רע"א 5608/20צופיה חלה נ. עמיר לבונטין עו"ד

1.

בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט א' ש' שילה ) מיום 13.7.2020 בע"א 3430-02-20, במסגרתו נדחה ערעור המבקשים על פסק דינו של בית הדין לשכירות בפתח תקווה (השופט נ' שטרנליכט ) מיום 1.1.2020 ב-ש 44446-02-19.

2.

בית הדין לשכירות קבע, לבקשת המשיב - כונס נכסים בתיקי האיחוד של המבקש 2 החייב בהוצאה לפועל, אשר מונה בין היתר לצורך מכירת הבית שבו מתגוררים המבקשים וילדיהם (להלן: הנכס ), כי גובה שכר הדירה הראשוני שיהא על המבקשים לשלם לקונה הנכס, בגין המשך מגוריהם בנכס כדיירים מוגנים לאחר מימושו בהתאם להוראות סעיף 33(ה) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972 (להלן: החוק ), הוא שכר הדירה הריאלי העומד על סך של 6,000 ₪ לחודש.

3.

בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקשים, וקבע כי הם אינם זכאים לדמי שכירות מופחתים, בין היתר מן הטעם ש" אין הוראה חוקית בדבר הפחתת שכר הדירה במקרה שכזה ". נקבע כי אם המבקשים יעמדו על זכותם להיות דיירים מוגנים לפי הוראת סעיף 33(א) לחוק, " יהיה עליהם לשלם את שכר הדירה החופשי, שעליו אין מחלוקת, וכפי שקבע אותו בית משפט קמא ".

4.

מכאן הבקשה לרשות ערעור שלפניי. לטענת המבקשים, שגה בית משפט קמא משקבע דמי שכירות ריאליים כדמי שכירות מוגנת, שכן קביעה זו מחמיצה את התכלית הסוציאלית העומדת ביסוד חוק הגנת הדייר. נטען כי לפי הערכות המומחים, שיעור דמי השכירות המוגנת נע בין 400 ₪ לערך לבין 600 ₪ לערך, ובהתאם צריך היה להעמיד את דמי השכירות המוגנת על סכום כלשהו בטווח זה.

5.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, מצאתי כי דינה להידחות.

6.

כידוע, על בקשות רשות לערער ב" גלגול שלישי " חלה אמת מידה מצמצמת, לפיה רשות ערעור תינתן רק כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים למחלוקת או במקרים בהם נדרשת התערבות בית משפט זה משיקולי צדק או לשם מניעת עיוות דין חמור (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). הבקשה דנן אינה עומדת באמות המידה למתן רשות לערער, וזאת חרף ניסיון המבקשים לשוות לטענותיהם נופך של סוגיה עקרונית.

7.

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית אפוא. בנסיבות הענין ולפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.