החלטהעליון3 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 6827/08 נאיף עבד אללה עיד נ. פהימה יונס נג'אר

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · עיכוב ביצוע פסק דין של רשםבקשת רשות ערעור על החלטות דיוניות של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטות דיוניות של בית המשפט המחוזי שעיכב ביצוע פסק דין של רשמת בתביעת פינוי בסדר דין מקוצר. נקבע כי מדובר בהחלטת ביניים דיונית שאינה מכריעה בטענות המבקש לגופן. טענות חוסר הסמכות ואי קיום התקנות יתבררו בפני הערכאה הדיונית, ואין מקום להתערבות בשלב זה.

העובדות

המשיבה הגישה בקשה לביטול פסק דין שניתן בסדר דין מקוצר לפינוי נכס, והבקשה נדחתה. המשיבה ערערה לבית המשפט המחוזי והגישה בקשה לעיכוב ביצוע, ובית המשפט המחוזי עיכב את הביצוע והורה על הגשת תגובות. המבקש טען לחוסר סמכות ולאי מילוי הוראות התקנות, והגיש בקשות נוספות לביטול ההליכים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערבות ערכאת הערעור בהחלטת ביניים דיונית של בית המשפט המחוזי בדבר עיכוב ביצוע פסק דין של הרשמה?
  2. 2.האם יש מקום לבחון בשלב הערעור טענות חוסר סמכות ואי קיום הוראות התקנות בבקשה לעיכוב ביצוע שטרם נדונה לגופה?

הלכות

  1. 1

    בית המשפט העליון אינו נוטה להחליף את הערכאה הדיונית בהחלטות דיוניות-ניהוליות, אלא במקרים חריגים.

    ״בית משפט זה אינו נוטה להחליף את הערכאה הדיונית באשר להחלטות דיוניות-ניהוליות, אלא במקרים חריגים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענות שלא נדונו לגופן בערכאה הדיונית יתבררו בפניה ואין מקום להתערבות ערכאת הערעור בשלב זה.

    ״טענות חוסר הסמכות שאותן העלה המבקש כמו גם הטענה כי המבקשת לא פעלה על פי הוראות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • בקשת רשות ערעור
  • החלטת ביניים דיונית
  • עיכוב ביצוע
  • פסק דין
  • בית המשפט המחוזי
  • חוסר סמכות
  • סדר דין מקוצר
  • פינוי נכס
  • התערבות ערכאת הערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

6827/08

בפני:

כבוד השופט י' דנציגר

המבקש:

נאיף עבד אללה עיד

נ ג ד

המשיבה:

פהימה יונס נג'אר

בקשת רשות ערעור על החלטות בית

המשפט המחוזי בירושלים בבש"א 3407/08 (בר"ע 550/08) שניתנו על ידי

כבוד השופט ר' כרמל ביום 15.7.2008, ביום 31.7.2008 וביום 1.8.2008

בשם המבקש:

עו"ד א' חסן

החלטה

בפניי בקשת רשות ערעור המופנית כנגד החלטות בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט ר' כרמל) מיום 15.7.2008, מיום 31.7.2008 ומיום 1.8.2008 במסגרת בר"ע 550/08 (בש"א 3407/08).

העובדות בתמצית

1.

המבקש הגיש בבית משפט השלום תביעה בסדר דין מקוצר, שעניינה פינוי המשיבה מנכס אשר בבעלות המבקש. המשיבה הגישה בקשת רשות להתגונן נגד התביעה. לאחר שהצדדים טענו בעל-פה בפני בית משפט השלום והמשיבה נחקרה על תצהירה, הורתה כבוד הרשמת ת' נמרודי (להלן: הרשמת ) על הגשת סיכומים בכתב. המבקשת נמנעה מלהגיש את סיכומיה במועד שנקבע, ולכן ניתן על ידי הרשמת פסק דין ביום 9.3.2008 במסגרתו הורתה למשיבה לפנות את הנכס נשוא כתב התביעה מכל חפץ או אדם, וכן חייבה את המשיבה לשלם למבקש סך של 8,300 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת כתב התביעה.

2.

המשיבה הגישה בקשה לביטול פסק הדין, אולם בקשה זו נדחתה על ידי הרשמת, ביום 10.7.2008. על החלטת הרשמת הדוחה את הבקשה לביטול פסק דין, הגישה המשיבה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, ובד בבד הגישה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינה של הרשמת.

3.

ביום 15.7.2008 הורה בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ר' כרמל) על עיכוב ביצוע פסק דינה של הרשמת עד להחלטה אחרת, וכן הורה על קבלת תגובת המבקש עד ליום 10.8.2008 ולאחר מכן קבלת תגובת המשיבה עד ליום 25.8.2008.

4.

המבקש הגיש "בקשה דחופה ביותר לביטול הליכים", במסגרתה טען כי אין כל צורך בתגובת המשיבה, שכן לטענתו החלטתו של בית המשפט המחוזי בדבר עיכוב ביצוע פסק הדין ניתנה בחוסר סמכות וכן בניגוד לאמור בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ), וכן טען כי עיכוב הליכי הפינוי של הנכס גורם לו לנזק בלתי הפיך. ביום 31.7.2008 ניתנה החלטת כבוד השופט ר' כרמל לפיה על פי החלטתו מיום 14.7.2008 ניתנה למשיבה זכות להגיב, ואולם, יחד עם זאת, הורה כבוד השופט כרמל למשיבה "להגיב גם לטענה לפיה לא הוגשה על ידה בקשה לעיכוב ביצוע לערכאה שנתנה את פסק הדין".

5.

המבקש לא הסתפק בכך, והגיש בקשה נוספת שכותרתה "בקשה דחופה ביותר לדחיית הערעור והבקשה לעיכוב הליכים ובקשה דחופה ביותר לביטול עיכוב ההליכים בדחיפות". בהחלטה מיום 1.8.2008, המתייחסת לבקשה זו, הפנה כבוד השופט ר' כרמל להחלטתו הקודמת מיום 31.7.2008. המבקש לא אמר נואש, והגיש בקשה נוספת שכונתה "בקשה דחופה ביותר לחיוב המשיבה להגיב לבקשה לביטול ההליכים עד ליום 3.8.2008". ביום 1.8.2008 הורה כבוד השופט ר' כרמל כי תגובת המשיבה תוגש עד ליום 6.8.2008, במקום עד ליום 25.8.2008.

6.

לאחר כל אלה, הגיש המבקש את בקשת רשות הערעור שבפניי, במסגרתה מבקש הוא להורות על ביטול החלטתו של כבוד השופט כרמל המורה על עיכוב ביצוע פסק הדין של הרשמת.

טענות המבקש

7.

בפי המבקש שתי טענות עיקריות: האחת, בקשת רשות הערעור שהגישה המבקשת צריכה היתה להיות מוגשת בפני בית משפט השלום, ולפיכך ההחלטות שניתנו על ידי כבוד השופט כרמל ניתנו בחוסר סמכות; השנייה, בניגוד להוראות התקנות, בטרם פנייתה לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, לא פנתה המשיבה בבקשה לעיכוב ביצוע לערכאה שנתנה את פסק הדין, כלומר, אל הרשמת. עוד טוען המבקש, כי החלטותיו של בית המשפט המחוזי גרמו לו נזק כבד, שכן הליכי פינוי הנכס קבועים ליום 4.8.2008 ודחייתם תגרום לו הוצאות כבדות.

דיון והכרעה

8.

על אף שעל פניו נראה כי טענותיו של המבקש אינן משוללות יסוד, סבורני כי דינה של בקשת רשות הערעור להידחות, אף בלא צורך בקבלת תגובה. החלטתו של בית המשפט המחוזי הינה החלטת ביניים דיונית, אשר אין בה משום הכרעה בטענות המבקש לגופן. כל שקבע כבוד השופט כרמל עד עתה הוא, כי הצדדים רשאים להגיב לטענות האחר. בית משפט זה אינו נוטה להחליף את הערכאה הדיונית באשר להחלטות דיוניות-ניהוליות, אלא במקרים חריגים [ראו למשל רע"א 2298/07 עיריית אילת נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 5.4.2007)].

איני רואה מקום, בשלב זה של הדיון, "להכתיב" לבית המשפט המחוזי את החלטתו לגופן של טענות הצדדים, כאשר אלה טרם נדונו על ידו כלל. טענות חוסר הסמכות שאותן העלה המבקש כמו גם הטענה כי המבקשת לא פעלה על פי הוראות התקנות, יתבררו על ידי בית המשפט המחוזי לאחר שתוגש תגובת המשיבה, ובנסיבות אלה אין מקום להתערבות ערכאת הערעור [השוו: רע"א 5607/06 חברת העובדים העבריים השיתופית הכללית בא"י נ' עיריית עכו (לא פורסם, 27.7.2006)].

9.

מהטעם האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ב' באב התשס"ח (3.8.20008).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (3 תיקים)

הלכות

  1. 1בית המשפט העליון אינו נוטה להחליף את הערכאה הדיונית בהחלטות דיוניות-ניהוליות, אלא במקרים חריגים.
  2. 2טענות שלא נדונו לגופן בערכאה הדיונית יתבררו בפניה ואין מקום להתערבות ערכאת הערעור בשלב זה.