רע"א 5629/17 עבאס סאמר , עו"ד נ. מחמוד בן כמאל איוב

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 29.6.2017 (רע"א 7189-05-17, השופט מ' רניאל ). בית המשפט המחוזי דחה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטתו של בית משפט השלום בעכו מיום 20.4.2017 (ת"א 990-10-16, הרשמת הבכירה ו' יונס ).

2.מקורה של הבקשה שבפני בהליך שבו המבקש, עורך דין במקצועו, החל לייצג את המשיבים בתביעת פיצויים בגין פציעתו של המשיב 1 בתאונת דרכים. המבקש טוען כי הוא זכאי לשכר טרחה בגין עבודתו, ואילו גרסת המשיבים היא שהוחתמו על הסכם שכר טרחה בבית החולים שבו היה מאושפז המשיב 1 מבלי שהוסבר להם במה מדובר. להשלמת התמונה יצוין בקיצור כי המשיבים יוצגו בהמשך על-ידי עורך דין אחר, וכי הוכרה זכאותו של המשיב 1 לפיצויים כלפי קרנית.

3.ביום 4.10.2016 הגיש המבקש תביעה לבית משפט השלום ובה עתר לתשלום שכר טרחה בסכום של 200,000 שקל בגין ייצוגם המשפטי של המשיבים. למחרת, ביום 5.10.2016 המבקש הגיש בקשה להטלת עיקול זמני על זכויות המשיבים בכספים המוחזקים על-ידי קרנית ובא-כוחם הנוכחי.

4.ביום 13.10.2016 קיבל בית משפט השלום את הבקשה והורה על מתן צו עיקול זמני בכפוף להפקדת עירבון בסך של 40,000 שקל ולהפקדת התחייבות עצמית מטעם המבקש.

5.ביום 9.4.2017, לאחר שלטענת המבקש העיקול לא מומש, הוא הגיש בקשה נוספת להטלת עיקול זמני בסך של 200,000 שקל על חשבונות הבנק של המשיבים (להלן: חשבונות הבנק ).

6.ביום 20.4.2017 דחה בית משפט השלום את הבקשה לתת צו עיקול זמני על חשבונות הבנק בקבעו שהיא מכוונת לעיקול כספים שהתקבלו מגמלת הביטוח הלאומי של המשיב 1.

7.ביום 4.5.2017 המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו לבית המשפט המחוזי. בד בבד עם הגשת הבקשה הוגשה גם בקשה לסעד זמני בערעור על דרך הטלת עיקול זמני על סך של 200,000 שקל בחשבונות הבנק.

8.ביום 24.5.2017 קיבל בית המשפט המחוזי (השופטת ע' חן-ברק ) את הבקשה לסעד זמני באופן חלקי והורה כי העיקול יחול על סך של 120,000 שקל בכפוף להפקדת עירבון בסך של 10,000 שקל. בהמשך, ביום 29.6.2017, לאחר שעיין בבקשת רשות הערעור ובתגובה לה, דחה בית המשפט המחוזי (השופט מ' רניאל ) את הבקשה. בפתח החלטתו ציין בית המשפט המחוזי כי יש לראות את בקשת העיקול כנסבה על הכספים העודפים הנמצאים בחשבונות הבנק מלבד כספי הגמלה. עם זאת, הוא הוסיף וקבע כי הבקשה להטלת צו העיקול אינה עומדת בתנאים הקבועים לכך בדין. בעניין זה, בית המשפט המחוזי קבע כי המבקש לא צירף "כל ראיה לסכומים שבהם פוצו המשיבים, ולא נערך כל חישוב שיראה את הסכומים שהמבקש זכאי להם לטענתו כשכר טרחה". כמו כן, בית המשפט המחוזי קבע כי המבקש לא הוכיח כי קיים חשש סביר שאי-מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.

9.הבקשה שבפני מכוונת כנגד החלטתו האמורה של בית המשפט המחוזי לדחות את בקשת רשות הערעור על החלטתו של בית משפט השלום. בבקשה נטען בכלליות כי היא מעלה שאלות בעלות חשיבות משפטית. לגופם של דברים, המבקש טוען כי ההחלטה מושא הבקשה היא מוטעית, ובכלל זה כי בית המשפט המחוזי לא הציג "נימוקים כבדי משקל" לסטייה מההחלטה הקודמת בעניין הסעד הזמני בערעור. כמו כן, המבקש טוען כי קיים קושי בכך שניתנו בעניינו החלטות על-ידי שני מותבים שונים, וכן כי קיים אף קושי בכך שההחלטה מושא הבקשה הנוכחית התבססה על טעמים שונים מאלה שעליהם התבססה החלטתו של בית משפט השלום.

10.לאחר ששקלתי את הדברים אני סבורה שדין הבקשה להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים. כלל ידוע הוא כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים שבהם עולה שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים או כאשר עלול להיגרם למי מהם עיוות דין חמור (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). דברים אלה מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בבקשת רשות לערער על החלטת ביניים של הערכאה הדיונית. במקרים אלה רשות ערעור תינתן אך במקרים חריגים (ראו למשל: רע"א 5341/11 הלה הנדסה בניה וייזום בע"מ נ' שולדנריין , פסקה 5 (18.8.2011)). הבקשה שבפני אינה מקיימת אמות מידה אלה. טענות המבקש עוסקות ביישום התנאים הדרושים למתן סעד זמני על נסיבות המקרה ואין הן מעוררות שאלה כללית בעלת חשיבות ציבורית. למעשה, המבקש לא הצליח להצביע על שאלה כזו וכל טענותיו היו ממוקדות בנסיבות המקרה. ניתן היה לצפות מן המבקש, עורך דין במקצועו, כי יימנע מלהגיש בקשת רשות ערעור אשר על פני הדברים אינה מקיימת את אמות המידה שנקבעו בפסיקה לעניין זה (ראו למשל: בע"ם 3862/16 פלוני נ' פלוני , פסקה 9 (26.6.2016), וההפניות שם).

11.סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. בנסיבות העניין, ומשלא התבקשה תגובתם של המשיבים, אין צו להוצאות.