פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
רע"א 5513/24
לפני:
כבוד השופטת
רות
רונן
המבקשים:
62 רוכשי דירות בפרוייקט מגדל
אירופה חיפה
נגד
המשיבים:
1.
עו"ד ארז חבר – נאמן
2.
עו"ד רון חכים – נאמן
3.
עו"ד ליאור מזור – נאמן
4.
בנק הפועלים
5. חסן מאחמיד
6. אברהים מחאמיד
7. מחמוד מחאמיד
8. הממונה על הליכי חדלות הפירעון ושיקום כלכלי
בקשה למחיקת
משיב; בקשה לצירוף משיב; בקשה למחיקת נספחים
בשם המבקשים:
חיים סודקביץ'
החלטה
1.לפניי מספר בקשות אשר הוגשו על ידי המבקשים בהליך דנן: בקשה למחיקת המשיבים 4-7 מההליך; בקשה לצירוף הממונה על חוק המכר (דירות) כמשיב להליך; ובקשה למחיקת נספחים מתגובת הנאמנים, בטענה כי מסמכים אלה לא צורפו להליך קמא.
2.בכל הנוגע לבקשה למחיקת משיבים מההליך – המבקשים טוענים כי המשיבים 7-5 לא היו צד להליך הבקשה שהתנהל בבית משפט קמא, אולם בשל טעות צוינו בהחלטתו. לפיכך מטעמים טכניים נדרש צירופם של משיבים אלה להליך שלפנינו. באשר למשיב 4, טוענים המבקשים כי ההיבטים בהחלטה הנדונים במסגרת בקשת רשות הערעור דנן אינם נוגעים לסעדים שהתבקשו בעניינו של משיב זה. לפיכך יש למחוק אף אותו.
אינני סבורה כי יש להיעתר לבקשה. לטעמי, יש להעביר את בקשת רשות הערעור לתגובתם של כל המשיבים, וככל שיהיו משיבים שאין להם עניין בהליך, ולא ימצאו לנכון להגיב לבקשה – יוכלו לא להגיב לה עד המועד שנקבע לכך, או לציין זאת במסגרת תשובתם. אין מקום, בוודאי לא בשלב זה בטרם חלף המועד להגשת התשובה, להורות על מחיקתם.
3.בכל הנוגע לבקשה לצירוף משיב להליך – המבקשים טוענים כי בקשת רשות הערעור מעלה סוגיות עקרוניות וכי עשויות להיות להכרעה בהליך זה השלכות רוחב החורגות מעניינם של הצדדים. על רקע זה, ביקשו המבקשים להורות על צירופו של הממונה על חוק המכר (דירות) במשרד הבינוי והשיכון כמשיב נוסף לבקשת רשות הערעור, ולהורות לו להגיש את תשובתו.
סמכותה של ערכאת ערעור לצרף משיב שלא היה בעל דין בהליך קמא להליך הערעור הוסדרה בעבר במסגרת תקנה 425 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. הוראה דומה אינה נמצאת בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות החדשות), אולם הן פסיקתו של בית משפט זה, הן הספרות המקצועית פירשו זאת כך שסמכותה של ערכאת הערעור לצרף משיב שלא היה צד להליך קמא קיימת אף כיום, במסגרת תקנות החדשות. זאת בין אם מתוך גזירה שווה לתקנה 26 לתקנות החדשות המסמיכה את בית המשפט "לצרף כל אדם הדרוש לצורך הכרעה ביעילות ובשלמות בתובענה"; בין אם לאור סמכותה הכללית של ערכאת הערעור הקבועה בתקנה 146(א) לתקנות החדשות; ובין אם בשל הסמכות הכללית של בית המשפט הקבועה בתקנה 176(א) לתקנות החדשות (ראו יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים, 536 (מהדורה שנייה, 2023); עע"מ 1431/21 עופר נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (22.3.2021); בג"ץ 7418/21 עו"ד גיא דורון נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, פסקה 10 (4.11.2021); ע"א 7105/20 ראובן נ' כדיר, פסקה 7 (10.3.2021); עע"מ 1856/22 חי נחמיאס מגורים והשקעות בע"מ נ' פרץ בוני הנגב (1993) בע"מ, פסקה 3 (30.3.2022)).
אולם, תנאי שאין בלתו לצירופו של בעל דין שלא היה צד להליך קמא כמשיב לערעור, הוא שמי שצירופו מתבקש עלול להיפגע ישירות מתוצאות הערעור. אם התשובה לכך חיובית, יבחן בית המשפט התקיימותם של שני תנאים נוספים. בענייננו, התנאי הראשון אינו מתקיים. צירופו של משרד הבינוי והשיכון להליך כמשיב לערעור מתבקש בשל מעמדו כרגולטור ולא מאחר שהוא עלול להיפגע מתוצאות הערעור, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה. זאת מבלי לחוות דעה ביחס לאפשרות לפנות אל משרד הבינוי והשיכון או לכל גורם אחר כדי לקבל את עמדתו כרגולטור (בקשה שלא התבקשה ועל כל פנים אין מקום לבחון אותה בשלב זה, בטרם הוגשו תגובות המשיבים לבקשה).
4.באשר לבקשה למחיקת נספחים – לבקשה זו אדרש, במידת הצורך, במסגרת ההחלטה בבקשת רשות הערעור, לאחר שיתקבלו תשובות יתר המשיבים להליך.
ניתנה היום, א' אב תשפ"ד
(05
אוגוסט 2024).