רע"א 5559/18דימטרי גרצנשטיין נ. מאיר מילוא

1.

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז – לוד (כב' השופטת ה' סילש ) בת"א 12264-07-16 שניתנה ביום 26.6.2018, ובגדרה נדחתה בקשת המבקש שלא לאפשר את המשך ייצוגם של המשיבים 4-1 (להלן: המשיבים ) על-ידי בא כוחם – עו"ד אלברט בראון, הוא המשיב 4 (להלן: המשיב) , בשל ניגוד עניינים.

רקע בתמצית

2.

המבקש הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי כנגד המשיבים (להלן: התביעה ), אשר במסגרתה טען כי המשיב ייצג אותו בעבר בשורה של עניינים, ובכלל זה ערך הסכם שיתוף פעולה, אשר נחתם בין המבקש לבין המשיב 1 ועומד במוקד התביעה. בשל כך, בין היתר, טען המבקש כי המשיב מצוי בניגוד עניינים בייצוג המשיבים. בהמשך לכך, הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה שלא לאפשר למשיב לייצג את המשיבים (להלן: הבקשה ). במקביל, הגיש המבקש כנגד המשיב תלונות למוסדות לשכת עורכי הדין (להלן בהתאמה: התלונות ; מוסדות הלשכה ), אשר טרם התבררו.

3.

המשיבים 4-3,1 טענו כי יש לדחות את הבקשה וכן כי טענותיו של המבקש בדבר ניגוד העניינים כוזבות ומטרתן להכביד על המשיבים ולהביא לפיצול ייצוגם.

4.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה וקבע כי משמדובר בסוגיה אתית המצויה במערך היחסים שבין עורך דין ללקוח, ונוכח פניותיו של המבקש למוסדות הלשכה – פניות אשר טרם התבררו – אין מקום להתערבותו של בית המשפט בנדון (להלן: ההחלטה ).

על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי.

הבקשה

5.

בבקשתו חוזר המבקש, בעיקרו של דבר, על טענותיו אשר נטענו בפני בית המשפט המחוזי וטוען כי יש להורות על קבלת הבקשה ועל ביטול ההחלטה. לטענתו, בית המשפט המחוזי לא נימק את החלטתו כנדרש ולא התייחס לפגיעה הנגרמת למבקש כתוצאה מהותרת הייצוג על כנו.

6.

המשיבים 4-3,1 סומכים ידיהם על החלטתו של בית המשפט המחוזי, וטוענים כי ככלל, מקומן של טענות מעין אלה, הנוגעות לסוגיות אתיות, להתברר בלשכת עורכי הדין. לעניין זה נסמכים המשיבים על פסיקתו של בית משפט זה ברע"א 9930/17 אל מדאמין

בע"מ נ' חנא (28.3.2018) (להלן: עניין חנא ).

7.

המנהל המיוחד, הוא המשיב 5, נמנע מלהתייחס לבקשה לגופה משום שאינה רלוונטית, לשיטתו, להליך פשיטת הרגל בו מצוי המבקש.

דיון והכרעה

8.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, ולאחר שנתתי לצדדים הזדמנות לטעון בעניין החלת תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ושוכנעתי שלא ייפגעו זכויותיהם כבעלי דין אם אנהג בהתאם לתקנה זו, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות לערער והוגש הערעור על פיה. אקדים ואציין כבר עתה כי דין הערעור להתקבל באופן חלקי, כמפורט להלן.

9.

בית משפט זה נדרש אך לאחרונה, בעניין חנא , לסוגיה העומדת לפנינו, שם נקבעו אמות המידה להתערבותו של בית המשפט בסוגיות הנוגעות לאתיקה מקצועית של עורכי דין. בתמצית אציין כי בעניין חנא נקבע שאומנם לבית המשפט קיימת סמכות עקרונית להידרש לסוגיות אלה, אולם, ככלל, האכסניה הטבעית והרגילה לבירור שאלות שבאתיקה היא מוסדות לשכת עורכי הדין. לפיכך נקבע כי, ברגיל, ככל שמתעוררת שאלה הנוגעת להפרת כללי האתיקה, יפנה בית המשפט את הצדדים למוסדות הלשכה, אלא אם מתעוררת לפניו שאלה פשוטה מבחינה עובדתית ומשפטית אשר בית המשפט סבור כי ניתן להכריע בה ללא פנייה מקדימה למוסדות הלשכה ( עניין חנא , פסקאות 21,15).

עוד ראוי לציין כי בעניין חנא נעשתה הבחנה בין סוגיה אתית המבוססת על פגיעה בזכויותיו של בעל הדין בהליך, לבין טענה הנוגעת לפגיעה בטהרת המקצוע גרידא , ונקבע כי התערבותו של בית המשפט תהיה במקרים של שמירה על זכויותיו של בעל דין בהליך. בתוך כך, הותוו הכללים שעל פיהם ינהג בית המשפט במקרים אלה ונקבע כי, ככלל: "אם בית המשפט שוכנע בשלב המקדמי, כי הסוגיה האתית שהועלתה אינה בעלת פוטנציאל לפגיעה בזכויות הצדדים ובהגינות ההליך – אזי הוא ידחה את הבקשה תוך הפניית הצדדים למוסדות הלשכה. לעומת זאת, אם בית המשפט שוכנע כי אכן ראוי להיזקק לבקשה, אלא שלדעתו נחוצה ראשית עמדת מוסדות האתיקה – אזי הוא יפנה את הצדדים לקבלת חוות דעת אשר תשוב ותובא לפניו " (שם, בפסקה 22, הדגשה במקור).

10.

ונשוב לענייננו. בית המשפט המחוזי לא בחן את הסוגיה על פי אמות המידה שהותוו בעניין חנא , ולא דן בשאלה המקדמית האם יש בבקשה פוטנציאל לפגיעה בזכויותיו של המבקש ובהגינות ההליך. כמו כן, בית המשפט המחוזי לא מצא לאפשר למבקש לשוב ולהעלות טענותיו בעניין הסוגיה האתית לאחר קבלת הכרעת מוסדות הלשכה בתלונות. לפיכך, יש להורות על החזרת הדיון לבית המשפט המחוזי על מנת שישוב ויבחן את הבקשה לאור אמות מידה אלה, ויחליט, על פי שיקול דעתו, האם ראוי לבחון את הסוגיה לאחר שתתקבל הכרעת מוסדות הלשכה בתלונות.

11.

סוף דבר: הדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי, כאמור בפסקה 10.

בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.