פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5695/13
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקש:
המוסד לביטוח לאומי
נ ג ד
המשיב:
שירותי בריאות כללית
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי מרכז-לוד בה"פ 13057-11-11 מיום 8.8.2013 שניתנה על-ידי השופט י'
שינמן
בשם המבקש:
עו"ד יפה רוטשילד
בשם המשיב:
עו"ד ליפא מאיר
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט י' שינמן ) בה"פ 13057-11-11 מיום 8.8.2013 במסגרתה נדחתה "בקשה למחיקה ו/או העברת הדיון – מטעמים של היעדר סמכות עניינית" שהוגשה מטעם המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל ) ביום 26.6.2013.
2.
להלן נסקור בקצרה את עובדות הרקע המוסכמות, ככל שאלה נוגעות לבקשת הרשות לערער. ביום 7.11.2011 הגישה שירותי בריאות כללית לבית המשפט המחוזי המרצת פתיחה נגד המל"ל ובגדרה עתרה למתן סעד הצהרתי לפיו המל"ל "מחויב להעביר לבתי החולים הציבוריים המופעלים על-ידי הכללית עבור המדינה את מענקי האשפוז של היולדות המחזיקות בתעודת זהות ישראלית או שבעליהן מחזיקים בתעודת זהות כזו, בהיותן יוצרות חזקה מכרעת באשר להיות היולדות 'תושב ישראל' או מי שהינן 'אשת תושב', וזאת כמתחייב מהוראות חוק ביטוח לאומי..." .
בתחילה הוגשה התובענה גם נגד מדינת ישראל, משרד הבריאות ומשרד האוצר (להלן: הנתבעים הנוספים ) וביום 18.3.2013 הורה בית המשפט המחוזי על מחיקתם. ביום 23.1.2012 הוגש כתב תשובה מטעם הנתבעים הנוספים וביום 12.2.2012 הגיש המל"ל
כתב תשובה מטעמו. הנתבעים, לרבות המל"ל, העלו טענות סף שונות ובהן בין היתר את שאלת הסמכות העניינית, וביקשו למחוק את התובענה או לחלופין להעבירה לבית הדין המוסמך, קרי – בית הדין לעבודה. ביום 16.2.2012 הורה בית המשפט המחוזי כך: "לאור האמור לעיל, ובטרם תידון התובענה לגופה ובכלל זה בטרם נידונו שאלות הסף, ובכלל זה שאלת הסמכות, יש ליתן הזדמנות לצדדים ליישב את המחלוקת..." . ביום 29.4.2012 הבהיר בית המשפט המחוזי: "למען הסר ספק, אין גם באמור כדי לגרוע מטענות המשיבות בשאלת הסמכות ושאלה זו תוכרע בהמשך או [כ]שיהיה צורך" . כאמור, ביום 18.3.2013 הורה בית המשפט המחוזי על מחיקת הנתבעים הנוספים, נוכח הודעת הצדדים על אודות הסכמה שהושגה מחוץ לכותלי בית המשפט. ביום 21.3.2013 הורה בית המשפט המחוזי כך: "מכיוון שב"כ המשיב (המל"ל – נ' ס') עומדת על טענתה לעניין הסמכות, תגיש זו בקשה עד 11.4.13. ב"כ המבקשת (שירותי בריאות כללית – נ' ס') יתן תגובתו בתוך 30 יום לאחר קבלת הבקשה. המשיב (המל"ל – נ' ס') יוכל ליתן תשובה לתגובה תוך 10 [ימים] לאחר קבלת התגובה" . ביום 10.4.2013 הגיש המל"ל את סיכומיו "לעניין מחיקה ו/או העברת הדיון – מטעמים של היעדר סמכות עניינית" . ביום 9.6.2013 הגישה שירותי בריאות כללית את סיכומיה "בסוגיית הסמכות הענינית" . ביום 10.6.2013 הורה בית המשפט המחוזי כך: "זכות תשובה בהתאם להחלטתי מיום 21.3.13" . ביום 26.6.2013 הגיש המל"ל "בקשה למחיקה ו/או העברת הדיון – מטעמים של היעדר סמכות עניינית" וביום 8.8.2013 ניתנה ההחלטה נושא הבקשה שלפנַי.
3.
לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ונתתי דעתי על נימוקיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת מבלי צורך להיזקק לתגובת שירותי בריאות כללית. מבלי שאדרש לפנַי ולפנים לכל נימוקיה שלגוף העניין, שוכנעתי כי העילות המנויות בסעיף 391(א) לחוק הביטוח הלאומי שדן בסמכותו העניינית הייחודית של בית הדין לעבודה אינן מתקיימות בנסיבות דנן. סעיף 391(א)(1) אשר עליו מבקש המל"ל להסתמך מורה על סמכות בית הדין לעבודה לדון ולפסוק בתובענה: "של הזכאי לגמלה או של האדם אשר לידיו ניתנה הגמלה..." . ברם, לא שוכנעתי כי שירותי בריאות כללית היא בגדר "הזכאי לגמלה" או בגדר "האדם אשר לידיו ניתנה הגמלה" . שירותי בריאות כללית אינה אלא הגורם המספק את השירות הרפואי לבעל הזכות בגמלה. לא למותר לציין כי בפסק דינו של השופט א' רובינשטיין ברע"א 9124/09 המוסד לביטוח לאומי נ' צימבלר (21.3.2010), אשר אליו הפנה המל"ל כ "פסק הדין המנחה בעניין הנדון" , הוכח – בניגוד לעניין דנן – כי מתקיימות שתי עילות נפרדות המנויות בסעיף 391(א) הנ"ל.
4.
לפיכך, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ז בתשרי תשע"ד (1 באוקטובר 2013).
ש ו פ ט
_________________ ________