רע"א 5610/17מרכז לוגיסטי בי רבוע נדל"ן בע"מ נ. אורתם סהר הנדסה בע"מ

1.

מונחת בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (פר"ק 22648-10-16, כבוד הנשיא א' אורנשטיין ) מיום 11.6.2017 (להלן: ההחלטה השנייה ). המשיבות ביצעו עבודות בנייה עבור המבקשת, ונקלעו לקשיים כלכליים אשר הובילו לגיבושו של הסדר נושים – העומד במוקד בקשה זו.

סכסוך זה עוסק בפרשנותו של הסדר הנושים אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 6.12.2016 (להלן: הסדר הנושים ), לגבי השאלה האם המשיבות 4-1 (להלן: המשיבות ) חייבות לבצע תיקוני בדק עבור המבקשת, עד גובה הערבות הבנקאית המוחזקת על ידה, או שמא עליהן לבצע את כל תיקוני הבדק הנדרשים לטובת המבקשת.

בפתח הדברים יצוין כי תלוי ועומד ערעור בזכות בפני בית משפט זה בע"א 679/17 הקבוע בפני מותב ליום 8.1.2018. ערעור זה עוסק בשאלה המהותית שבבסיס בקשה זו, בנוגע לפרשנותו של הסדר הנושים לגבי היקף שירותי הבדק ואפשרות חילוט הערבות הבנקאית. בקשת המבקשת לתיקון הערעור, תוך הוספת הטענות בבקשה זו לשמיעה בפני מותב הערעור – נדחתה על ידי הרשמת. זו גם הסיבה לעיכוב העיון בבקשה זו, בהתאם לבקשת המבקשת שלא לעיין בבקשה עד למתן החלטה בבקשת תיקון הערעור והאיחוד.

2.

בהחלטת בית משפט קמא מיום 16.2.2017 (להלן: ההחלטה הראשונה ) נקבע שהסדר הנושים מורה כי חובתן של המשיבות "ליתן שירותי בדק בפרויקטים שהסתיימו ושקימות לגביהם ערבויות בדק בתוקף". על כן הורה למשיבות "ליתן את שירותי הבדק שנדרשים בפרויקט מושא הבקשה דנן ובתיאום עם המבקשת".

בעקבות בקשת המשיבות לעיון חוזר בהחלטתו הראשונה של בית משפט קמא, ניתנה החלטתו השנייה העומדת במוקד בקשה זו. במסגרת ההחלטה השנייה הבהיר בית משפט קמא את החלטתו הראשונה, מהטעם שלא הייתה נהירה דיה, כך שהמשיבות חייבות בביצוע עבודות הבדק רק עד גובה הערבות הבנקאית המוחזקת על ידי המבקשת. ככל שהמשיבות לא יבצעו את העבודות, תהיה המבקשת רשאית לחלט את הערבות הבנקאית ולהגיש תביעת חוב בהתאם ליתרת עלות התיקונים.

3.

הסתייגותה המרכזית של המבקשת נוגעת להבהרה שביצע בית משפט קמא בהחלטתו השנייה. לטענת המבקשת, בית משפט קמא בפועל תיקן את החלטתו הראשונה, בהיעדר סמכות, וזאת מאחר שלא התקיימו התנאים לעיון מחדש. טענות נוספות מעלה המבקשת לגופו של עניין, בכך שבית משפט קמא סטה מהוראות הסדר הנושים תוך פגיעה בעצמאות הערבות הבנקאית שבידי המבקשת.

4.

יובהר כבר כעת, כי בכל הנוגע לטענות המהותיות לגבי פרשנותו הנכונה של הסדר הנושים בייחס להיקף תיקוני הבדק והערבות – נכון וראוי להשאירן להכרעת המותב בע"א 679/17, הקבוע לדיון כאמור בימים הקרובים, שכן החלטתו בערעור בזכות עשויה להשפיע באופן ישיר על זכויות המבקשת נושא בקשה זו. אין באמור בהחלטה זו בכדי להביע עמדה כלשהי לגבי הסוגיות הדרושות הכרעה בערעור.

נותרה הסוגיה הדיונית. הווי אומר, האם בסמכות ניתנה החלטתו השנייה של בית משפט קמא. לא מצאתי כי יש לקבל את טענת המבקשת לפיה סטה בית משפט קמא מסמכותו בהחלטתו השנייה. אכן ניתן להבין את הטענה לפיה החלטתו הראשונה של בית משפט קמא לא הייתה ברורה עד תום, וטוב היה לבארה כפי שנעשה. הנכתב בהחלטה הראשונה כי "ער אני לטענות החלופיות שלפיהן יש לאשר חילוט ערבות בדק חלף אכיפת שירותי הבדק" – תוך דחייתן של טענות אלו – עשוי ללמד על קביעה לפיה יש לבצע את כל תיקוני הבדק, ולא רק עד גובה הערבות. ברם, הדבר אינו חד משמעי. ההחלטה הראשונה לא התייחסה במפורש לשאלה האם תיקוני הבדק יבוצעו עד גובה הערבות, או למעלה מכך – וההחלטה השנייה מבהירה סוגיה זו. בית המשפט המחוזי אף קבע זו בהחלטתו השנייה בדבריו: "אציין שלטעמי אין עסקינן בבקשה לעיון חוזר, אלא בהבהרת החלטה שאין זאת אלא שלא היתה נהירה די צרכה וככל שכך הוא, שומה עלי להבהירה ואין לי אלא להתנצל על כך". העיקר לענייננו הוא כי הואיל ועסקינן בהחלטה אחרת (בהחלטה הראשונה), אין לומר כי בית משפט פעל בחוסר סמכות במתן ההחלטה השנייה.

יצוין כי כאשר עסקינן בהליכי פירוק וחדלות פירעון, קיימת גישה לפיה יש מקום לגמישות בכל הנוגע לעיון חוזר בהחלטות לפי שיקול דעתו של בית המשפט, לאור אופיים המיוחד והדינמי של הליכים אלו (ראו החלטה שניתנה לאחרונה ברע"א 7869/17 אי.אר.אמ נכסים בע"מ נ' דניאל אור (23.11.2017)). לכך נוסיף כי בייחס להסדר שאישר בית משפט חלה תקנה 36 לתקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002 המאפשרת לשנותו באישור בית משפט, אף שיש לו תוקף של פסק דין. ברם, הערות אלו הינן בגדר למעלה מן הצורך. נכון הוא כי לא מדובר בעיון חוזר עקב שינוי נסיבות, אך במקרים המתאימים – ונדמה כי זה אחד מהם – בית משפט אינו מנוע להבהיר את אשר דרוש הבהרה.

5.

התוצאה היא כי העניין אינו מצדיק מתן רשות ערעור. בקשה כזו כשמה כן היא, אין ערעור בזכות, ובית המשפט רשאי לשקול אף שיקולים מעשיים על רקע מהות העניין.

הבקשה נדחית. להשלמת התמונה יצוין כי ניתנה הסכמת המשיבות והנאמנים לפיה המבקשת רשאית לחלט את הערבות חלף ביצוע תיקון חלקי, באופן אשר אף תואם את החלטתו השנייה של בית משפט קמא. בנסיבות העניין, ולנוכח השתלשלות ההחלטה כפי שתוארה – אין צו להוצאות.