ע"א 679/17מרכז לוגיסטי בי רבוע נדל"ן בע"מ נ. אורתם סהר הנדסה בע"מ

1.

הערעור שבכותרת נסב על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 6.12.2016 בו אושר הסדר נושים בעניינן של שלוש החברות-המשיבות 1-3 (להלן: החברות . ההחלטה תוגדר: ההחלטה הראשונה ).

לאחר אישור הסדר הנושים התגלעה מחלוקת בין המערערת, הנאמנים לביצוע הסדר הנושים, המשיבים 5 (להלן: הנאמנים ) והחברות, באמצעות המשקיעים, לגבי ביצוע שירותי בדק. על רקע מחלוקת זו ובקשה שהגישה המערערת בעניין לבית המשפט המחוזי "לאכוף הסדר הנושים - לעניין עבודות הבדק", הגישה המערערת את הודעת הערעור שבכותרת "מטעמי זהירות".

לאחר הגשת הערעור ניתנו בבית המשפט המחוזי שתי החלטות: תחילה קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה שהגישה המערערת וקבע כי על החברות, באמצעות המשקיעים, ליתן את שירותי הבדק נשוא הבקשה (החלטה מיום 16.2.2017, להלן: ההחלטה השניה ). החברות הגישו בקשה לעיון חוזר בהחלטה השניה, ובהמשך לכך קבע בית המשפט המחוזי כי החלטתו השניה "לא היתה נהירה כל צרכה" והבהיר כי לא היה בכוונתו לחייב את החברות בביצוע עבודות תיקוני בדק מעבר לסכום הערבות הבנקאית, וכי בהתאמה אם תיקוני הבדק לא יבוצעו המערערת זכאית לחלט את הערבות הבנקאית ולהגיש תביעת חוב על סכום יתרת עלות התיקונים שאינה מגובה בערבות (החלטה מיום 11.6.2017, להלן: ההחלטה השלישית ).

לאחר מתן ההחלטה השלישית הגישה המערערת את הבקשה שלפניי, לתיקון הודעת הערעור, ועוד הגישה - כבקשה חלופית ואם לא תתקבל עמדתה כי יש להורות על תיקון הודעת הערעור - בקשת רשות ערעור המופנית כלפי ההחלטה השלישית.

המערערת טוענת כי שיקולי יעילות תומכים בקבלת הבקשה, בין היתר בהתחשב בשלב הדיוני בו מצוי הערעור ובקשר הענייני ההדוק בין ההחלטות.

2.

הנאמנים מתנגדים לבקשה, שכן לטענתם לא נתונה למערערת זכות ערעור על ההחלטה השלישית. החברות וקבוצת המשקיעים מתנגדים לה אף הם (לטענתם הצורך להכריע בה למעשה התייתר).

כונס הנכסים הרשמי נתן הסכמתו לבקשה.

3.

עיינתי בכל הטענות שהוגשו ובחומר שצורף.

בכל הנוגע לשיקולי יעילות, היעדר הסתמכות מצד המשיבים על סופיות התוצאה האופרטיבית של ההחלטה השלישית והמדיניות הליברלית הנוהגת ביחס לתיקון הודעת ערעור בשלב הדיוני המקדמי, יש ממש בטענת המערערת כי אלו תומכים לכאורה במבוקשה לתקן את הודעת הערעור, כך שזה יכלול את מלוא טענותיה בנוגע לסוגיית ביצוע שירותי הבדק העומדים במוקד ההליך, וגם במוקד ההחלטה השניה וההחלטה השלישית. אולם ככל שלא נתונה למערערת זכות ערעור על ההחלטה השלישית, הרי שאין בכוחם של שיקולי יעילות "להתגבר" על כך, שכן לא ניתן להתיר תיקון אשר פועל יוצא שלו הוא השגה בזכות על החלטה עליה ניתן להשיג ברשות בלבד (ויצוין כי האסמכתא אליה הפנו המערערים בהקשר זה אינה משקפת את ההלכה הנוהגת, ראו למשל: בש"א 1301/09 ביטון נ' פרושינובסקי , פסקה 1 (1.4.2010); ע"א 4924/16 פלוני נ' קופת חולים כללית שירותי בריאות , פסקה 7 (15.2.2017); ע"א 3832/10 מיטרני נ' מחלוף , פסקאות 4-5 (26.4.2011)).

השאלה המרכזית בענייננו היא אפוא מהי דרך ההשגה על ההחלטה השלישית - האם בזכות (אז דומה כי יש להיעתר לבקשת התיקון) או שמא ברשות בלבד (אז לא ניתן להיעתר לה).

כעולה מן התיאור לעיל בית המשפט המחוזי נתן שלוש החלטות הרלבנטיות לענייננו. ההחלטה הראשונה היא החלטה המאשרת את הסדר הנושים. החלטה זו היא פסק דין, עליה נתונה למערערת זכות ערעור.

לאחר אישור הסדר הנושים התגלעה בין הצדדים מחלוקת הנוגעת לפרשנותו וליישומו בכל הנוגע לביצוע שירותי הבדק. בהחלטה השניה קבע בית המשפט כי על יסוד "הוראותיו המפורשות של הסדר הנושים" על החברות ליתן את שירותי הבדק, ועוד הדגיש כי אם החברות מבקשות לשנות את הסדר הנושים "לא זו הדרך לעשות כן". הנה כי כן, בית המשפט לא הורה בהחלטה השניה על סטיה מהסדר הנושים או כי יש לשנות כהוא-זה מההסדר שאושר, אף לא נקבע כי בהסדר הנושים היה חסר בנקודה זו אותו יש להשלים. אדרבא. בית המשפט קבע מפורשות כי החלטתו היא נגזרת של ההסדר כפי שאושר. החלטה כזו, המפרשת את הסדר הנושים מבלי לשנות ממנו היא "החלטה אחרת" (ראו והשוו: ע"א 9241/12 התכוף תעשיות (מקבוצת ברנד) בע"מ נ' רו"ח עליזה שרון - נאמנת להסדר הנושים (4.8.2013)).

ומה באשר להחלטה השלישית? בהחלטה השלישית קבע בית המשפט כי לטעמו בבקשה שהגישו המשיבים 5 לאחר ההחלטה השניה

"אין עסקינן בבקשה לעיון חוזר, כי אם בהבהרת ההחלטה שאין זאת אלא שלא היתה נהירה כל צרכה וככל שכך הוא, עלי להבהירה". לגופם של דברים הבהיר בית המשפט כי "לא היה בכוונתי לחייב את החברות בביצוע עבודות תיקוני בדק מעבר לסכום הערבות הבנקאית" ולבסוף קבע "יש להבין את החלטתי מיום 16.2.17 [ההחלטה השניה] באופן שעל החברות לבצע את תיקוני הבדק וככל שאלה לא יבוצעו, תהיה [המערערת] זכאית לחלט את הערבות הבנקאית ולהגיש תביעת חוב על סכום יתרת עלות התיקונים שאינה מגובה בערבות". מדברים אלו ניתן ללמוד כי ההחלטה השלישית היא למעשה החלטה המשלימה את ההחלטה השניה - יש לקרוא את ההחלטות יחדיו ושילובן מוביל להכרעה בבקשה לאכיפת הסדר הנושים ולחיוב החברות ליתן את שירותי הבדק, אותה הגישה המערערת לאחר אישור הסדר הנושים. לשון אחר, בתוצאתן המשותפת של ההחלטה השניה והשלישית יש לראות כפרשנות אותה העניק בית המשפט המחוזי להסדר הנושים, וזאת כאמור מבלי שכיוון לשנות את הוראות הסדר הנושים שאושר.

אופן ההשגה על החלטה מבהירה נגזר מאופן ההשגה על ההחלטה אותה באה היא להבהיר (בדומה לאופן ההשגה על פסיקתה מבהירה או מתקנת, ראו ע"א

3832/10 מיטרני נ' מחלוף , פסקה 11 (10.8.2010)). ודוק - אין מקום להעניק זכות ערעור על החלטה מבהירה או מתקנת מקום בו לא נתונה זכות כזו בהתייחס להחלטה המקורית, שהרי אין בעובדה שההחלטה הובהרה כדי להקנות

לבעל הדין יותר ממה שהיה לו לוּ ההחלטה המקורית לא היתה טעונה כל הבהרה או תיקון. בענייננו כאמור ההחלטה השניה היא "החלטה אחרת" עליה ניתן היה להשיג ברשות, ומכאן כי גם על ההחלטה השלישית, המבהירה אותה, יש להשיג ברשות.

אוסיף כי לא נעלם מעיני שלטענת המערערת בית המשפט למעשה "הפך" בהחלטה השלישית את החלטתו השניה כך שאין מדובר בהחלטה מבהירה, אולם נוכח קביעתו המפורשת של בית המשפט לפיה ההחלטה השלישית מבהירה את החלטה השניה טענתה זו של המערערת היא טענה ערעורית. הטענה כמובן שמורה לה, אולם אין בה להוביל לקביעה כי ההחלטה השלישית סוטה מהסדר הנושים - ואציין כי בית המשפט הדגיש בהחלטה השלישית "לא היתה לי כל כוונה ודומני אף סמכות לשנות הסדר נושים במסגרת החלטה שבין הצדדים שבכותרת" - ועל כן אין בה כדי לשנות את סיווגה של ההחלטה, תוך הנחת המבוקש. הנה כי כן, על יסוד ההחלטות שניתנו לא ניתן לומר כי בית המשפט כיוון לקבוע בהחלטה השניה או בהחלטה השלישית קביעות החורגות מהסדר הנושים שאושר בהחלטה הראשונה.

התוצאה המתחייבת ממסקנה זו היא כי אין מקום להיעתר לבקשה לתיקון הודעת הערעור כך שזו תופנה כלפי ההחלטה השלישית.

אשר לשאלה האם יש להעביר את בקשת רשות הערעור התלויה ועומדת (רע"א 5610/17) לדיון בפני הרכב ביחד עם הערעור שבכותרת - סוגיה זו נתונה לשיקול דעת המותב הדן בבקשת רשות הערעור.

יחד עם זאת דומה בעיני כי נכון יהיה להורות על הגשת הודעת ערעור מתוקנת, שכן הודעת הערעור הנוכחית הוגשה טרם מתן ההחלטות השניה והשלישית, והודגש בה כי היא הוגשה בשל חוסר הוודאות בו היתה נתונה המערערת. כעת הוסרה אי הוודאות וראוי כי הודעת הערעור שבתיק תשקף את טענותיה העדכניות של המערערת ביחס לפסק הדין המאשר את הסדר הנושים.

4.

סיכומם של דברים - הבקשה לתיקון הודעת הערעור, כך שהיא תופנה גם כלפי ההחלטה השלישית, נדחית.

המערערת תגיש הודעת ערעור מתוקנת-עדכנית כאמור לעיל עד ליום 3.12.2017.

סיכומי הצדדים, בהתאם לצו הסיכומים מיום 27.3.2017, יוגשו כדלקמן:

סיכומי המערערת יוגשו עד ליום 3.12.2017; סיכומי המשיבים יוגשו עד ליום 17.12.2017; סיכומי כונס הנכסים הרשמי יוגשו עד ליום 24.12.2017; וסיכומי תשובת המערערת יוגשו עד ליום 31.12.2017.

בנסיבות העניין בכללותן איני מוצאת לעשות צו להוצאות.

ההחלטה תתויק בתיקי השופטים ובתיק השופט ברע"א 5610/17.