פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 5516/20
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקשת:
ערנות לזכויות האדם אל"מ –
באמצעות ד"ר יוסף צרניק
נ ג ד
המשיבים:
1. רומן זדורוב
2. מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על
החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת בתפ"ח 502-07 מיום 22.7.2020, שניתנה
על-ידי כב' הנשיא השופט א' אברהם
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי נצרת (כב' הנשיא, השופט א' אברהם ) בתפ"ח 502-07 מיום 22.7.2020, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לעיון בתיק.
2.
ביום 7.10.2019 הגישה המבקשת בקשה לעיון בתיק פ"ח 502/07 (להלן: הבקשה הראשונה ). בבקשה צוין כי העיון מתבקש לגבי "כל מסמך החלטה בתיק הנייר שאינו אסור בפרסום על פי דין". ביום 24.10.2020 ניתנה החלטה בבקשה לפיה הבקשה כפי שהוגשה איננה ראויה להתייחסות, וכי על המבקשת להגיש בקשה מתוקנת בלשון מכובדת והולמת. בהתאם לכך, הגישה המבקשת ביום 12.11.2019 בקשה חדשה זהה במהותה לקודמתה (להלן: הבקשה השנייה ). יצוין עוד כי בקשות נוספות מעין אלה הוגשו מספר פעמים בעבר על ידי המבקשת, ונדחו כולן.
3.
לאחר שהתקבלו תגובות הצדדים לבקשה, דחה בית המשפט המחוזי (כב' השופטת א' הלמן ) את הבקשה, תוך שצוין כי הבקשה נדחית מאותם טעמים שנדחו בקשותיה הקודמות של המבקשת, וכן כי אף מהבקשה האמורה עולה כי מטרתה אינה לעיין במסמכים שכן אלה זמינים בגרסה אלקטרונית. עוד צוין כי עיון במסמכים המקוריים יצריך משאבים רבים ואין לכך הצדקה. לבסוף, נקבע כי "ככל שהמבקש ימקד בקשתו ויבהיר באילו מסמכים מתיק הנייר הוא מבקש לעיין, ניתן יהא לבחון את בקשתו שוב" (להלן: ההחלטה הראשונה ). על בקשה זו לא השיגה המבקשת ועל כן היא הפכה לחלוטה.
4.
ביום 22.7.2020, בחלוף כשמונה חודשים ממועד מתן ההחלטה הראשונה, הגישה המבקשת בקשה חדשה (להלן: הבקשה השלישית ), במסגרתה שבה המבקשת ועתרה לעיין ב"כל מסמך החלטה בתיק הנייר דנן שאינו אסור בפרסום על פי דין".
5.
בהחלטה מיום 22.7.2020, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה השלישית ונקבע כי מדובר בבקשה שאין בה כל חידוש על "אינספור" הבקשות לעיון שהוגשו מטעם המבקשת, וכי משכך אין לבית המשפט אלא לשוב ולדחותה.
על החלטה זו נסבה הבקשה שלפניי.
6.
דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.
עיון בבקשה מעלה כי הלכה למעשה עיקר הטענות בה מופנות כנגד ההחלטה הראשונה, בגדרה כאמור, דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשת לעיון בתיק. המבקשת נמנעה מלערער על החלטה זו במועדים הקבועים לכך בדין, ומשכך היא הפכה לחלוטה. אין מקום, אפוא, לאפשר את "ריפוי" הפגם של אי הגשת בקשת רשות הערעור על ההחלטה הראשונה בדרך של הגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה מושא הבקשה דנן, שבגדרה אך אימץ למעשה בית המשפט המחוזי את ההחלטה הראשונה ואלה שלפניה (ראו והשוו: רע"א 5691/18 ודובין נ' כונס נכסים רשמי , פסקה 8 (1.11.2018)).
7.
יתירה מכך, במסגרת ההחלטה הראשונה אפשר כאמור בית המשפט המחוזי למבקשת להגיש בקשה חדשה לעיון במסמכים, ובלבד שהמבקשת תבהיר בבקשה באילו מסמכים קונקרטיים מתיק הנייר היא מבקשת לעיין. במקרה כזה, כך נקבע, יהיה מקום לשוב ולבחון את הבקשה. ואולם, עיון בבקשה השלישית מעלה כי מדובר כאמור בבקשה זהה במהותה לבקשותיה הקודמות של המבקשת וכי הבקשה נעדרת כל פירוט קונקרטי כנדרש. משכך, בצדק דחה בית המשפט המחוזי בקשה זו.
8.
סוף דבר: הבקשה נדחית.
משלא נתבקשה תשובה, ואך לפנים משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ח באלול התש"ף (17.9.2020).
ש ו פ ט ת