רע"א 4921/09 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ. דגש רשיד

1.

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט י' כהן ). השאלה הניצבת במרכז הבקשה היא אם חוות דעת של מומחה רפואי, אשר הוגשה בתביעה בגין נזקי תאונת דרכים שנמחקה על ידי בית המשפט מחוסר מעש, מחייבת בתביעה מאוחרת שהוגשה בגין התאונה.

המשיב נפגע בתאונת דרכים, שהוכרה גם כתאונת עבודה, בשנת 2004, והגיש תביעה לבית משפט השלום בטבריה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים ). במסגרת התביעה הוגשה חוות דעת בתחום האוטופדי שבה נקבעה למשיב נכות צמיתה של 15%. ביום 26.4.2007 נמחקה התביעה שכן המשיב לא הגיש תצהירי עדות ראשית, אף שבית המשפט האריך את המועד להגשתם והדגיש כי אם לא יוגשו – תימחק התביעה. בהחלטת המחיקה לא נאמר דבר לגבי מעמדה של חוות הדעת בתביעה עתידית אפשרית. לאחר שחלפו למעלה מחודשיים, הגישה המבקשת בקשה למתן הוראות, ובה ביקשה כי בית המשפט יקבע שאם תוגש תביעה נוספת על ידי המשיב "היא תחודש מהמקום בו הופסקה". בית משפט השלום דחה את הבקשה מן הטעם שהיא הוגשה באיחור ולא הוגש ערעור על פסק הדין שבו נמחקה התביעה. לאחר הדברים האלה (ביום 5.12.2007) נקבעה למשיב במוסד לביטוח לאומי נכות צמיתה בתחום האורטופדי בשיעור של 58%. ביום 5.6.2008 הגיש המשיב תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה וביקש כי התביעה תתנהל לפי המסלול הקבוע בסעיף 6ב לחוק הפיצויים, כך ששיעור נכותו האורטופדית יהא 58%. המערערת מצידה טענה כי חוות הדעת של המומחה בהליך הראשון מחייבת גם במסגרת התביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי.

2.

בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת המשיב וקבע כי נכותו הרפואית תועמד על השיעור שנקבע על ידי המוסד לביטוח לאומי. בית המשפט השתית את החלטתו על שלושה נימוקים. האחד , כי בנסיבות שבהן התובענה נמחקה מיוזמתו של בית המשפט עוד לפני שהמוסד לביטוח לאומי קבע את שיעור הנכות, לא ניתן לקבוע כי המחיקה נועדה להקנות למשיב יתרון דיוני לא הוגן. השני , כי המבקשת צריכה הייתה לדעת שלאחר דחיית בקשתה על ידי בית משפט השלום, התביעה החדשה לא תהיה כבולה להליך הקודם. השלישי , כי ההליך בבית המשפט המחוזי הוא הליך עצמאי שאינו קשור לתביעה שנמחקה. קביעתו של המוסד לביטוח לאומי, בניגוד לחוות הדעת שהוגשה לבית משפט השלום, היא קביעה על פי דין לפי סעיף 6ב, ולפיכך, כך נקבע, יש להשתית עליה את קביעת שיעור נכותו האורטופדית של המשיב.

3.

המבקשת טוענת כי מעשיו של המשיב הם שימוש לרעה בהליכי משפט ואין לאפשר לו להיבנות מהתנהלותו הקלוקלת. לדבריה, כאשר תובענה נמחקת מחמת מחדלים של התובע, יש לקבוע כי בעל הדין שכנגד זכאי ליהנות מהיתרונות שקנה לעצמו במסגרת אותה תובענה. גם אם בהחלטת המחיקה בית המשפט אינו מתייחס לגורלה של חוות דעת שהוגשה בהליך, מן הראוי, לדעת המבקשת, שחוות הדעת תשמש גם בהליך עתידי. המבקשת מדגישה כי במקרה זה לא זו בלבד שהתובענה נמחקה בגין חוסר מעש מצידו של המשיב, אלא שבמסגרת ההליך הראשון התובע טען כי הוא כלל אינו מעוניין ששיעור נכותו יקבע לפי המוסד לביטוח לאומי. המשיב סומך ידיו על החלטתו של בית המשפט המחוזי.

4.

דין הבקשה להידחות. מחיקת תובענה משמעה ביטול ההליך – על כרעיו ועל קרבו. משמעות המחיקה היא כי כל שנעשה במסגרתו אין לא עוד כל תוקף משפטי מחייב. יפים לעניין זה דבריו של השופט ד' לוין בע"א 746/88 בוזגלו נ' אוחנה , פ"ד מה(3) 690 (1991):

האמת תיאמר, כי הדרגה הראשונה נענתה לבקשה למחוק התובענה, למעשה, ללא תנאי. היא רק הבהירה לבעלי הדין, משום שטענו ספציפית לעניין זה, את משמעות המחיקה, שהיא ביטול ההליכים, לרבות חוות הדעת הרפואית. בכך צדקה, שהרי זו אכן המשמעות המשפטית של המחיקה (שם, בעמ' 694).

אכן, תוצאה זו עלולה לגרום לפגיעה לא מוצדקת באחד מבעלי הדין. לפיכך, נתונה לבית המשפט האפשרות להתנות את המחיקה בתנאים שנועדו להגן על יתרונות שבהם זכה בעל דין בהליך, ולמנוע מאחד הצדדים לעשות שימוש לרעה בהליכי המשפט. משנמחקה תובענה ללא תנאים, או בתנאים בלתי מספקים לדעת מי מבעלי הדין, ניתן לפנות לבית המשפט בהשגה מתאימה.בהיעדר פנייה או השגה מתאימה, שוב לא ניתן לשנות את ההחלטה, ובהיעדר קביעה מפורשת כי חוות דעת שהוגשה בהליך שנמחק תשמש גם בהליך עתידי, או בהיעדר הסכמה של הצדדים בעניין הזה, ברירת המחדל היא היעדר נפקות לחוות הדעת. אין זה משנה שהיוזמה למחיקת התובענה בענייננו הייתה של בית המשפט ולא של אחד הצדדים, שכן אף שלא ניתנה למבקשת אפשרות להשמיע את עמדתה לפני מתן ההחלטה, היה באפשרותה להשיג עליה לאחר שניתנה. כך אמנם עשתה – אך איחרה את המועד. במקרה שלפנינו ייתכן כי היה מקום שבית משפט השלום היה מתנה את מחיקת התובענה בכך שלחוות הדעת בתחום האורטופדי יהיה משקל מחייב בהליך עתידי. עם זאת, שאלה זו צריכה הייתה להיבחן במסגרת השגה ישירה על פסק הדין. המבקשת לא השכילה לעשות כן, ואין היא יכולה להמיר את ההשגה על ההחלטה המקורית בדרך של בקשה במסגרת ההליך הנוכחי.

י צוין כי אין בשלילת כוחה המחייב של חוות הדעת הרפואית שניתנה בבית משפט השלום כדי לשלול את האפשרות להגיש בקשה להביא ראיות לסתור את קביעותיו של המוסד לביטוח לאומי לפי הסיפא של סעיף 6ב לחוק הפיצויים. אין לשלול שבמקרים מתאימים תהא נפקות בהקשר זה לקביעות מחוות הדעת מן ההליך הקודם (ראו בהקשר דומה רע"א 4482/95 סהר חברה לביטוח בע"מ נ' ברוך , פ"ד מט(5) 198, 202 (1996)).

הבקשה נדחית. המבקשת תשא בשכר טרחת עורך הדין של המשיב בסכום של 5,000 ש"ח.