רע"א 136/18 פלוני נ. שירותי בריאות כללית

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ח' מרים לומפ ) בת"א 43207-06-15, שניתנה ביום 28.12.2017, בגדרה נדחתה בקשת המבקשים למחיקת התביעה.

רקע והליכים קודמים

2.

ביום 21.6.2015 הגישו המבקשים, שניהם קטינים אשר אובחנו אחר לידתם כסובלים ממום לבבי, כתב תביעה משותף נגד שירותי בריאות כללית, היא המשיבה, בעילת רשלנות רפואית. בהמשך לכך, התקיימו שלוש ישיבות הוכחות לפני בית המשפט המחוזי, ובמסגרתן נחקרו הורי המבקשים, וכן רופאת הנשים מטעם המשיבה אשר ניהלה מעקב אחר הריונות האם. כמו כן, במהלך הישיבה השלישית העלה בית המשפט המחוזי הצעה לסילוק התביעה. הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות, ומשכך הורה בית המשפט המחוזי על הגשת סיכומי הצדדים. בסוף חודש אוקטובר 2017 החליפו המבקשים את הייצוג המשפטי שלהם, ובסמוך לאחר מכן הגישו המבקשים בקשה למחיקת התביעה ללא צו להוצאות ומתן פטור מיתרת האגרה. המשיבה התנגדה לבקשה נוכח ניהול ההוכחות בתיק והחשש מפני השגת יתרון דיוני בתביעה חדשה שתוגש.

החלטת בית המשפט המחוזי

3.

ביום 28.12.2017 נדחתה הבקשה למחיקת התביעה. בית המשפט המחוזי קבע כי מחיקת התביעה תיצור יתרון בלתי הוגן למבקשים בתביעה חדשה שתוגש מאחר שהעדים המרכזיים כבר נחקרו. לפיכך, הורה בית המשפט המחוזי על הגשת סיכומי המבקשים. עוד נקבע כי ככל שלא יוגשו הסיכומים או הסדר בין הצדדים תידחה התביעה ללא התראה נוספת.

הבקשה דנן נסבה על החלטה זו.

הבקשה דנן

4.

המבקשים טוענים כי שגה בית המשפט המחוזי שעה שאימץ את טענת המשיבה לפיה במחיקת התביעה ייווצר יתרון בלתי הוגן למבקשים. כמו כן, נטען כי בית המשפט המחוזי נתן למעשה שתי החלטות סותרות. תחילה הורה בהחלטתו מיום 31.10.2017 על הגשת סיכומים, וקבע כי ככל שאלה לא יוגשו התביעה תימחק מחוסר מעש . אך, בהמשך לכך, בהחלטתו מושא הבקשה, הורה בית המשפט המחוזי כי במידה ולא יוגשו הסיכומים התביעה תידחה . בנוסף, טוענים המבקשים כי הגשת הבקשה למחיקת התביעה באה בעקבות ייעוץ רפואי עדכני לפיו ראוי להפריד את התביעות של שני המשיבים, וכי דחיית הבקשה תמנע מהם לפעול למימוש הזכויות המגיעות להם באופן מיטבי. עוד טוענים המבקשים כי עם הגשת התביעה היה על בית המשפט המחוזי להפעיל את סמכותו ולהורות על תיקון כתב התביעה, כך שהיה ניתן לברר את הנסיבות הנוגעות לכל מבקש בנפרד. המבקשים מוסיפים כי בנסיבות העניין היה מקום, לכל היותר, להתנות את מחיקת התביעה בתשלום הוצאות למשיבה.

דיון והכרעה

5.

לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להורות על הגשת תשובה.

הלכה למעשה המבקשים מעוניינים כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו בהתאם לתקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ויפסיק את התובענה (ראו: רע"א 7070/14 עזבון המנוח מוחמד מוסטפא יוסף אבו ליל ז"ל נ' עזבון המנוח שריך עומר אלפהום , פסקה 8

(14.1.2015) (להלן: עניין אלפהום )). ביחס לסמכות זו נקבע כי השאלה המרכזית אותה יבחן בית המשפט בעת דיון בבקשת תובע להפסקת ניהול תביעתו היא באיזו מידה מהווה הבקשה שימוש לרעה בהליכי משפט ועד כמה תפגע הפסקת ניהול התובענה בנתבע (ראו: רע"א 3876/09 ח'שיבון נ' ח'שיבון , פסקה ח (25.8.2009) ; רע"א 3771/12 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' קבודי , פסקה 6 (8.7.2012); עניין אלפהום , פסקה 10). עוד נקבע כי בית המשפט ייתן משקל לשלב הדיוני בו נמצא ההליך ולאינטרס הציבורי של מניעת השחתת זמן שיפוטי לריק ( עניין אלפהום , פסקאות 12-11). מלאכת האיזון בין השיקולים הנוגדים אשר תוארו לעיל מסורה לידי הערכאה אשר דנה בתיק, ונתונה לה הסמכות אף לקבל את הבקשה בתנאים שייראו לה ( רע"א 4921/09 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' רשיד , פסקה 4 (21.9.2009) ).

6.

בענייננו, ההליך נמצא בשלב מתקדם ביותר, לאחר שנשמעו כבר עדים מרכזיים ואף ניתנה החלטה על הגשת הסיכומים. במצב דברים זה, אף אין אפשרות להתנות את הפסקת התביעה הנוכחית בכך שנקודת הסיום שלה תהיה נקודת ההתחלה של התביעה החדשה, שכן על בית המשפט שידון בתביעה החדשה להתרשם אף הוא באופן בלתי אמצעי מהעדים אשר כבר העידו בתביעה הנוכחית – דבר אשר יוביל הן לבזבוז זמן שיפוטי והן ליתרון דיוני בלתי הוגן למבקשים. בנסיבות אלה, בצדק דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשים להפסקת התובענה בשלב מתקדם זה. לכל האמור יש להוסיף עוד כי לא שוכנעתי כי ניהול תביעת המבקשים ביחד (בשונה מניהול תביעת כל אחד מהם בנפרד), לכשעצמו, עלול לפגוע במיצוי זכויותיהם. מכל מקום, משעה שכבר נשמעו העדים, וזה העיקר, אין לאפשר העדתם מחדש בהליך חדש, עקב השגת יתרון דיוני מובהק למבקשים ובזבוז זמן שיפוטי. על כן לא היה מנוס מדחיית הבקשה.

7.

סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.