פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5623/18
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקשת:
עיריית ירושלים
נ ג ד
המשיב:
נתנאל מור
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים (כב' השופטת מ' אילני)
ברת"ק
16654-05-18 מיום 3.7.2018
בשם המבקשת:
עו"ד אליעזר גדות
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת מ' אילני ) ברת"ק 16654-05-18, שניתנה ביום 3.7.2018, ובגדרה נדחתה בקשת רשות הערעור של המבקשת על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים (כב' השופט ד' מ' דמביץ ) בת"ק 43741-06-17, שניתן ביום 22.4.2018. במסגרת פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות התקבלה תביעת המשיב לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו עקב התרשלות העירייה.
2.
ביום 19.6.2017 הגיש המשיב לבית המשפט לתביעות קטנות תביעת נזיקין נגד המבקשת לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לאחר שלטענתו כ-21 שנים קודם לכן, ביום 9.10.1996, נפצע בעת שנפל ממגלשה גבוהה ללא מעקה בגינה ציבורית בירושלים. בית המשפט לתביעות קטנות קיבל את תביעת המשיב ופסק לו פיצויים בסך 25,000 ש"ח. בהמשך לכך, ביום 3.5.2018 הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות, בגדרה טענה, בעיקרו של דבר, כי בית המשפט לתביעות קטנות לא נתן משקל מספיק לשיהוי הרב בהגשת התביעה. כן העלתה טענות שונות בעניין משקל הראיות ומהימנות העדים מטעם המשיב. בהחלטתו מיום 3.7.2018 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה בקבעו כי עיקר טענות המבקשת הופנו כנגד ממצאים עובדתיים, אשר אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בהם, וכי בקשתה לא עמדה באמות המידה המחמירות למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות. על אף האמור, בחן בית המשפט המחוזי את טענות המבקשת אף לגופן וקבע כי לא נפל פגם בפסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות.
3.
על החלטה זו של בית המשפט המחוזי נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי. בבקשה שבה המבקשת על עיקר טענותיה בבקשתה בבית המשפט המחוזי, וטוענת כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו כי לא נפל פגם בפסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות. עוד נטען כי פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות עלול לפתוח פתח לתביעות דומות שיוגשו שנים רבות לאחר שנוצרה עילת התביעה, וללא בסיס ראייתי איתן, ועל כן ראוי לקבל את הבקשה.
4.
לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת אף מבלי לבקש את תגובת המשיב.
5.
ענייננו בבקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי". חרף טענות המבקשת בדבר חשיבותה הציבורית והעקרונית של הסוגיה מושא הבקשה והשלכות הרוחב האפשריות שלה, למעשה, הבקשה אינה חורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך זה ואינה מעוררת שאלות שראוי להן, לפי טיבן ומהותן, לזכות לבירור משפטי נוסף במסגרת ערעור "בגלגול שלישי" (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). יתרה מכך, טענות המבקשת מופנות בעיקרן כלפי קביעות שבעובדה וממצאי מהימנות של בית המשפט לתביעות קטנות, וממילא אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בעניינים כגון דא.
6.
לא זו אף זו, ענייננו בהליך שהחל בבית משפט לתביעות קטנות, אשר הערעור על פסק דינו הוא ערעור ברשות לבית המשפט המחוזי (ראו: סעיף 64 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984). נקבע לא אחת כי בשל טבעם של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של סכסוכים,
תינתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות רק במקרים חריגים שבחריגים, עת נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר (ראו: רע"א 7711/06 המכללה המשותפת בע"מ נ' מנדל , פסקה ו' (2007); רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל (18.03.2015); רע"א 7535/16 דהרי נ' לדרמן , פסקה 6 והאסמכתאות המובאות שם (26.12.2016)). המקרה שלפנינו אינו נמנה על מקרים חריגים אלה. אף בשל כך, דין הבקשה להידחות.
7.
אוסיף עוד כי אף אם, כטענת המבקשת, שגה בית המשפט לתביעות קטנות ביישום הדין, או ראוי היה לדחות את התביעה מחמת שיהוי ניכר (והטענה אינה משוללת כל יסוד), הרי שאין בכך, כשלעצמו, כדי להוות עילה למתן רשות ערעור "בגלגול שלישי" (רע"א 7706/17 וינברג נ' פיצ'חדזה , פסקה 4 (5.12.2017); רע"א 2071/18 נתאי נ' הוד , פסקה 4 (20.6.2018)).
8.
סוף דבר: הבקשה נדחית.
לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ח באב
התשע"ח
(9.8.2018).
ש ו פ ט ת