רע"א 5641/15 שושנה וינר עו"ד נ. הפניקס חברה לביטוח בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ע' צ'רניאק ) בגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על החלטת בית משפט השלום שלא לפסול חוות דעת של המומחה מטעם המשיבה.

ברקע הבקשה, תביעה שהגישה המבקשת נגד המשיבה, חברת הביטוח שביטחה את דירת המבקשת, בגין נזקי הצפה שנגרמו לדירה. לטענת המבקשת, לאחר קרות האירוע הביטוחי, בדק את הדירה מומחה מטעם המשיבה ובעקבות מסקנותיו נתחמו המחלוקות בין הצדדים, ולשם בירור המחלוקות הנותרות הגישה המבקשת את תביעתה. ביני לביני נפטר המומחה מטעם המשיבה, ולטענת המבקשת, המשיבה "ניצלה" זאת כדי להגיש חוות דעת חדשה של מומחה אחר (להלן: נחמן ) המרחיבה את חזית המחלוקת בין הצדדים, וזאת בניגוד לדיני הביטוח ונהלי המפקחת על הביטוח.

בית משפט השלום דחה את בקשת המבקשת לפסילת חוות דעתו של נחמן או למחיקת חלקים והוצאת מסמכים מחוות דעתו. בהחלטתו עמד בית משפט השלום (כב' השופטת פ' נויבירט ) על הנסיבות שהובילו למינויו של המומחה החדש ועל כך שמותב אחר שדן בתיק אפשר למבקשת להגיש חוות דעת משלימה בעקבות הגשת חוות דעתו. בית המשפט עמד גם על כך שממילא נחמן, המומחה החדש, אינו כבול למסקנות המומחה הקודם, בפרט שמדובר בנושאים המצויים בתחום מומחיותו כמהנדס. לבסוף עמד בית משפט השלום על כך שממילא בתיק זה מונה גם מומחה מטעם בית המשפט.

בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על החלטת בית משפט השלום נדחתה בהחלטת בית המשפט המחוזי. נקבע, כי לא עלה בידי המבקשת לשכנע מדוע יש לדון בהשגותיה על החלטת בית משפט השלום כבר בשלב זה, שהרי ככלל טענות מסוג זה מקומן להתברר במסגרת ערעור על פסק הדין.

כלפי החלטה זו הגישה המבקשת את בקשת רשות הערעור דנא. בבקשה זו, המונה לא פחות מ-30 עמודים, מנסה המבקשת לשכנע כי בקשתה מצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי נוכח הצורך ליתן מענה משפטי לניסיונותיהן של חברות הביטוח לעקוף את הדינים החולשים על פעילותן ולנצל "תרגילים" פרוצדוראליים כדי לסטות מהחובות המוטלות עליהן.

דין הבקשה להידחות בלי שתתבקש תשובה. בקשה זו אינה עומדת במובהק

באמות המידה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". בסופו של יום, ההחלטה עליה מעוניינת המבקשת להשיג - דחיית בקשתה לפסילת המומחה - היא תוצר של נסיבות ייחודיות שבהן מומחה מטעם המשיבה נפטר ועתה עליה לגייס מומחה חדש מטעמה שיחווה דעתו ביחס לנזקים שבגינם היא נתבעה. אין בהחלטות הערכאות הקודמות בעניין זה כל קביעה עקרונית ביחס לדינים או הנהלים אליהם כפופות חברות הביטוח.

יתרה מכך, וזה עיקר בעיניי, כפי שציין בית משפט קמא, המבקשת לא הצביעה על נימוק שבגינו יש לסטות בעניינה מן הכלל שלפיו, ככלל, השגות בעלי דין על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית יידונו במסגרת ערעור על פסק הדין. החלטת בית משפט השלום אינה יוצרת כל מצב בלתי הפיך, ובניגוד לטענת המבקשת, גם לא עלול "להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה" (סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984). בסופו של יום יהיה על בית המשפט להכריע אילו מחוות הדעת שהובאו בפניו הוא מאמץ, ובתוך כך יהיה עליו להתייחס לטענות המשיבה ביחס לחוות הדעת של נחמן וסטייתה, הנטענת, מן ההסכמות בינה לבין המשיבה. ברי, כי אם בסיומו של ההליך (שמתברר כבר פרק זמן ממושך) תסבור המבקשת כי זכויותיה קופחו, וזאת גם בשל טענותיה ביחס לחוות דעתו של המומחה מטעם המשיבה, לרבות הרחבת יריעת המחלוקת הגלומה בה, היא תוכל לטעון לכך במסגרת ערעור על פסק הדין, ככל שיוגש.

סוף דבר, הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין, ונוכח ההוצאות שהושתו על המבקשת בבית משפט קמא, לא ייעשה צו להוצאות אף שהבקשה הוגשה בניגוד גמור לפסיקה הנוהגת והכבידה על בית המשפט שלא לצורך נוכח אורכה הבלתי סביר.