רע"א 5669/06 אברהם פלקסר נ. בנק לאומי לישראל בע''מ

1.לפני בקשה לפטור את המבקש מחובת הפקדת עירבון בסך 15,000 ₪ שנקבע במסגרת ההליך שבכותרת. הבקשה הוגשה במסגרת בקשת רשות ערעור במאוחד על שני פסקי דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, שניהם מיום 6.6.06 (להלן: פסקי הדין), ביושבו כערכאת ערעור על החלטותיו של רשם בית המשפט המחוזי (להלן: הרשם) מיום 7.6.05 (להלן: ההחלטה הראשונה) ומיום 18.7.05 (להלן: ההחלטה השניה). המבקש עבד כחשב במשרד עורכי-דין ממנו פוטר ביום 21.5.98 (להלן: מעסיקיו לשעבר). עניינו של ההליך בהשבתם של כספים שהועברו על-ידי המשיב לחשבונו של המבקש אצל המשיב מחשבונם של מעסיקיו לשעבר ללא הרשאתם, ובהסתמך על הוראה שניתנה על-ידי המבקש שלא כדין. בבית משפט השלום נקבע ביום 21.3.05 כי על המבקש להשיב למשיב את הכספים שהופקדו בחשבונו שלא כדין, בסך של 186,754 ₪ בצירוף ריבית והצמדה. המבקש הגיש ערעור על קביעה זו לבית המשפט המחוזי. במקביל, הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה לפטור מהפקדת עירבון אשר נדחתה בהחלטתו הראשונה של הרשם, ובקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום אשר נדחתה בהחלטתו השנייה של הרשם. המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי ערעורים על החלטות הרשם, אשר נדחו בפסקי הדין. לעניין הפטור מעירבון נקבע כי המבקש לא הוכיח חוסר יכולת כלכלית ואף סיכויי הערעור אינם טובים. לעניין עיכוב הביצוע נקבע, כי אין לעכב ביצועו של פסק-דין כספי, תוך שניתנה למבקש האפשרות לבקש כי תעוכב מכירת דירת מגוריהם שלו ושל אימו הקשישה אם יגיעו הליכי ההוצאה לפועל לידי כך. מכאן בקשת המבקש לקבלת רשות ערעור.

2.המבקש טוען, כי יש למנוע את "המעגל השוטה" שנוצר במקרה דנן. הטעם להגשת ההליך שבכותרת מלכתחילה היה היעדר יכולתו הכלכלית של המבקש להשיג את הסכום הנדרש לצורך הפקדת עירבון במסגרת הערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי, ולכן ממילא אין ביכולתו להשיג את הסכום הנדרש לצורך הפקדת עירבון במסגרת ההליך שבכותרת. המבקש טוען, כי תלויים ועומדים כנגדו תיקי הוצאה לפועל בסך כולל של 1,932,845 ₪, וכי הוא מתקיים מסכום שאינו עולה על קצבת הבטחת הכנסה. לטענתו, הטיל המשיב עיקול על חשבונות הבנק שלו ועל דירתו, שאף מונה לה כונס נכסים. המבקש טוען כי למעט דירה זו אין לו כל נכסים, כספים, קופות גמל או הכנסות. המבקש טוען בנוסף, כי פסק דינו של בית משפט השלום הוא בלתי חוקי בעליל, שכן חייב את המבקש להשיב למשיב כספי משכורת ופיצויי פיטורים שקיבל ממעסיקיו לשעבר בזכות וכדין. לפיכך סיכויי הערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי טובים. לבסוף טוען המבקש, כי במידה וידחה ערעורו ויפסקו הוצאות למשיב, יוכל זה להיפרע באמצעות מימוש הדירה המעוקלת על-ידו.

3.המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, סיכויי ההליך קלושים, שכן, טענותיו של המבקש נשמעו ונדחו בשתי ערכאות בהחלטות מנומקות. כמו כן, הכספים אשר חויב המבקש להשיב למשיב בפסק דינו של בית משפט השלום, לא נתנו לו על-ידי מעסיקיו לשעבר, אלא הועברו לחשבונו בעקבות הוראתו שלא כדין ובלא הרשאת מעסיקיו לשעבר. לעניין מצבו הכלכלי של המבקש, טוען המשיב כי זה לא הוכח די הצורך. לטענת המשיב, לא פרט המבקש את מקורותיו הכספיים לרבות היקף רכושו, תלושי שכר, חשבונות בנק, חסכונות ופיקדונות. המבקש נמנע מלתמוך בקשתו באסמכתאות, וכן חסרה הוכחה לעניין יכולת הסיוע של מעגל הקרובים למבקש. המשיב טוען בנוסף כי עד לעת הזו טרם שילם המבקש את ההוצאות שנפסקו כנגדו בבית משפט השלום ובבית משפט המחוזי. לאור כל זאת טוען המשיב כי אין הצדקה למתן הפטור.

4.לאחר בחינת הבקשה וטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. אכן, המבקש לא הוכיח בצורה מספקת את מצבו הכלכלי, שכן לא הציג תמונה מלאה של מצב חשבון הבנק שלו, הכנסותיו, ונכסיו. כמו כן לא שלל את אפשרותו להסתייע במעגל הקרובים לו לצורך הפקדת הסכום הנדרש כערבון. בנוסף, העובדה שהמבקש טרם שילם את מלוא ההוצאות שנפסקו כנגדו בערכאות קמא, מעניקה יתר חשיבות לעירבון בהליך זה, שכן קיים חשש כי המבקש ישוב ולא ישלם הוצאות שעלולות להיפסק כנגדו, תוך שהוא גורם למשיב להוצאות. לעניין סיכויי ההליך ובשים לב לטענות המשיב, הרי שטענותיו של המבקש לעניין מצבו הכלכלי ולעניין סיכויי ההליך נדחו בערכאות קמא. כמו כן נדחו טענותיו לגופו של עניין. על רקע זה, ובשים לב לאמת המידה המצמצמת להתערבות ערכאת ערעור בממצאים מעין אלו ביחוד בהליך של בקשת רשות ערעור שהיא למעשה "גלגול שלישי", הרי ששוכנעתי כי סיכויי ההליך אינם טובים ולפיכך לא ניתן לקבוע כי מתן פטור מערבון מוצדק בנסיבות ענייו זה. אף אין בידי לקבל את טענת המבקש לפיה יוכל המשיב להיפרע באמצעות מימוש דירתו של המבקש במידה וייפסקו כנגדו הוצאות. זאת, שכן על פי תקנה 429 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 רשאי בית המשפט להורות על מתן "ערובה סבירה אחרת" במקום ערבון, היינו לאפשר מתן בטוחה "נחותה" יותר להבטחת הוצאות המשיב, ובלבד שתהא זמינה ויעילה.

מימוש הדירה הן לשם כיסוי חובו של המבקש במסגרת הליכי ההוצאה לפועל כנגדו והן לשם תשלום הוצאות המשיב - אם יפסקו -אינו ניתן למימוש מידי וזמין, אלא כרוך בהליך כינוס נכסים. לפיכך לא שוכנעתי כי במידה וייפסקו הוצאות לטובת המשיב במסגרת ההליך שבכותרת יוכל הוא לגבותן במהירות האפשרית וללא כל מאמץ בנסיבות העניין, באופן השקול לערבון במזומן או ערבות בנקאית. לפיכך דין הבקשה להידחות.

5.התוצאה היא כי ערבון בסך 15,000 ₪ יופקד תוך 15 ימים מעת המצאת החלטתי זו, שאם לא כן, ירשם ההליך לדחיה בלא כל התראה נוספת. אין צו להוצאות בבקשה זו.