רע"א 5597/09 עזבון המנוחה גב' ורדה בורשטיין ז"ל נ. בא כוח היועץ המשפטי למ

1.

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת י' שטופמן), אשר דחה את בקשת רשות הערעור של המבקש על החלטת בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן (כב' השופטת ט' סיוון) מיום 19.2.09 במסגרתה

נדחתה בקשת המבקש לעיכוב ביצוע ההחלטה לפטר את המבקש מתפקידו כמנהל עיזבונה של המנוחה הגב' ורדה בורשטיין .

2.

תמצית עובדות המקרה הינן כי המנוחה הגב' בורשטיין הלכה לעולמה באפריל 2007, והותירה מאחוריה רכוש רב, וצוואה המסדירה את חלוקתו. בצוואתה נקבה המנוחה בשמו של המבקש, שהינו נכדו של אחיה, כמנהל עיזבונה. בהתאם לכך ניתן על ידי הרשם לענייני ירושה בתל אביב צו המורה על קיום צוואת המנוחה ומינויו של המבקש כמנהל עיזבונה.

באוקטובר 2008 הוגשה לבית המשפט בקשה לביטול אחד מסעיפי הצוואה על ידי אביו של המבקש בעניינינו, שהינו בין יורשי המנוחה. כמו כן באוקטובר 2008 הוגשה לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה תביעת חוב כנגד העיזבון וכנגד המבקש באופן אישי, בין היתר בגין פעולותיה של המנוחה בחייה. בעקבות התרחשויות אלו הגיש המשיב בקשה להחלפת מנהל עיזבון בעילת ניגוד עניינים מובהק בין המבקש לבין העיזבון. הבקשה התקבלה על ידי בית המשפט לענייני משפחה ביום 19.2.09, ומונה מנהל עיזבון חלופי על ידי בית המשפט. על החלטה זו הוגשה בקשה לרשות ערעור לבית המשפט המחוזי אשר בירורה טרם הושלם.

3.

בעקבות ההחלטה בעניין החלפת המבקש כמנהל עיזבון הגיש המבקש בקשת רשות הערעור לבית המשפט המחוזי. כמו כן, הגיש הוא לבית המשפט לענייני משפחה בקשה לעיכוב ביצוע החלטה המורה על החלפתו עד להחלטה בבקשה לרשות ערעור. הבקשה נדחתה בהנמקה שמאזן הנוחות אינו מצדיק מתן עיכוב ביצוע כיוון שאין חשש כי מנהל העיזבון שמונה יגרום באופן ניהול העיזבון לנזק כלשהו לעיזבון ועל אחת כמה וכמה לנזק בלתי הפיך, זאת במיוחד לאור כפיפותו של המנהל בפעולותיו לסמכות בית המשפט והאפוטרופוס הכללי. כמו כן, למעלה מן הצורך צוין כי גם סיכוייו של הערעור אינם מצדיקים את עיכוב הביצוע נוכח ניגוד האינטרסים הכפול בו מצוי המבקש.

4.

לאחר החלטה זו הוגשה בקשה נוספת לעיכוב ביצוע לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בקשה זו נדחתה ביום 8.6.09. ההנמקה לדחייה הינה שלא נמצא שיגרם נזק כלשהו לעיזבון אם לא יעוכב הביצוע, ובאם תתקבל בקשת רשות הערעור והערעור שבעקבותיה לא יהיה קושי להשבת המצב לקדמותו. כל זאת בעוד, לפחות לכאורה, קיים ניגוד אינטרסים בין המבקש לעיזבון.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה ובהחלטות הערכאות דלמטה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות. כלל ידוע הוא כי ערכאת ערעור תימנע להתערב בהחלטות ביניים וסעדים זמניים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, למעט במקרים חריגים (ראו: רע"א 7095/97 רע"א 7095/97

מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' עזרא (לא פורסמה, 13.1.1998); רע"א 401/08 נעימי נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסמה, 7.8.2008)). לכלל זה ניתן משנה תוקף מקום בו הנושא נדון כבר על ידי שתי ערכאות, ומדובר בדיון בגלגול שלישי. מקרה זה אינו נופל בין אותם מקרים חריגים. נהפוך הוא, סבורה אני, בדומה לעמדת בתי המשפט דלמטה, כי לא יעונה כל נזק לעיזבון באם ינוהל על ידי המנהל החלופי שמונה ולא על ידי המבקש, על אחת כמה וכמה לא נזק שהינו בלתי הפיך,

במיוחד כאשר המבקש לא הציג בפני כל ראיות המעידות על קיומו של נזק ממשי ועל היקפו.

משנקבע כי מאזן הנוחות אינו מצדיק את עיכוב ביצועה של ההחלטה, אין עוד צורך בדיון בסיכוייו של הערעור. עם זאת, למעלה מן הצורך, ומבלי לקבוע מסמרות, אומר כי קיומו, גם אם לכאורי, של ניגוד עניינים בשתי חזיתות, בין המבקש לבין העיזבון

מקשה על סיכויו של הערעור, במיוחד כשמדובר בערעור ברשות.

6.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה – אין צו להוצאות.