רע"א 5490/04 יעקב טוויל נ. סולל בונה בע"מ

1.תמציתן של העובדות הנוגעות לעניין הובאה בהחלטתי מיום 7.3.04 (רע"א 1767/04). מדובר היה בבקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים לדחות את בקשתם של המבקשים לצו מניעה זמני. בעקבות החלטתי, ולאור האמור בה, צורפו משיבים נוספים בבקשה חדשה לסעד זמני שהוגשה לבית משפט קמא. בית המשפט דחה אף את הבקשה החדשה. הבקשה הנוכחית לרשות ערעור מכוונת נגד ההחלטה החדשה.

2.אף דינה של בקשה זו להידחות. עתה מתברר, כי נתון עובדתי מסוים שהובא בהחלטתי הנזכרת איננו מדויק. אין בכך כדי לשנות. משנמצא כי שתי משפחות של רוכשי דירות מתנגדות לבקשתם של המבקשים, נראה לכאורה כי אכיפתו של החוזה שבין המבקשים למשיבה 1 תהא בלתי צודקת. כלומר, קיים טעם מהותי המצדיק את דחייתה של הבקשה לסעד זמני. בצד הטעם המהותי נמצא אף נימוק דיוני שחייב דחייתה של הבקשה לסעד זמני. אכן, צורפו משיבים חדשים להליך, אך צירופם נעשה לעניין הבקשה לסעד זמני ולא לגבי ההליך העיקרי. משמע, בכל הנוגע למשיבים אלה (והכוונה במיוחד למשיבים 5 ו-6) אין הסעד הזמני בא לשרת את הסעד העיקרי שבתובענה, שהרי משיבים אלה אינם נתבעים בהליך העיקרי.

3.אין לי אלא לחזור על שכתבתי בהחלטתי הקודמת: פתרונה של הבעיה שנוצרה, ואשר המשיבה 1 אחראית לה לכאורה, צריך להימצא בהסדר מוסכם בין המשיבה 1 למבקשים (ולאחרים שעמדתם זהה לזו של המבקשים).

הבקשה נדחית, ללא שנדרשת תשובה.