פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"א
5615/98
בפני:
כבוד השופט א' מצא
המבקש
:
אביב
מוזס
נגד
המשיב
ה :
מוסף המכרז של המדינה בע"מ
בקשת
רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 5.8.98
בב"ש
1343/98 (ת"א 177/98) שניתנה
על
ידי כבוד השופטת ד"ר ד' פלפל
בשם
המבקש: עו"ד ניסים נברו
בשם
המשיבה: עו"ד אורן בר, עו"ד מיכל
שורץ
ה ח ל ט ה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ד' פלפל), לפיה נדחתה בקשת המבקש לאשר את תובענתו כתובענה ייצוגית.
עיינתי בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, בבקשת רשות הערעור ובתגובת המשיב, ונחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. מקובלים עלי טעמיו של בית המשפט המחוזי למסקנה, כי אף שהוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א1982-, חלות על מערכת היחסים בין בעלי הדין, העובדות שנטענו בתובענה אינן מקימות למבקש עילת תביעה על-פי החוק נגד המשיב. כן מקובלת עלי עמדתו, כי במקרה דנן אין להתיר הגשת תובענה ייצוגית, לפי תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. לעניין זה נסמך בית המשפט המחוזי על ההלכה שנקבעה בע"א 79/69 פרנקישה פלצאינדוסטרי מרקלה ושות' נ' רבינוביץ וערעור שכנגד , פ"ד כג(1) 645, וקבע, כי התובענה שהגיש המבקש אינה תביעה לסעד הצהרתי אלא לסעד כספי, שאינו משותף בהיקפו לחברי הקבוצה שאותם מבקש הוא לייצג. בבקשה נטען, כי ההלכה שנקבעה בע"א 79/69 שוב אינה נוהגת כיום. המבקש הסתמך על מספר פסקי-דין שניתנו בבתי המשפט המחוזיים בשנים האחרונות (ראו, למשל, ת"א (י-ם) 109/94 התאחדות הסטודנטים נ' האוניברסיטה העברית בירושלים ; המר' (ת"א) 12916/95 (ת"א 1553/95) אופנהיים נ' פז גז בע"מ ; המר' (ת"א) 14199/95 (ת"א 1682/95) דורון נ' סקום (ישראל) בע"מ ), בעזרתם ביקש לשכנעני, כי זהות היקף הסעד הכספי איננה תנאי למתן רשות להגשת תובענה לפי תקנה 29 האמורה. מבלי לנקוט כל עמדה בשאלה הכללית, בדבר התנאים הנדרשים להגשת תובענה ייצוגית מכוח תקנה 29, לא שוכנעתי שהמקרה, על-פי נסיבותיו, מקים עילת תביעה שמתקיימים בה מאפייני היסוד של עילה ייצוגית.
הבקשה נדחית.
בנסיבות העניין החלטתי להימנע מעשיית צו להוצאות.
ניתנה היום, יד' בכסלו תשנ"ט (3.12.98).
ש ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98056150.
F02