פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5607/06
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקשת:
חברת העובדים העבריים השיתופית הכללית בא"י
נ ג ד
המשיבות:
1. עיריית עכו
2. רכבת ישראל בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בחיפה מן הימים 7.6.06, 12.6.06
ו-18.6.06 בה"פ 177/06 שניתנו על ידי כבוד השופטת ב' בר זיו וכן על החלטה
מיום 25.6.06 שניתנה על ידי כבוד הרשמת ח' הורוביץ
בשם המבקשת: עו"ד כ' גבע
החלטה
1.בקשה זו לרשות ערעור, שהוגשה ביום 3.7.06, מהווה דוגמה למקרה המצדיק הטלת הוצאות לטובת אוצר המדינה.
2.אין צורך להרבות אומר, ודי לפרט את השתלשלות העניינים כמתואר בבקשה דנא. ביום 7.6.06 עתרה המבקשת בפני בית המשפט המחוזי בחיפה למתן צו מניעה זמני על פי צד אחד בגדרה של תובענה שהגישה לפיצויי הפקעה. בו ביום החליט בית המשפט (כב' השופטת ב' בר זיו) שלא ליתן סעד על פי צד אחד וקבע דיון במעמד בעלי הדין ליום 12.6.06. בסיומו של הדיון שנערך ביום 12.6.06 הורה בית המשפט (כב' השופטת ב' בר זיו) על הגשת סיכומים בכתב וקבע לוח זמנים לעניין זה. בית המשפט אף הורה שהתיק יובא בפניו ביום 20.7.06 (לאחר שכל המעורבים ישלימו הגשת סיכומיהם).
3.ביום 18.6.06 הגישה המבקשת בקשה לעיון מחדש, מן הטעם שהתגלו עובדות חדשות לאחר הדיון מיום 12.6.06. בית המשפט (כב' השופטת ב' בר זיו) דחה את הבקשה ביום הגשתה. המבקשת נקטה מהלך חדש והגישה בקשה נוספת, ביום 20.6.06, והפעם מדובר היה בבקשה לעיקול זמני, באותו עניין ממש שעמד להכרעה בבקשתה הראשונה. בקשה זו, לעיקול זמני, נדחתה על ידי כבוד רשמת בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ח' הורוביץ) ביום 25.6.06. בהחלטה נאמר, כי אין זה ראוי לעקוף את החלטתו של בית המשפט שלא ליתן סעד על פי צד אחד על ידי הגשת בקשה זהה במהותה לבקשה שכבר סורבה. כבוד הרשמת כתבה בסוף החלטתה את הדברים הבאים:
"כיוון שלא נתבקשה תגובת הצד השני, לפנים משורת הדין אין צו להוצאות לטובת אוצר המדינה (כפי שראוי היה להטיל, בגין ההתנהלות הנ"ל)".
4.והנה אחר דבריה של כבוד הרשמת הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור. כנראה שהבקשה מכוונת הן נגד החלטותיה של כבוד השופטת בר זיו והן נגד החלטתה של כבוד הרשמת. כעולה מלוח הזמנים שקבע בית המשפט בהחלטתו מיום 12.6.06, התיק אמור היה להיות מובא בפניו למתן החלטה ביום 20.7.06, לאחר שכל בעלי הדין יגישו סיכומיהם. לא ברור כיצד ניתן לצפות שבמצב דברים זה, ולאור השתלשלות העניינים, תתערב ערכאת הערעור. מדוע שערכאת הערעור תשקול התערבות כאשר צפויה החלטה בערכאה הדיונית?! בצדק כתבה כבוד הרשמת את שכתבה לגבי הבקשה שהובאה בפניה. אפשר שאילו נפסקו אז הוצאות לטובת אוצר המדינה לא הייתה מוגשת הבקשה דנא. אוסיף, כי בית משפט זה אינו הפורום הנכון לתקיפת החלטתה של כבוד הרשמת. על החלטתה ניתן לערער בפני בית המשפט המחוזי (סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). כבר בבקשה שהובאה בפני כבוד הרשמת היה משום שימוש לרעה בהליכי משפט. כך הוא ודאי וודאי באשר לבקשה זו לרשות ערעור.
5.הבקשה נדחית בלא שנדרשת תשובה. המבקשת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 10,000 ש"ח.
ניתנה היום, ב' באב תשס"ו
(27.7.06).
ש
ו פ ט