פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5666/13
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקשות:
1.
FUTBOL CLUB
BARCELONA
2. מדיוגן בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
פלפוט שיווק בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בתל אביב-יפו מיום 14.08.2013 בת"א 46547-07-13 שניתנה על-ידי
השופטת ש' אלמגור
בשם המבקשות:
עו"ד ישראל שדה
בשם המשיבה:
עו"ד יעל רימר
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ש' אלמגור ) בת"א 46547-07-13 מיום 14.8.2013 בגדרה נדחתה בקשה למתן סעדים זמניים
שהגישו המבקשות ביום 24.7.2013 .
2.
להלן נסקור בקצרה את עובדות הרקע המוסכמות, ככל שאלה נוגעות להליך שלפנינו. המבקשת 1 – מועדון הכדורגל 'ברצלונה' – היא בעלת הזכות בסימן המסחר הרשום – מס' 208411 (סוג 16) – שבו מופיע סמל המועדון (להלן: סימן המסחר ). המבקשת 2 רכשה כדין מאת המבקשת 1 את הזכות להשתמש בסימן המסחר בישראל,
והיא מפיצה יומן לתלמיד. המשיבה היא המוציאה לאור של היומן לתלמיד הנושא את השם המסחרי: ‘Shoot – The voice of football’ , ובו נכללים תצלומים של שחקני כדורגל מפורסמים במדי הקבוצה שעליהם מתנוססים סמלים שונים, וביניהם גם סמל קבוצתה של המבקשת 1 המוגן בסימן מסחר רשום כאמור. ביום 24.7.2013 הגישו המבקשות תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, ובד בבד הגישו בקשה למתן סעדים זמניים. בו ביום, הורה בית המשפט המחוזי כך: "לא ראיתי דחיפות והצדקה למתן סעד במעמד צד אחד... עיקר טענותיהן של המבקשות מופנות כנגד הפצת היומן, ובהקשר זה עולה מן התכתובת שצורפה לבקשה שקיימת מחלוקת בין הצדדים בנוגע לזכויות. המשיבה תשיב לבקשה בתוך 8 ימים..." . ביום 1.8.2013 הגישה המשיבה את תגובתה לבקשה למתן סעדים זמניים. ביום 6.8.2013 הגישו המבקשות תשובה לתגובת המשיבה. בו ביום, הורה בית המשפט המחוזי כך: "הצדדים יודיעו אם הם מסכימים שתינתן החלטה על פי כתבי הטענות מבלי הצורך לזמנם", וכל בעלי הדין הסכימו למתווה הדיוני שהוצע כאמור.
3.
בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 14.8.2013 נקבע כך: "ספק רב בעיני אם בשלב הזה הרימו המבקשות את נטל הוכחתה, ולו לכאורה, של איזו מעילות תביעתן. מבלי לקבוע מסמרות... די בעיון בשני היומנים... כדי להיווכח שעניין לנו בפריטים שונים ושהיומן אינו מפר את סימן המסחר... אין אפוא צורך אפילו לעלעל ביומן כדי להגיע למסקנה כי אינו מזוהה עם המותג ברצלונה... אין לומר כי היומן משתמש בסימן המסחר לשם פרסום טובין... מאותו הגדר... לא אוכל לקבל בשלב הדיון שבו אנחנו מצויים את טענת המבקשות... כי לב לבו של היומן מבוסס על קבוצת הכדור-רגל ברצלונה ועל סימן המסחר... אינני משוכנעת כי המבקשות הוכיחו לכאורה את עוולת גניבת העין, שביסודה החשש מפני הטעיית הציבור... אשר לסיכה ולמגבת... די לי בהצהרת המשיבה... כי אינה מוכרת או מפיצה מוצרים אלה... על ההפרה הנטענת למדו המבקשות... במחצית השנייה של חודש יוני השנה, ואף-על-פי-כן הוגשה הבקשה יותר מחודש אחר-כך ולמעלה מחודשיים מאז תחילת הפצת היומן... יש לראות שיהוי ניכר עד כדי שיצדיק את דחיית הבקשה על הסף... אם אכן יתברר בסופו של ההליך העיקרי כי המשיבה עוולה כלפי המבקש[ו]ת עוולה המזכה אותם בסעד, יהא הסעד הכספי יפה לא פחות מסעד המניעה, ושהכף נוטה לעבר ההחלטה שלא למנוע את המשך מכירת היומן גם כאשר בוחנים את מאזן הנוחות..." .
4.
מכאן בקשת הרשות לערער שלפנַי. לטענת המבקשות, שגה בית המשפט המחוזי בהתעלמוֹ מקיומו של סעיף 1(1) לפקודת סימני המסחר, החל לשיטתן על נסיבות העניין דנן, ומורה כך: "'הפרה' - שימוש בידי מי שאינו זכאי לכך - (1) בסימן מסחר רשום או בסימן הדומה לו, לענין טובין שלגביהם נרשם הסימן או טובין מאותו הגדר".
המבקשות מוסיפות ומציינות, בהסתמך על 'נספח ב/1' שצורף לבקשה, כי השימוש בסימן המסחר המוגן אינו מתמצה אך בשימוש אגבי בתמונתו של השחקן במדי הקבוצה, אלא אף עולה כדי שימוש ישיר בשני העמודים הפרטניים ביומן המוקדשים לשחקן הקבוצה: ליונל א. מסי . לשיטתן של המבקשות, שגה בית המשפט המחוזי כשהעמיד את היומן שמפיצה המשיבה אל מול היומן "הרשמי" של המבקשת 1, קרי – היומן שמופץ על-ידי המבקשת 2, וקבע כי לא הוכח יסוד ההטעייה הנדרש בעוולת גניבת העין. לפי עמדת המבקשות, לא בכדי בחרה המשיבה להשתמש בסימן המסחר של המבקשת 1, וברי כי נעשה בעניין דנן שימוש בוטה ובלתי-מורשה במוניטין של המבקשת 1. עוד כהנה וכהנה טענו המבקשות, אך אין צורך לפרט.
5.
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, בתגובה לה, ובחינת החלטת בית המשפט המחוזי, ולאחר שקילת הטענות מזה ומזה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה של הבקשה להידחות. הלכה ידועה היא, כי אין ערכאת הערעור מתערבת בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בכל הנוגע להחלטות שעניינן בסעדים זמניים, למעט במצבים חריגים (ראו למשל: פסקה 24 להחלטתי ברע"א 1608/13 קרויז נ' אמיתי (8.4.2013); רע"א 8843/09 סטרוד נ' עו"ד קובי אשכנזי, כונס הנכסים
(5.11.2009), פסקה 4 להחלטת השופטת א' חיות ; רע"א 10994/02 אגמה מחשוב 1999 בע"מ נ' MICROSOFT CORPORATION (29.1.2003), פסקה 4 להחלטת השופטת ט' שטרסברג-כהן ). לא שוכנעתי כי העניין דנן – מחלוקת עובדתית ברובה באשר לשימוש המפר לכאורה של המשיבה בסימן המסחר של המבקשת 1 – בא בגדרם של אותם מצבים חריגים המצדיקים התערבות בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי. לראיה, טענתה העיקרית של המשיבה כי רכשה מבעלת הזכות – ‘Pedigree Group Ltd.’
– את מלוא הזכויות להפצת היומן בישראל לא נסתרה על-ידי המבקשות, וכפי שציין בית המשפט המחוזי: "עולה לכאורה כי בעלת הזכות רכשה את מלוא הזכויות להשתמש בתצלומים הנדפסים ביומן, לרבות אלה של שחקני ברצלונה" . כאמור, מחלוקת עובדתית זו טרם נתבררה במלואה בבית המשפט המחוזי שעודנו שוקד על מלאכתו, ו ממילא – לא שוכנעתי כי למבקשות יגרם נזק בלתי הפיך, שלא יוכל לבוא על תיקונו באמצעות פיצוי כספי הולם בגמר המשפט, אם יזכו בתביעתן, אם לא ינתנו בשלב זה הסעדים הזמניים המבוקשים. בנסיבות אלה, אינני נוקט עמדה בשאלה המשפטית שהועמדה במוקד הבקשה שלפנַי, ואשר אליה לבטח עוד יִדרש בית המשפט המחוזי בהרחבה בפסק הדין, ובלשונו: "בהקשר זה אוסיף שאם אכן יתברר בסופו של ההליך העיקרי כי המשיבה עוולה כלפי המבקש[ו]ת..." .
6.
לפיכך, הבקשה נדחית. המבקשות תשלמנה למשיבה הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 7,500 ₪.
ניתנה היום, י"ז באלול
התשע"ג (23.8.2013).
ש ו פ ט