פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5483/21
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקשות:
1. פארק מגדל צדק בע"מ
2. נוה איתנים בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
רשות מקרקעי ישראל
בקשת רשות ערעור על
החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 8.8.2021 בה"פ 15070-01-11
שניתנה על ידי כבוד השופטת ר' ערקובי
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מיום 8.8.2021, בפש"ר 15070-01-11 (השופטת ר' ערקובי ), שבמסגרתה נדחתה בקשה שהוגשה בשם המבקשות, "לביטול עיכוב ההליכים בתיק, ולהורות על המשך 'ההליך המשפטי' בתיק" .
2.
עסקינן בתביעה שהוגשה על-ידי המבקשות בשנת 2011, ובגדרה התבקשו מספר סעדים הצהרתיים: סעד המצהיר על תקפותו של ההסכם שנחתם ביום 18.6.2003, בין המבקשת 2, נווה איתנים חברה לבניין והשקעות בע"מ, לבין המשיב, מינהל מקרקעי ישראל (להלן: ממ"י ); סעד הצהרתי שלפיו המבקשת 1, חברת פארק מגדל צדק בע"מ זכאית לבוא בנעליה של נווה איתנים; סעד הצהרתי שלפיו 'תקופת הרשות לתכנון' הקבועה בהסכם, תסתיים שנתיים לאחר שתאושר תכנית מחוזית חדשה, אשר תתקן את נזקי תכניות המתאר המחוזיות; וכן סעד הצהרתי שלפיו קיימת למבקשות זכות להארכה של התקופה, בשנתיים נוספות.
3.
ביום 13.2.2013 ניתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי (השופט א' זמיר ), שבמסגרתו נקבע, כי "יש להורות על עיכוב ההליכים בתביעתה של חברת נווה איתנים" , בשל כניסתה להליך פירוק; וכן, כי יש "למחוק את תביעתה של [מגדל צדק], בהיעדר עילה ויריבות" . על פסק הדין לא הוגש ערעור – והוא הפך חלוט.
4.
ביום 4.8.2021 הגיש יצחק בן משה, הטוען לבעלות במבקשות, בקשה בשם המבקשות, שבגדרה נטען כי נוכח האמור בהחלטת בית משפט זה, ברע"א 630/19 עו"ד עופר שפירא ועו"ד רז מנגל – מנהלי העזבון נ' אגף מס הכנסה – פקיד שומה תל אביב 3 (29.8.2019), יש להורות על ביטול עיכוב ההליכים. ביום 8.8.2021 דחה בית המשפט המחוזי (השופטת ר' ערקובי ) את הבקשה. נקבע, כי "על פי החלטת בית המשפט העליון על הנאמנים לפנות לבית המשפט של פשיטת רגל, לקבל הנחיות, ובהתאם לכך לגבש עמדתם. לתיק לא הוגשה כל הודעה מטעם הנאמנים, והם לא צורפו כמשיבים לבקשה זו. יש לצרפם לבקשה ולקבל עמדתם" .
מכאן בקשת רשות הערעור שלפנַי.
5.
בבקשתו, חוזר יצחק על הטיעונים שנשמעו לפני בית המשפט המחוזי.
6.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, ובהחלטת בית המשפט המחוזי, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות, וזאת מבלי להידרש לתגובה מאת המשיב. יצחק טוען כי הוא בעליהן של החברות, ולכן רשאי להגיש בקשות בשמן. ככל שהדברים אמורים כלפי מגדל צדק, צודק יצחק כי הוא רשאי להגיש בקשות בשמה – אך אין בכך כדי להועיל לו. תביעתה של מגדל צדק – נמחקה לפני שנים רבות, בשל העדר עילה והעדר יריבות. נווה איתנים נותרה איפוא לבדה כבעל דין בתובענה, ואין זה מעניינה של מגדל צדק, אם ההליכים בתביעת נווה איתנים יעוכבו אם לאו; מגדל צדק 'מתעברת על ריב לא לה' (ע"פ משלי כו, יז).
7.
שונים הם פני הדברים, בכל הנוגע להגשת בקשה בשמה של נווה איתנים. נווה איתנים נכנסה זה מכבר להליך פירוק, שבעקבותיו הורה בית המשפט המחוזי על עיכוב ההליכים בתביעה שהגישה נגד ממ"י. משעה שהליך הפירוק יצא לדרכו, ומונה מפרק לחברה, אין ליצחק כל פתחון פה, בכל הקשור לענייניה של החברה. המפרק הוא אשר רשאי "לתבוע או להתגונן בכל תובענה והליך משפטי, בשם החברה" (סעיף 307(א)(1) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983). ככל שהמפרק סבור שיש לבטל את עיכוב ההליכים, ביכולתו לפנות לבית המשפט המחוזי, בבקשה מתאימה. ככל שתוגש בקשה שכזו, איני נוקט לגביה כל עמדה. חזקה על בית המשפט המחוזי שידון בבקשה, ויכריע כחכמתו.
8.
בקשת רשות הערעור נדחית אפוא בזאת.
משלא נתבקשה תגובה, לא אעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, ו' בתשרי התשפ"ב (12.9.2021).
ש ו פ ט