רע"א 5619/01 סלים כאמלה נ. מדינת ישראל

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ובעבירה של נהיגה בשכרות. ביום 27.6.00 נמצא מחזיק סם מסוכן מסוג הרואין במשקל של 55 גרם. בטרם נתפס כשברשותו הסם נהג המערער במונית בהיותו תחת השפעת סם מסוג הרואין. בהכרעת דין מפורטת בעקבות ראיות שהובאו מצא בית המשפט את המערער אשם בעבירות שיוחסו לו והרשיעו וגזר עליו עונש של שנתיים מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי וכן קנס בשיעור 20,000 ₪ או 20 חודשי מאסר תמורתם, ושלילת רשיון נהיגה לרכב פרטי ולמונית למשך 5 שנים. בגוזרו את הדין התחשב בית המשפט המחוזי במאמצי שיקום מוצלחים שהמערער עשה על דרך השתלבותו בתכנית גמילה מסמים כאשר מנגד התייחס לחומרה הרבה הנלווית לעבירות הסמים בהן הורשע בהתחשב בסוג הסם ובכמות הגדולה שהוחזקה על ידו, וכן בנהיגתו תחת השפעת סמים.

2.ב"כ המערער ערער בפנינו על הכרעת הדין ועל גזר הדין, אולם במהלך הטיעון ויתר על ערעורו על ההרשעה והתמקד בטיעונים לעונש. עיקר טיעונו הוא כי יש לבטל את עונש המאסר בפועל שנגזר על המערער שאם לא כן, עלולים הישגי שיקומו להימצא מסוכלים. עיקר טענותיו נסבו על מסלול הגמילה מסמים בו השתלב המערער זמן קצר לאחר מעצרו ועל ההצלחה הנדירה שנחלו מאמצי השיקום שהראה בעזרת הגורמים הסוציאליים שסייעו בתכנית הטיפולית בה שולב. שירות המבחן אשר היה מעורב לאורך זמן במעקב ובפיקוח על תיפקודו של המערער במסגרת הגמילה, תמך בהמשך שילובו בתכנית הטיפולית על שלביה השונים מתוך הכרה בדבר הסיכויים הטובים ליציאת המערער ממעגל הסמים כפי שנראו לאורך הדרך.

בשים לב לכך, דחינו את הדיון בפנינו מספר פעמים לצורך מעקב מצידנו אחר התקדמותו של המערער בתכניות הגמילה בהן שולב. בדיון בפנינו היום הוברר כי המערער סיים את תכנית הגמילה הממושכת בהצלחה והוא מצוי בפיקוח הדוק של השירותים הסוציאליים כדי לסייע לו בשימור הישגי השיקום לאורך זמן.

3.לאור התפתחות דברים זו בקשנו לברר את עמדת התביעה באשר לענישה הראויה. עמדתה היא כי חרף הצלחת השיקום, אין מנוס מהטלת עונש מאסר בפועל על המערער, גם אם עונש קל יותר מזה שהושת עליו על ידי בית משפט קמא, וזאת כדי לשקף בכך מסר עונשי ראוי ומרתיע לגבי עבירות סמים חמורות, במיוחד בהינתן כמות הסם הגדולה שנתפסה בחזקת המערער וסוג הסם בו מדובר. בא כוח המערער מחזיק בטענתו כי יש לייחס משקל מכריע לדרך השיקום בה הלך מרשו, ולבטל את עונש המאסר בפועל שהוטל עליו, מחשש כי אם ייגזר עליו להיכנס לכלא עלולים מאמצי השיקום להיות מושמים לאל.

4.שיקולי הענישה כגון גמול, הרתעה, וסיכויי שיקום העבריין הם גורמים דינמיים המקבלים מימד ומשקל שונה ממקרה למקרה, על פי נסיבותיו. היחס ביניהם אינו יחס קבוע, ושקלולם משתנה על פי מכלול הנתונים המיוחדים של הענין, בהתחשב בטיב העבירה ואופייה, ובהינתן היחס בין השיקולים הנעוצים באינטרס הציבורי לבין שיקולי טובת הפרט. מקרה זה חריג הוא ונדיר מסוגו, והסב לנו לא מעט לבטים. מן הצד האחד, מדובר בעבירת סמים חמורה ביותר הן מבחינת סוג הסם בו מדובר והן מבחינת כמות הסם שנתפסה. באופן רגיל, ועל פי מדיניות הענישה המקובלת, היתה עבירת הסמים בה הורשע המערער מצדיקה עונש מאסר בפועל חמור ומרתיע. על אחת כמה וכמה כך הוא כאשר נוספה לה עבירה של נהיגה תחת השפעת סמים קשים שיש בה כדי לסכן חיי אדם באופן ישיר ומיידי. אלא שמקרה זה יוצא דופן הוא ונדיר בהיבט של שיקום העבריין. מאמצי השיקום שהמערער הראה והצלחתו להיגמל מהתמכרותו לסמים אשר נבחנה לאורך זמן ראויה לציון מיוחד. הצלחת תכנית גמילה באופן האמור היא חזיון נדיר במקומנו, ובנסיבות אלה מקבל היבט שיקום העבריין משקל מיוחד, החורג מן המקובל ועשוי לגבור אף על תכליות הענישה האחרות. להיבט השיקום כאמור, נוספות העובדות כי מדובר באדם צעיר יליד 1969, חסר עבר פלילי כלשהו, אשר מעולם לא ריצה עונש מאסר בפועל קודם לכן. נראה כי חרף חומרתן של העבירות שעבר, מדובר במעידה ראשונה, ועשוי להיות כי זו אף מעידה חד-פעמית. שירות המבחן תומך בכל לב בביטול עונש המאסר בפועל, מתוך אימון בסיכויי הצלחתו של שיקום המערער. בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן אלה, ראינו ליתן דגש לתכלית שיקומו של המערער, מתוך הנחה כי שיקומו יביא עמו תועלת לא רק לו עצמו, אלא יקדם גם אינטרס ציבורי כללי. ראינו לעשות כך גם מתוך חשש שאם יעמוד עונש המאסר בפועל בעינו, עלול הדבר להעמיד בסכנה מוחשית את הצלחת שיקומו של המערער לטווח ארוך.

5.בשים לב לכל האמור, ולפנים מן המקובל במדיניות הענישה הנקוטה על ידנו, אנו מחליטים כדלקמן:

גזר הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי יבוטל ובמקומו ייגזר דינו של המערער כדלקמן:

(1) בגין ההרשעה בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית

יוטל על המערער בהסכמתו צו מבחן למשך שנה. תחילת תוקפו של הצו ממועד פסק דין זה. המערער יקיים את הנחיות שירות המבחן הכל כנדרש לשיקומו ורווחתו הנפשית והגופנית.

(2) בגין ההרשעה בעבירה של נהיגה בשכרות , ייגזרו על המערער העונשים הבאים:

(א) מאסר 6 חודשים אשר ירוצה בעבודות שירות, בכפוף לחוות דעת הממונה על עבודות שירות;

(ב) מאסר על תנאי למשך שנתיים, ובלבד שמאסר זה לא ירוצה אלא אם יעבור המערער עבירה נוספת של נהיגה בשכרות וכן כל עבירה מסוג פשע על פי פקודת הסמים המסוכנים וזאת בתוך 3 שנים ממועד מתן גזר הדין של בית המשפט המחוזי;

(ג) קנס בשיעור 20,000 ₪ או 20 חודשי מאסר בתמורתו.

(ד) פסילת רשיון נהיגה לרכב פרטי ולמונית למשך 5 שנים מיום גזר הדין של בית המשפט המחוזי.

(ה) הסם יחולט ויושמד.

הממונה על עבודות שירות יגיש חוות דעתו בתוך 15 יום.