רע"א 5706/20 עוה"ד חגית חופי נ. עוה"ד נחמיה גורל

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 5.7.2020 (השופטת צ' צפת , ס"נ; ת"צ 29092-12-12). במסגרת החלטה זו הורה בית המשפט על פרסום הודעה בעיתונות בדבר הגשת בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה שאושרה זה מכבר כייצוגית (להלן: הסדר הפשרה ו- ההודעה , בהתאמה); על שליחת עותקים מן הבקשה ליועץ המשפטי לממשלה, למנהל בתי המשפט ולממונה על הגנת הצרכן; וכן קצב בית המשפט מועד להגשת תגובות להתנגדויות להסדר הפשרה, ככל שיוגשו.

יבואר כי המבקשת, עו"ד חגית חופי (להלן: עו"ד חופי ), והמשיב 2 עו"ד שחר דאי (להלן: עו"ד דאי ), מונו על ידי בית המשפט המחוזי כבאי הכוח המייצגים בתובענה הייצוגית, וזאת במסגרת החלטתו בבקשת האישור מיום 31.5.2016. כפי הנראה בחלוף הזמן נתגלעו בין השניים חילוקי דעות – שאז התקשרו עו"ד דאי והתובע המייצג (המשיב 1, עו"ד נחמיה גורל) בהסדר הפשרה עם הנתבעת (המשיבה 3, מ. יוחננוף ובניו (1988) בע"מ), וזאת

בניגוד לדעתה של עו"ד חופי. בבקשת רשות הערעור דנן מבקשת עו"ד חופי לבטל את ההחלטה מיום 5.7.2020 שבה הורה בית המשפט על פרסום ההודעה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה; וכן מבוקש " לקבל את התביעה במלואה, על סך 8.4 מיליון ₪ בצירוף מע"מ כדין, בצירוף שכ"ט עוה"ד ".

הרקע הדרוש לעניין וההליך בבית המשפט המחוזי

2.

ענייננו בהליך ייצוגי המתנהל למן שנת 2012 נגד רשת המרכולים מ. יוחננוף ובניו (1988) בע"מ (להלן: יוחננוף ), בטענה שלפיה האחרונה אינה מפחיתה את משקל האריזה ממשקלם הכולל של מוצרים מסוימים הארוזים בקופסאות פלסטיק ונמכרים במשקל, ובכללם ענבים ומוצרי עוף ובשר. התובע המייצג הוא עו"ד נחמיה גורל (להלן: התובע המייצג ); ובהתאם להחלטה בבקשת האישור, באי הכוח המייצגים הם שניים: עו"ד חופי ועו"ד שחר דאי (להלן: עו"ד דאי ).

במהלך השנים 2016 עד 2018 התנהל הליך הוכחות בתובענה הייצוגית, ובתומו החלו הצדדים במשא ומתן במטרה לסיים את ההליך בדרך של פשרה. מפרוטוקולים של דיונים שנערכו בבית המשפט המחוזי בחודשים מאי ויוני 2020, עולה כי עו"ד חופי התנגדה לשתי הצעות פשרה שהוצעו על ידי התובע המייצג ועו"ד דאי מצד אחד, ובא כוח יוחננוף מצד שני – שכללו מתן הנחה לציבור בשיעור 3% על המוצרים נושא התובענה הייצוגית. על פי האמור בפרוטוקול מיום 27.5.2020, עו"ד חופי סברה כי ההסדר שהוצע אינו משרת את טובת הציבור וכן היא התנגדה לאישורו מחמת שאינו כולל פסיקת שכר טרחה לבאי הכוח המייצגים. בדיון שהתקיים ביום 15.6.2020 הציע ב"כ יוחננוף הטבה משופרת לקבוצה ביחס להצעה הקודמת (הארכת תקופת ההטבה משלושה חודשים לשנה), ועו"ד חופי מצידה עמדה על התנגדותה גם להצעה זו. חרף זאת, בתום הדיון הורה בית המשפט לצדדים להגיש את הסדר הפשרה לעיונו תוך 14 יום; ומשהוגשה הבקשה לאישור הסדר פשרה, ביום 5.7.2020 הורה כאמור בית המשפט המחוזי על פרסום ההודעה תוך שהובהר כי " עו"ד חופי אשר מייצגת את התובע ביחד עם עו"ד דאי מתנגדת להסכם ". על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור דנן.

בקשת רשות הערעור

3.

עו"ד חופי טוענת כי משמעות החלטתו של בית המשפט המחוזי היא הפסקת ייצוג הקבוצה על ידה – וזאת שלא כדין. לטענתה, פרסום הסדר הפשרה חרף התנגדותה להסדר המוצע " מנטרל " אותה הלכה למעשה מתפקידה בהליך הייצוגי – וזאת מבלי שהוגשה בקשה מתאימה לשחרורה מייצוג, וממילא בלא שניתנה החלטה מפורשת בנדון.

בהקשר זה מפנה עו"ד חופי להחלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ב-ת"צ 4263-03-11 אשל היאור בע"מ נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ (5.4.2012) – שם נקבע כי הודעה מאת תובע מייצג, על הפסקת ייצוגו על ידי בא הכוח המייצג, אמנם מביאה אל קיצם את יחסי ההרשאה הקיימים ביניהם מכוח הסכם ההתקשרות, אולם אינה מבטלת את מעמד בא הכוח המייצג כלפי הקבוצה במסגרת התובענה הייצוגית (שם, פסקה 25).

עו"ד חופי משמיעה טענות חמורות נגד עו"ד דאי, שלפיהן הלה אינו מייצג את הקבוצה באופן הולם ומביא לפגיעה משמעותית בחבריה. היא סבורה כי עו"ד דאי והתובע המייצג החליטו לחבור ליוחננוף מתוך אינטרסים אישיים; וכי העובדה שהסדר הפשרה המוצע אינו כולל גמול לתובע המייצג או שכר טרחה לבאי הכוח המייצגים, מעלה חשד ממשי כי " המשיבה 3 (יוחננוף-ע'ב') העניקה טובות הנאה, שוחד וכו' הכל מתוך מטרה לא לשלם את השכר האמיתי והנכון בגין התביעה הייצוגית ". לעו"ד חופי טענות חמורות גם כלפי בית המשפט המחוזי, ובין היתר כי איפשר לעו"ד דאי ולב"כ יוחננוף לגבש ביניהם הסדר פשרה מתוך מטרה מובהקת שלא ליתן פסק דין בתובענה ייצוגית, וכל זאת תוך שהוא נותן ידו לביטול מעמדה של עו"ד חופי כבאת כוח מייצגת. עוד נטען כי פרטים מהותיים בנוגע לגיבוש הסדר הפשרה המוצע הושמטו מפרוטוקול הישיבות, כמו גם טענותיה של עו"ד חופי בנוגע לכך שהצדדים פועלים שלא כדין לדחיקתה מייצוג הקבוצה.

4.

עו"ד חופי מוסיפה וטוענת כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שלא ייחס משקל ראוי לעובדה שהיא, ולא עו"ד דאי, זו שניהלה והובילה את ההליך הייצוגי מראשיתו ועד לתום דיוני ההוכחות; וכן לכך שהתובע המייצג ועו"ד דאי הם שותפים במשרד עורכי דין ולא יכולים להתקיים ביניהם יחסי עורך דין ולקוח. לעמדתה של עו"ד חופי, בקשת רשות הערעור דורשת הכרעה בשאלות מהותיות; ובעיקר אם תובע מייצג רשאי לפטר באת כוח מייצגת שהובילה וניהלה את ההליך הייצוגי, ואם ניתן להגיע להסכמות עם הצד השני ללא ידיעתה והסכמתה.

כן נטען בבקשת רשות הערעור בנוגע להסדר הפשרה המוצע לגופו. לדברי עו"ד חופי, לא ברור מהבקשה לאישור הסדר הפשרה מהו שווי ההטבה המוצעת לקבוצה ומהו סכום הנזק המוערך; ועוד נטען כי עו"ד דאי וב"כ יוחננוף לא ביצעו את המוטל עליהם ולא בחנו מסמכים וראיות בנוגע לשיעור ההטבה והפיצוי, וכי אין זאת אלא שמדובר בהסדר בלתי ראוי "ואף מעלה גיחוך" כלשונה של עו"ד חופי. גם ביחס לנוסח ההודעה לפרסום שהוצע על ידי עו"ד דאי וב"כ יוחננוף נטען כי מדובר בניסוח רשלני, שלא הביא לידי ביטוי ראוי את העובדה שעו"ד חופי מתנגדת להסדר הפשרה.

5.

ביום 13.4.2021 הגישה יוחננוף בקשה לדחיית בקשת רשות הערעור על הסף. לגישתה של יוחננוף, על באי הכוח המייצגים לפתור בינם לבין עצמם את המחלוקת שנתגלעה ביניהם בנוגע לייצוג הקבוצה, ולא היה מקום לגרור את יוחננוף להתדיינות בנדון.

דיון והכרעה

6.

דינה של בקשת רשות הערעור להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים, וזאת בהיותה מוקדמת. ואבאר.

סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 מורה כדלקמן:

הוגשה לבית המשפט בקשה לאישור הסדר פשרה ולא מצא בית המשפט טעם לדחות אותה על הסף, יורה על פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה לפי הוראות סעיף 25, וכן על משלוח ההודעה כאמור, בצירוף העתק מהבקשה, מההסדר ומהתובענה, ליועץ המשפטי לממשלה, למנהל בתי המשפט, ולכל גוף או בעל תפקיד אחר שיקבע השר, ורשאי בית המשפט להורות על משלוח כאמור גם לאדם אחר כפי שיורה; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את פרטי ההסדר שלגביו הוגשה הבקשה ויצוין בה האמור בסעיפים קטנים (ד) ו-(ו).

בענייננו, לבית המשפט המחוזי הוגשה בקשה לאישור הסדר הפשרה – תוך שצוין בה באופן מפורש כי עו"ד חופי מתנגדת להסדר המוצע. בית המשפט לא ראה בהתנגדות זו טעם מספק לדחיית ההסדר המוצע על הסף – ומשכך ובהתאם להוראת סעיף 18(ג) לחוק, הורה על פרסום הודעה לציבור והוראות נוספות שמטרתן לקדם את הדיון בבקשה. בהחלטה מאוחרת לכך, שניתנה ביום 21.7.2020 בשל מחלוקת בנוגע לנוסח ההודעה, אף הבהיר בית המשפט המחוזי כי " ככל שעו"ד חופי תעמוד על ההתנגדות, תוכל להגיש התנגדות מסודרת אשר תישמע ותידון ואין קשר בין נוסח ההודעה לזכותה להגיש התנגדות ".

7.

הנה כי כן, בית המשפט המחוזי טרם בחן את טענותיה של עו"ד חופי לגופן וממילא עדיין לא הכריע בהן. יתרה מזאת, נראה שחלק בלתי מבוטל מטענותיה בנוגע להסדר הפשרה הועלו על ידה על הכתב לראשונה במסגרת בקשת רשות הערעור, וזאת לא ניתן. ויובהר: החלטה שלא לדחות על הסף בקשה לאישור הסדר פשרה היא החלטה הנוגעת לאופן ניהול ההליך, שלגביה מסור לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב. כידוע, התערבות בהחלטות ממין זה תיעשה במקרים חריגים בלבד, כאשר ההחלטה מנוגדת לדין או גורמת לעיוות דין (ראו והשוו: רע"א 3549/20 Volkswagen AG נ' חלי , פסקה 5 (25.4.2021); רע"א 4773/20 מסאלחה נ' עיריית עפולה , פסקה 8 (10.11.2020); רע"א 2116/19 שליידר נ' חברת החשמל לישראל בע"מ , פסקה 19 (1.6.2020)). אמות מידה אלה אינן מתקיימות במקרה שלפניי.

עו"ד חופי מעלה בבקשת רשות הערעור טענות כבדות משקל בנוגע להסדר הפשרה – שבוודאי יהא על בית המשפט המחוזי להידרש להן ככל שיועלו על ידה במסגרת הדיונית המתאימה לכך. ואולם אין כל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי שלא לדון בטענות אלה באופן מקדמי, עוד לפני פרסום הסדר הפשרה ומתן האפשרות לחברי הקבוצה ולציבור להגיש התנגדויות מטעמם, וליועץ המשפטי לממשלה להגיש את עמדתו. מכל מקום, לבית המשפט המחוזי נתון כאמור שיקול דעת רחב בהקשר לשלב הדיוני המתאים לבירור הטענות, ועל כן המקרה דנן אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים שבהם ערכאת הערעור תתערב בהחלטות הערכאה הדיונית הנוגעות לאופן ניהול ההליך.

סוף דבר

8.

התוצאה היא שבקשת רשות הערעור נדחית. משלא נתבקשה תגובת המשיבים, אין צו להוצאות.