רע"א 5710/11 שלמה לסרי נ. אוטו שי ראשון לציון

1.

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופט ש' מנהיים ) ברת"ק 38103-12-10 שניתן ביום 12.7.2011, בו נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון (השופטת א' נחמן ) בת"ק 50756-07-10 שניתן ביום 21.11.2010.

2.

המבקש הגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון כנגד המשיבה בטענה כי הטעתה אותו והסתירה ממנו פרטים חיוניים ומשמעותיים לגבי שני רכבים אותם מכרה לו. בית המשפט דחה את תביעתו, וקבע כי הייתה עליו חובה לערוך לרכבים שרכש בדיקה מטעמו בטרם רכישתם. כמו כן קבע בית המשפט כי הפגמים החמורים ברכב השני להם טוען המבקש, נתגלו בבדיקה שערך רק לאחר תום תקופת האחריות, ומשכך אינו יכול לבוא בטענות למשיבה.

ביום 23.12.2010 הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בתגובה לכך עתרה המשיבה כי הבקשה תסולק על הסף משהוגשה באיחור. בית המשפט קבע כי היות שתקנה 16(א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976 (להלן: התקנות) קובעת כי בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות תוגש בתוך 15 יום ממתן פסק הדין, והבקשה הוגשה באיחור של 16 ימים, על המבקש להגיש בקשה להארכת מועד. בקשה זו הוגשה על ידי המבקש רק בחודש יוני 2011.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת הארכת מועד, וקבע כי בנסיבות העניין לא נתגלו "טעמים מיוחדים" להארכת המועד הקבוע בתקנות. זאת, היות והכלל הוא שהצדדים בבית המשפט לתביעות קטנות אינם מיוצגים, ולכן אין לקבל את טענת המבקש לפיה איחור בשל היעדר ייצוג עולה כדי "טעם מיוחד". בית המשפט המחוזי הוסיף וציין כי עיון בכתב התביעה שהגיש המבקש לבית המשפט לתביעות קטנות מלמד כי הוא זכה לסיוע משפטי מלא ומפורט בעריכת תביעתו. בית המשפט קבע עוד כי לא הוכח קשר סיבתי בין מצב בריאותו הנטען של המבקש לבין האיחור בהגשת בקשת רשות הערעור, ולכן אין לראות בבעיותיו הרפואיות כ"טעם מיוחד" המצדיק את הארכת המועד הקבוע בתקנות. מעבר לכך ציין בית המשפט כי המבקש לא פעל בתום-לב כאשר נמנע מלהגיש בקשה להארכת מועד עם הגשת בקשת רשות הערעור, והמתין כי יורו לו לעשות כן במפורש. מכל הטעמים שלעיל נדחתה בקשתו של המבקש להארכת מועד. מכאן הבקשה שלפני.

בבקשה דנן טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר קבע כי לא נתגלו טעמים מיוחדים להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור, וכי בית המשפט התעלם מחוסר תום ליבה של המשיבה, והעניק משקל יתר לפרוצדורה על חשבון המהות.

3.

דין בקשת רשות הערעור להידחות. כידוע, המחוקק קבע מסגרת דיונית מיוחדת בתביעות קטנות, אשר נועדה מחד גיסא לאפשר הליך מהיר, יעיל ובעל עלות כספית נמוכה, אך מאידך גיסא הציבה מגבלות כגון מועדים מקוצרים והליך ערעור ברשות בלבד. מסגרת דיונית מיוחדת זו היא העומדת בבסיס הדין לפיו אין זכות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות, אלא אף בשלב זה על צד להגיש בקשה למתן רשות ערעור. לאמור – הגלגול השני אינו בזכות כמקובל. יתרה מכך, הבקשה שלפני עוסקת בהחלטה בעניין דיוני הנתון לשיקול דעתו של בית המשפט, והלכה היא כי בעניינים שכאלה מתעצמת נטייתו של בית משפט זה להימנע מהתערבות. הגישה האמורה עשויה להשתנות אם טעה בית המשפט אשר דחה בקשה להארכת מועד. ברם, בענייננו, לא מצאתי שנפלה כל טעות. והרי, הדרישה לטעם מיוחד אשר יצדיק הגשת הליך באיחור על פי המועד שנקבע בחיקוק, יסודה בהחלטת מחוקק המשנה בדמות תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. כאן, לא הצביע המבקש על כל טעם מיוחד. יתר על כן, בית המשפט המחוזי קבע כי לא הוכח קשר סיבתי בין מצבו הרפואי של המבקש לבין האיחור בהגשת בקשת רשות הערעור, ולכן אין לראות במצב בריאותו של המבקש כ"טעם מיוחד" המצדיק את מתן הארכת המועד.

אחרון, יצויין כי על פי הממצא העובדתי של בית המשפט לתביעות קטנות, המבקש "חתם על הסכמי המכר כי המוצרים נבדקו על ידו והם לשביעות רצונו". בשל כל אלה, אין המקרה נמנה על החריגים בהם תוענק בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי. במישור הכללי אעיר כי מנהג יפה הוא בעיני מנהגם של אותם שופטים המציינים בסיום פסק הדין כי כל צד רשאי להגיש בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות תוך תקופה של 15 יום, שהיא המועד הקבוע בדין.

4.

סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובת המשיבים, אין צו להוצאות.