לא נפל כל פגם בהתנהלותו; כי המשיבות עצמן חטאו בכך שהסכימו, ולו מכללא, למחיקת התביעה הקודמת ללא תנאי; וכי מן הראוי לאפשר לו להגיש חוות דעת רפואית חדשה לאור החמרה במצבו. המשיבות מצידן סומכות ידיהן על החלטות הערכאות הקודמות. למען שלמות התמונה יצוין כי לאחר שהמשיבות הגישו תגובתן, נתקבלה החלטה ברע"א 4921/09 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' רשיד דגש (פורסמה ביום 21.9.09). המשיבות ביקשו להשלים תגובתן ולהתייחס להחלטה האמורה, ואף למבקש ניתנה הזכות להשיב לתגובה המשלימה.

6.

ברע"א 4921/09 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' רשיד דגש הנ"ל נדונה השאלה אם חוות דעת של מומחה רפואי, אשר הוגשה בתביעה בגין נזקי תאונת דרכים שנמחקה על ידי בית המשפט מחוסר מעש, מחייבת בתביעה מאוחרת שהוגשה בגין התאונה. באותו עניין הוגשה חוות דעת רפואית שקבעה למשיב שם נכות צמיתה של 15% בגין תאונת דרכים בה נפגע, ואולם התביעה נמחקה שכן המשיב לא הגיש תצהירי עדות ראשית. בהחלטת המחיקה לא נאמר דבר לגבי מעמדה של חוות הדעת בתביעה עתידית אפשרית. לאחר הדברים האלה נקבעה לאותו משיב במוסד לביטוח לאומי נכות צמיתה בשיעור של 58%. בהסתמך על כך הגיש המשיב תביעה חדשה וביקש כי היא תתנהל לפי המסלול הקבוע בסעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בית המשפט המחוזי קיבל באותו עניין את עמדת המשיב. בקשת רשות הערעור שהוגשה על ההחלטה נדחתה תוך שהובהר כי:

"מחיקת תובענה משמעה ביטול ההליך – על כרעיו ועל קרבו. משמעות המחיקה היא כי כל שנעשה במסגרתו אין לו עוד כל תוקף משפטי מחייב... אכן, תוצאה זו עלולה לגרום לפגיעה לא מוצדקת באחד מבעלי הדין. לפיכך, נתונה לבית המשפט האפשרות להתנות את המחיקה בתנאים שנועדו להגן על היתרונות שבהם זכה בעל דין בהליך, ולמנוע מאחד הצדדים לעשות שימוש לרעה בהליכי המשפט. משנמחקה תובענה ללא תנאים, או בתנאים בלתי מספקים לדעת מי מבעלי הדין ניתן לפנות לבית המשפט בהשגה מתאימה. בהיעדר פנייה או השגה מתאימה, שוב לא ניתן לשנות את ההחלטה, ובהיעדר קביעה מפורשת כי חוות דעת שהוגשה בהליך שנמחק תשמש גם בהליך עתידי, או בהיעדר הסכמה של הצדדים בעניין הזה, ברירת המחדל היא היעדר נפקות לחוות הדעת".

אכן, לבית המשפט נתונה הסמכות להתנות את מחיקת התביעה בתנאים. משכך, מן הראוי הוא שבית משפט המוחק תביעה, לאחר שהוקדש זמן לבירורה, יתייחס בהחלטת המחיקה באופן מפורש לנפקותן של העדויות שנשמעו ושל חוות הדעת שהוגשו עד לשלב המחיקה. על אף האמור, בנסיבות המקרה שלפנינו בחרתי שלא להתערב בהחלטות שתי הערכאות הראשונות. כשנצטרף למחדלי המבקש – שהביאו למחיקת התובענה הראשונה – שימוש שלא בתום לב בהוראות סדרי הדין, לא נפל פגם בהחלטת הערכאות הראשונות למנות מומחה מטעם בית המשפט תוך שהביאו בחשבון החלטתן את תולדות התיק. הבחירה למנות כמומחה רפואי את מי שכבר מונה כמומחה בתיק הקודם, תוך שמאפשרים לחקור אותו ולבקש בדיקה מחדש (ולא מסתפקים בחוות הדעת המקורית כראיה בלעדית) היא החלטה סבירה בנסיבות העניין.

אשר על כן, דין בקשת רשות הערעור להידחות. המבקש ישא בהוצאות המשיבות בסך 10,000 ש"ח.