רע"א 5524/12סלים עתמאנה נ. עו"ד איתן ארז, מפרק החברות

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' הנשיאה ב' גילאור) מיום 13.6.2012, אשר דחה בקשה לפסילת חוות דעתו של בעל תפקיד שמונה לבדיקת תביעות חוב שהוגשו כנגד המבקשות 3-2 במסגרת הליכי הפירוק המתנהלים נגדן, ומחק בקשה לביטול תביעות החוב עצמן או להפחתת סכומן.

1.

המבקשות 2 ו-3, חברת "בלוק הסלע האדום - מפעלי בלוקים בע"מ" וחברת "בני סלים עתאמנה בע"מ" (להלן יחד: החברות ) מצויות בהליכי פירוק והמשיב 1, עו"ד איתן ארז, מונה לשמש כמפרקן (להלן: המפרק ). המבקש 1, מר סלים עתאמנה (להלן: המבקש ) הוא מנהלה של המבקשת 2 ובעל מניותיה בצוותא עם בנו, ושניים מבניו האחרים הם בעלי מניותיה של המבקשת 3. לאחר שניתנו צווי פירוק נגד החברות הגישה חברת פ.נעאמנה לשיווק ולמסחר בע"מ (להלן: חברת נעאמנה ) תביעות חוב נגדן (להלן: תביעות החוב ) והחברות מצידן ביקשו להורות כי תביעות החוב תיבדקנה על-ידי גורם חיצוני, בשל העובדה שחברת נעאמנה יוצגה בעבר על-ידי המפרק. בהתאם להסכמה אליה הגיעו המבקש והמפרק, הורה בית המשפט קמא בהחלטתו מיום 30.11.2011 על מינויו של רו"ח יהושע הזנפרץ (להלן: רו"ח הזנפרץ ) לבדיקת תביעות החוב וביום 18.4.2012 הוגשה לבית המשפט חוות דעתו של רו"ח הזנפרץ בה נקבע כי חובה של המבקשת 2 לחברת נאעמנה עומד על סך של 549,631 ש"ח (נכון ליום 22.11.2006) וכי חובה של המבקשת 3 לחברת נאעמנה עומד על סך של 5,306,027 ש"ח (נכון ליום 13.3.2007) (להלן: חוות הדעת ).

2.

המבקש הגיש לבית המשפט קמא בקשה לפסול את חוות הדעת וטען כי חרף הסכמת הצדדים למינויו של רו"ח הזנפרץ לצורך בדיקת תביעות החוב, חוות הדעת הוכנה בפועל על-ידי מר שמואל בוברוב (להלן: בוברוב ), שאינו נמנה עם עובדי משרדו של רו"ח הזנפרץ ואף הורשע בעבר בפלילים. המבקש הוסיף וטען כי מסקנותיה של חוות הדעת חורגות מן הסמכות שהוקנתה לרו"ח הזנפרץ באופן המצדיק את פסילתה ולחלופין הוא ביקש להזמין את רו"ח הזנפרץ ואת בוברוב לחקירה על ממצאיהם. בנוסף, החברות הגישו בקשה לביטול תביעות החוב או להפחתת סכומי החוב שנקבעו בחוות הדעת, תוך שהן מעלות טענות לגוף הממצאים שנקבעו בה.

3.

בהחלטתו מיום 13.6.2012 דחה בית המשפט קמא את בקשת המבקש לפסילת חוות הדעת ואת בקשתו החלופית לחקירת עורכיה, בציינו כי רו"ח הזנפרץ מונה באופן חריג כבעל תפקיד על מנת לבדוק את תביעות החוב, בהתאם לבקשת המבקש. בית המשפט קיבל את הסבריו של רו"ח הזנפרץ לפיהם נוכח היקף החומר שהועבר אליו הוא הסתייע בבוברוב בהיקף מקובל וכי הדבר היה ידוע לצדדים, ובנוסף ציין בית המשפט כי הטענות שהעלה המבקש נגד בוברוב במישור האישי אינן ראויות ואינן פוסלות את כשירותו המקצועית. עוד ציין בית המשפט כי המועד שבו בחר המבקש להעלות את טענותיו - לאחר היוודע תוצאותיה של חוות הדעת - מדבר בעד עצמו. בית המשפט הוסיף וקבע כי בדיקת תביעות החוב וקביעת שיעורן חייבה את רו"ח הזנפרץ להסתמך על נתונים כספיים ולבחון את כרטסות הנהלת חשבונות של החברות ואין בכך משום חריגה מסמכותו. בנוסף, קבע בית המשפט כי אף שהכרעתו של רו"ח הזנפרץ הוכתרה כ"חוות דעת" היא מהווה החלטה של בעל תפקיד במסגרת הליכי פירוק ולכן הדרך לתקיפתה היא באמצעות הגשת ערעור בזכות לבית המשפט המפקח על הליכי הפירוק. בשל טעם זה, הוסיף בית המשפט והורה גם על מחיקתה של בקשת החברות לביטול תביעות החוב או להפחתתן.

4.

מכאן הבקשה שלפניי בה טוענים המבקשים כי בוברוב הוא שחקר את מנהלה של המבקשת 2 וכי רק בדיעבד נודעו להם חלקו המרכזי בעריכת חוות הדעת ועברו הפלילי. המבקשים מוסיפים וטוענים כי מסקנותיה של חוות הדעת חורגות מכתב מינויו של רו"ח הזנפרץ, שכן על אף שהוא מונה לצורך בדיקת תביעות החוב ערך רו"ח הזנפרץ פעולות נוספות הכוללות התאמות חשבונאיות של כרטיסי החברות. נוכח פגמים אלו סבורים המבקשים כי יש לפסול את חוות הדעת ולטענתם שגה בית המשפט קמא בקובעו כי רו"ח הזנפרץ מונה כבעל תפקיד בהליך שכן לגישתם מדובר היה במינוי של מומחה מוסכם שניתן לבקש את פסילת חוות דעתו או, למצער, את חקירתו. בנוסף, טוענים המבקשים כי שגה בית המשפט קמא במוחקו את הבקשה להורות על ביטול תביעות החוב מבלי שדן בה לגופה ולטענתם בקשה זו הוגשה כדין בהתאם לתקנה 95 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 (להלן: תקנות פשיטת הרגל ).

5.

המפרק טוען, מצידו, כי מעורבותו של בוברוב בהכנת חוות הדעת הייתה ידועה למבקשים וכי הטעם העומד מאחורי טענותיהם הוא חוסר שביעות רצונם מתוצאותיה של חוות הדעת. כמו כן טוען המפרק כי אין כל פסול בכך שרו"ח הזנפרץ נעזר בבוברוב בהכנת חוות הדעת והוא מוסיף וטוען כי רו"ח הזנפרץ איננו עד מומחה אלא בעל תפקיד המשמש כבודק חיצוני שנכנס בנעליו של המפרק לצורך הכרעה בתביעות החוב. לפיכך, הדרך הנכונה לתקוף את החלטתו של רו"ח הזנפרץ היא בהגשת ערעור בזכות על חוות דעתו ורק במקרים נדירים ייעתר בית המשפט לבקשות לחוקרו. עוד מציין המפרק כי בהחלטתו מיום 13.5.2012 קבע בית המשפט קמא, בין היתר, שהמבקש יוכל להגיש ערעור על החלטת בעל התפקיד בתביעות חוב בתוך שלושים ימים מיום הגשת הודעת הצדדים לעניין הסדר אפשרי ביניהם, אלא שהמבקש לא עשה כן והמועד חלף. המפרק מוסיף וטוען כי כל הפעולות שביצע רו"ח הזנפרץ לצורך קביעת שיעורן של תביעות החוב בוצעו בסמכות; כי הגשת הבקשה לביטול תביעות החוב הייתה מיותרת, נוכח קיומה של אפשרות להגיש ערעור בזכות על החלטתו של בעל התפקיד; וכי נוכח קיומו של סעד זה אין לראות במבקשים כמי ש"נפגעו" מהחלטתו של רו"ח הזנפרץ ולכן קיים ספק אם תקנה 95 לתקנות פשיטת הרגל חלה בעניינם.

המשיב 2, כונס הנכסים הרשמי (להלן: הכונ"ר ) מתנגד גם הוא לבקשה ולטענתו רו"ח הזנפרץ היה רשאי להסתייע באדם אחר בכתיבת חוות הדעת כל עוד הוא עצמו חתום עליה, קל וחומר משהמבקשים ידעו על מעורבותו של בוברוב ולא הביעו כל התנגדות לכך. הכונ"ר מוסיף ומציין כי צדק בית משפט קמא משלא נעתר לבקשה לחקור את רו"ח הזנפרץ שכן הלכה היא כי אין חוקרים בעל תפקיד מטעם בית המשפט אלא במקרים נדירים. עוד טוען הכונ"ר כי המהלך הדיוני הנכון בו היה על המבקשים לנקוט הוא הגשת ערעור בזכות על החלטתו של רו"ח הזנפרץ, וזאת במועדים שקצב בית המשפט קמא לשם כך. בהקשר זה מציין הכונ"ר כי לא יתנגד להארכת המועד להגשת ערעור על ההחלטה בתביעות החוב ובלבד שייקבע המועד לעשות כן.

6.

דין הבקשה להידחות.

מקובלת עליי קביעתו של בית המשפט קמא לפיה רו"ח הזנפרץ לא מונה כעד מומחה בהליך אלא שימש כבעל תפקיד. מינויו של רו"ח הזנפרץ בא כזכור על רקע טענת המבקשים לפיה המפרק מנוע מלדון בתביעות החוב שהוגשו נגד החברות, משום שייצג את חברת נעאמנה בעבר. על כן בצדק קבע בית המשפט, כי בנסיבות אלה בא רו"ח הזנפרץ בנעליו של המפרק לצורך בדיקת תביעות חוב וכבר נפסק כי אין מזמינים נושאי תפקידים מטעם בית המשפט, דוגמת מפרקים או כונסי נכסים, לחקירה אלא לעיתים נדירות ובמקרים המצדיקים זאת (ראו ע"א

5709/99 לוין נ' שילר, עו"ד , פ"ד נה(4) 925, 937 (2001)). המקרה דנן אינו נמנה עם מקרים אלה. אשר לבקשה לפסילת חוות הדעת, אין חולק כי רו"ח הזנפרץ הוא שחתום על חוות הדעת והוא הנושא באחריות לכל האמור בה. היקף מעורבותו של בוברוב בהכנתה אינו מגלה עילה לפסילתה ולא ראיתי מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא אשר קיבל בהקשר זה את הסבריו של רו"ח הזנפרץ כי נעזר בבוברוב בהיקף מקובל, נוכח סד הזמנים שהוקצב לו (ראו והשוו רע"א 7714/05 כהן נ' רשות הנמלים והרכבות נמל חיפה (לא פורסם, 26.1.2006). יתר על כן, לא ניתן להתעלם מכך שהמבקשים ידעו כי בוברוב מסייע לרו"ח הזנפרץ אך בחרו להלין על מעורבותו רק לאחר שקיבלו לידיהם את תוצאותיה של חוות הדעת.

בדין נדחתה גם טענת המבקשים בדבר חריגת רו"ח הזנפרץ מן הסמכות שהוקנתה לו. ביסודן של תביעות החוב שהגישה חברת נעאמנה נגד החברות עומדות עסקאות תיווך לרכישת ברזל לבניה, שביצעה חברת נעאמנה עם החברות. בדיקת ההתאמה החשבונאית בין כרטיסי החברות לכרטיסה של חברת נעאמנה, אותה ביצע רו"ח הזנפרץ כמי שמונה לבדיקת תביעות החוב של חברת נעאמנה, היא בדיקה רלוונטית לצורך מילוי תפקידו זה ובאה על כן בגדר הסמכות שהוקנתה לו.

7.

אשר לטענות המבקשים בכל הנוגע למחיקת בקשתם לביטול תביעות החוב. עיון בהחלטתו של בית המשפט קמא מיום 13.5.2012 מגלה כי ניתן לצדדים פרק זמן של שלושים ימים לנסות ולהידבר ביניהם כדי להגיע להסדר שיזרים כסף לקופת הפירוק. עוד ניתנה לצדדים באותה החלטה שהות בת שלושים ימים נוספים (מיום הגשת ההודעה בדבר תוצאות ההידברות ביניהם), לצורך הגשת ערעור בזכות על החלטתו של רו"ח הזנפרץ בתביעות החוב. הנה כי כן, בית המשפט איפשר למבקשים להגיש ערעור בזכות על הכרעתו של רו"ח הזנפרץ בתביעות החוב ואף קצב את המועד לכך אך המבקשים בחרו שלא ללכת בנתיב זה ובינתיים חלף המועד שנקצב לכך. עם זאת, נוכח עמדת הכונ"ר, ולפנים משורת הדין, ניתנת למבקשים אורכה נוספת להגשת הערעור האמור ובלבד שיוגש בתוך 14 ימים מהיום.

8.

בכפוף לאמור בסעיף 7 סיפא לעיל, הבקשה נדחית.

המבקש 1 ישלם למשיבים שכר טרחת עורך-דין בבקשה בסך של 7,500 ש"ח לכל משיב.