פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5461/07
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקשים:
1. עדנאן ג'ומעה קרש
2. חמזה חג'אזי
נ ג ד
המשיב:
LOWELL INVESTMENT LTD E24286
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בירושלים בבש"א 5051/07 ת.א. 8198/06 מיום 21.5.07 שניתנה ע"י
כב' השופטת חנה בן עמי
ובקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקשים:
עו"ד א' דהוד
בשם
המשיבה:
עו"ד ז'
שרף
עו"ד
ע' עוזרי
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור זו מופנית נגד החלטה מיום 21.5.07 של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת ח' בן-עמי). בהחלטה נדחתה בקשת המבקשים לביטול צו מניעה זמני שניתן על פי צד אחד ביום 21.3.07. הסעד הארעי שניתן אסר על המשיבים להיכנס או להחזיק בדירה מסוימת.
2.
בין בעלי הדין מתנהלת מערכה שאין צורך לפרט את כל השתלשלותה בנוגע לדירה. נביא אך את עיקרי הדברים. ביום 6.7.06 ניתן בבית משפט קמא סעד זמני שציווה על המבקשים לפנות את הדירה וכן אסר השכרה או העברה של הזכויות בה. ההחלטה בוטלה בבית משפט זה ביום 20.12.06 (רע"א 5946/06). בהמשך עתרה המבקשת בפני בית המשפט המחוזי ביום 21.12.06 בבקשה לסעד זמני שיאסור עשיית דיספוזיציה או פעולה כלשהי בנוגע לדירה. בהחלטה מיום 24.12.06 נקבע כי ההחלטה שניתנה בבית משפט זה ביום 20.12.06 ביטלה רק את סעד הפינוי שניתן, אך לא את הסעד האחר שבהחלטה מיום 6.7.06, אותו חלק שאסר, בין היתר, השכרה של הדירה. נמצא כי "אין כל צורך ענייני לדון בעניין זה פעם נוספת". לפיכך, נמחקה הבקשה על הסף.
3.
בעלי הדין מתנצחים בשאלה מה הנפקות של ההחלטה שניתנה בבית משפט זה ביום 20.12.06 ובשאלה מה המשמעות של ההחלטה שניתנה בערכאה הדיונית ביום 24.12.06. כך טוענת המשיבה, כי המבקשים לא השיגו כלל על ההחלטה מיום 24.12.06. על כך אעיר, כי הם לא יכלו להשיג על אותה החלטה, שהרי בקשת המשיבה נמחקה, משמע המבקשים זכו בהליך הביניים.
4.
לטעמי אין כלל צורך להידרש לשאלות הנזכרות באשר לנפקות ולמשמעות של ההחלטות השונות שניתנו בעבר בערכאה דלמטה ובבית משפט זה עד שהעניין עלה שוב בגדרה של ההחלטה מיום 21.3.07 ליתן סעד ארעי. זכותו הנטענת של המבקש 2 להחזיק בדירה סמכה על חוזה שכירות שעמד להסתיים ביום 15.3.07. חרף ההליכים השונים והטענות ההדדיות חתמו המבקשים על חוזה שכירות חדש, זמן קצר לפני פקיעתו של החוזה המקורי. ברי, כי בנסיבות האמורות צדק בית המשפט המחוזי שעה שנתן צו מניעה זמני חדש שאסר על המבקש 2 להחזיק או להיכנס לדירה. המבקש 2 חתם בתחילה על חוזה שכירות לתקופה מוגבלת. הוא ידע שעליו לעזוב את הדירה ביום 15.3.07. הוא ידע שהמשיבה טוענת כי היא הבעלים של הדירה וכי מתנהלים הליכים בנושא. במצב דברים כאמור, אין המבקש 2 יכול לטעון שמאזן הנוחות נוטה לכיוונו וכי הוא עלול להיפגע באופן בלתי הפיך עקב האיסור שהוטל עליו להחזיק בדירה ולהיכנס אליה. לכל היותר זכאי המבקש 2 לארכה קצרה לשם מציאת מקום מגורים אחר.
5.
אי לכך הנני דוחה את הבקשה לרשות ערעור. עם זאת יעוכב ביצועה של ההחלטה דלמטה למשך 75 ימים מהיום. המבקשים ישאו בשכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ש"ח.
ניתנה היום, י"א בתמוז
התשס"ז (27.6.2007).
ש ו פ ט