פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5484/15
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקש:
בנק לאומי לישראל בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד יצחק מולכו - המנהל המיוחד
מטעם המפרק
2. חפציבה דיור ואחזקות בע"מ
3. בועז יונה
4. הכונס הרשמי
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי ירושלים בפר"ק 007793-12-13, מפי כב' סגן הנשיא י' צבן
בשם המבקש:
עו"ד דרור קדם;
עו"ד שחר אייזנר
בשם המשיבים 1-2:
עו"ד יעקב מלצר
בשם המשיב 4:
עו"ד טובה פריש
החלטה
מונחת בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (מפי כב' סגן הנשיא י' צבן ) בפר"ק 7793-12-13, ובו נדחתה בקשת המבקש (להלן: הבנק ) לסילוק על הסף של הבקשה למתן הוראות שהוגשה על ידי משיב 1.
1.
עסקינן בהליכי פירוק חברות מקבוצת חפציבה, ובאופן ספציפי בחברת חפציבה דיור והשקעות בע"מ (להלן: החברה ). משיב 1 הינו המנהל המיוחד שמונה מטעם המפרק (להלן: המנהל המיוחד ). במסגרת עבודתו, הגיש המנהל המיוחד בקשה למתן הוראות לבית משפט קמא, שעניינה השבת סכום של 50 מיליון ₪ שנטל הבנק מחשבון פיקדון שהתנהל על שם החברה בבנק לאומי. בקצירת האומר יסופר כי הבנק חתם עם משיב 3 הסכם הלוואה, ובמסגרתו הועבר לחשבון העובר ושב שהתנהל על שמו של משיב 3 סכום של 50 מיליון ₪. במקביל הפקידה החברה סכום זהה בחשבון הפיקדון שהתנהל על שמה באותו סניף בבנק זה, ששועבד לבנק להבטחת סילוק ההלוואה. כחודש טרם קריסת החברה משך הבנק את הסכום המדובר מחשבון הפיקדון.
המנהל המיוחד הגיש לבית משפט קמא בקשה למתן הוראות, ובה טען כי משיכת הפיקדון על ידי הבנק מהווה העדפת נושים פסולה, ושעל הסכום המדובר, עליו לא חל שעבוד בר תוקף, לחזור לקופת הנשייה הכללית. הבנק הגיש בקשה לסילוק על הסף של הבקשה למתן הוראות. לדבריו, אין מדובר בהליך שמתאים להתברר במתכונת של בקשה למתן הוראות, בשל כך שמדובר בתביעה כספית כנגד צד ג', ולפיכך צריכה להתברר בהליך אזרחי רגיל.
בית משפט קמא דן בטענות הללו ובטיעונים נוספים שהועלו על ידי הצדדים, ודחה את בקשת הסילוק על סף. לדבריו, מדובר בבקשה לביטול העדפת נושים פסולה, שהינה חלק מהותי מהליכי חדלות פירעון. מסיבה זו ניתן לברר את הבקשה בבית המשפט של חדלות פירעון, גם במסגרת דיונית זו. על החלטתו זו הוגשה בקשת רשות הערעור.
2.
דין הבקשה להידחות. מדובר בהליך ביטול העדפה, השואב את סמכותו מסעיף 98 לפקודת פשיטת הרגל. כפי שכתב בית משפט קמא, לא רק שמדובר בהליך ייחודי, אלא שמדובר בהליך הייחודי לדיני חדלות פירעון. בהתאם לפסיקת בית משפט זה, נקבע מפי השופט עמית כי :
"כאשר המחלוקת נוגעת לעילה שהיא ייחודית לדיני פשיטת הרגל או פירוק, וכאשר מדובר בסכסוך באשר למסת הנכסים של הגוף המצוי בהליכי חדלות פירעון, אזי תגבר הנטייה לבררו בגדר בקשה למתן הוראות" (רע"א 797/14 אשבד נכסים בע"מ נ' ל.נ.א נכסים והשקעות בע"מ (03.04.2014))
הכלל המדובר הכה שורש גם בפסקי דין והחלטות נוספות (רע"א 3032/08 אפרים רייך נ' עו"ד אבנר כהן, בתפקידו כמפרק זמני (02.09.2009); רע"א 4688/14 אלינור גבריאלי נ' לי-אל, חברה לבנין ולנכסים בע"מ (14.07.2014)), והגיונו הדיוני בצידו. נדמה כי זוהי האכסניה הראויה להליך מעין זה. הדבר נכון במיוחד בפרשייה הסבוכה שבפנינו, המתבררת בבית המשפט של חדלות פירעון כבר תקופה ארוכה, עם הסתעפויות וגלגולים מרובים, דבר המחזק את ההצדקה שצויינה לעיל. לא שוכנעתי כי מקרה זה בא בגדרם של אותם חריגים שבהם יתערב בית משפט.
3.
על כך אוסיף כי לא מצאתי טעות אף בנימוקיו האחרים של בית משפט קמא, וגם משכך אין מקום להיעתר לבקשה. המבקש יישא בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של כל אחד מהצדדים בסך 5,000 ₪ (סה"כ 10,000 ₪).
ניתנה היום, ט' בטבת התשע"ו (21.12.2015).
ש ו פ ט