רע"א 5608/15מתתיהו בן דב נ. אהרון חיקי (נציגות הבית המשותף)

1.

לפני שתי בקשות רשות ערעור שמקורן בסכסוך בין המבקש, דייר בבית משותף בכפר סבא, לבין המשיב, חבר נציגות הבית המשותף המייצג את הנציגות.

2.

עניינה של בקשת רשות ערעור אחת (רע"א 5608/15) הוא בטענת המבקש כי נציגות הבית המשותף לא פעלה לתיקון נזילת מים מגג הבית המשותף אל דירת המבקש, בניגוד לפסק דין של המפקחת על רישום המקרקעין (להלן: המפקחת ) מיום 15.4.2013 בתיק מס' 23/13 ולהחלטתה מיום 23.9.2014 בתיק מס' 281/14, ולפיכך כי יש לפעול לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט. בפסק הדין בתיק מס' 23/13 קבעה המפקחת כי על הנציגות לפעול לתיקון גג הבית המשותף באמצעות איש מקצוע מטעמה. המבקש, אשר טען כי הענין לא בא על פתרונו חרף פסק הדין, פנה למפקחת פעם נוספת במסגרת הליך נוסף (281/14), ובהחלטה מיום 23.9.2014 הורתה המפקחת לנציגות לאתר חברה המתמחה באיטום שתבצע את התיקונים הנדרשים בגג הבית המשותף. על רקע האמור, ומשלא בא המבקש על סיפוקו גם הפעם, הגיש המבקש בקשה לבית משפט השלום בפתח תקווה לפי פקודת בזיון בית משפט, שהתייחסה הן לפסק הדין והן להחלטת המפקחת. יצוין, כי רק לאחר שהוגשה הבקשה ניתן פסק הדין הסופי בהליך שנדון לפני המפקחת. בפסק הדין הוחזק המבקש כמי שזנח את טענתו בענין, לאחר שהנציגות הודיעה למפקחת כי היא תיקנה את הנזילה והמבקש לא כפר בכך חרף ההזדמנות שניתנה לו לעשות-כן. מכל מקום, בית משפט השלום קיבל את טענת הנציגות כי היא ביצעה את התיקונים הנדרשים, בהתאם למסמכים שהוצגו לפניו, ודחה את הבקשה. כן הדגיש בית המשפט, כי פנייתו של המבקש במסגרת בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט לפני מתן פסק הדין הסופי בתיק מס' 281/14 שנדון לפני המפקחת כאמור, הייתה הפרה של הסכמה קודמת בין הצדדים במסגרת הליך אחר לפי פקודת בזיון בית משפט שהגיש המבקש. ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום נדחה (רע"א 30943-06-15).

1.

עניינה של בקשת רשות הערעור השנייה (רע"א 5610/15) הוא בהחלטת בית המשפט המחוזי (עש"א 7580-03-15) לדחות את ערעור המבקש על פסק דינה של המפקחת בתיק מס' 281/14 הנזכר כבר לעיל, שבו התקבלה באופן חלקי תביעתו של המבקש לעיין בתדפיסי חשבונות הבנק של נציגות הבית המשותף. בפסק הדין נקבע, כי בכפוף להמצאת תשלום המבקש בגין הפקת התדפיסים, תפנה באת כוח הנציגות לבנקים לקבלת התדפיסים ולהמצאתם לידי המבקש. המבקש ערער לפני בית המשפט המחוזי על כך שבפסק דינה של המפקחת לא ניתנו צווים המורים לבנקים לאפשר למבקש לקבל באופן ישיר - ולא באמצעות הנציגות - את התדפיסים, לרבות פירוט אודות מלוא ההפקדות וצילום ההמחאות שהופקדו משני צדיהן. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור. נקבע שאין יסוד לחשש שהביע המבקש כי נציג הנציגות "ימיין" את התדפיסים שיתקבלו מהבנק, וכי ממילא בהתאם להחלטת המפקחת יועברו התדפיסים לבאת כוח הנציגות ולא לנציג, וממנה לידי המבקש. כן הודגש בהחלטה כי המבקש לא הצביע על מקור חוקי המבסס את עתירתו למתן הצווים.

2.

בשתי בקשות רשות הערעור, שכאמור לעיל מקורן בסכסוך בין המבקש לבין המשיב - סכסוך אשר הגיע להכרעה בשני הליכים לפני המפקחת והעסיק מספר לא מבוטל של ערכאות - חוזר המבקש על קרות האירועים השונים מנקודת מבטו ועל טענותיו שנטענו בערכאות השונות. ואולם, אין הבקשות מגלות כל שאלה בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש, כפי שנדרש לעשות לצורך קבלת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)).

3.

בבקשות רשות הערעור ובמסמכים המצורפים להן (שחלקם הוכתרו כ"הערות" להחלטות שיפוטיות), נוקט המבקש בלשון מתלהמת ובלתי מכבדת כלפי המפקחת וכלפי השופטות בערכאות השונות שדנו בעניינו. לכך כמובן אין מקום. שקלתי להטיל על המבקש הוצאות בשל כך, אך בשים לב להוצאות שהושתו על המבקש בערכאות הקודמות נמנעתי מכך הפעם.

4.

אשר על כן, הבקשה נדחית.