פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים אזרחיים
רע"א 5716/21
לפני:
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המבקש:
נאור גולדברג
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד קלמן ריבקין – נאמן על נכסי החייב סמיר גטאס
2. סמיר גטאס
3. הכונס הרשמי
בקשת רשות ערעור על
החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בפש"ר 1960-03-15 מימים 12.7.2021,
19.7.2021 ו-29.7.2021 שניתנו על ידי כב' השופטת רחל ערקובי
בשם המבקש:
עו"ד שי מילוא; עו"ד יניב
אינסל
בשם המשיב 1:
בעצמו
בשם המשיב 2:
עו"ד יוסף סייג
בשם המשיב 3:
עו"ד אסף ברקוביץ
החלטה
1.
המבקש הוא רוכש של מתחם חנויות המצויות במקרקעין הידועים כגוש 7081, חלקות 30-31, תת-חלקה 1, ביפו (להלן: המתחם ). המתחם מצוי בבעלות המשיב 2, חייב בפשיטת רגל, והוא נושאו של סכסוך ארוך שנים ורווי התדיינויות בין המבקש לבין המשיב 2, אשר ראשיתו מספר שנים קודם להליך פשיטת הרגל, בעקבות מסמך כוונות שנחתם ביניהם עוד בשנת 2008 (להלן: מסמך הכוונות ).
2.
לפני כ-4 שנים, ביום 28.6.2027, ניתנה החלטת בית משפט של חדלות פירעון (כב' השופט נפתלי שילה ) בפש"ר 1960-03-15, אשר אישרה הסכם למכירת זכויות המשיב 2 במתחם למבקש תמורת המחיר שסוכם בשנת 2008 במסמך הכוונות (בקשה מס' 35 בתיק נושא בקשת רשות הערעור שלפניי, להלן: ההחלטה בדבר אישור הסכם המכר ). חרף האמור, בחלוף 3 שנים, ביום 16.10.2020 הגיש המשיב 2 בקשה לעיכוב הליכי המכר, ולעיון מחדש בהחלטה בדבר אישור הסכם המכר (להלן: בקשה מס' 64 ).
3.
במענה לבקשה מס' 64 הגיש המשיב 1, הנאמן לנכסי החייב (להלן: הנאמן ), את התייחסותו לבקשה לעיכוב הליכי המכר וכן בקשה לסילוק על הסף מחמת מעשה בי-דין של הבקשה לעיכוב הליכי המכר. ביום 12.7.2021 דחה בית המשפט קמא את הבקשה לסילוק על הסף שהגיש הנאמן, בקבעו כי מאחר שהטענות שהועלו בבקשה מס' 64 מתייחסות לפגמים שנפלו בהחלטה בדבר אישור הסכם המכר, אין הן יכולות להיות חסומות מחמת מעשה בי-דין על ידי אותה החלטה גופה.
4.
ביום 19.7.2021, הגיש המבקש בקשה מטעמו לסילוקה על הסף של בקשה מס' 64 מחמת מעשה בי-דין. עוד באותו היום ניתנה החלטת בית משפט של חדלות פירעון בה צוין כי בקשות לסילוק על הסף מסוג זה כבר הוגשו בתיק, וכבר ניתנו החלטות לגביהן. לאור זאת, ובהינתן ש" המכר אושר בסכום המהווה פחות מ- 25% ממחיר השוק " נכון לאותה עת, דחה בית המשפט גם בקשה זו לסילוק על הסף. המבקש לא אמר נואש והגיש ביום 29.7.2021 בקשת הבהרה, בה שב וחזר על בקשתו לסילוק על הסף של בקשה מס' 64. באותו היום נדחתה גם בקשה ההבהרה, תוך שצוין כי " אין מה להבהיר ". על החלטות אלו של בית משפט של חדלות פירעון מהימים 12.7.2021, 19.7.2021 ו-29.7.2021, נסובה בקשת רשות הערעור שלפניי.
5.
דין הבקשה להידחות. מבלי להיכנס לגופם של דברים, המצויים בהליכי בירור בין הצדדים, בסיוע הכונס הרשמי, לא ראיתי מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא כי מקרה מעין זה אינו מתאים להליך של סילוק על הסף. במסגרת בקשה מס' 64 העלה החייב טענה לקיום פער משמעותי מאד בין המחיר בו אושר למכור את הנכס על פי ההחלטה בדבר אישור הסכם המכר לבין שווי השוק של הנכס באותה עת, וטען כי פער זה אינו מוצדק גם כשמביאים בחשבון את הסכם הכוונות, וכי הוא מלמד על פגמים בהליך אישור הסכם המכר המצדיקים את ביטולו. בית המשפט קמא התרשם מהמסמכים שהוגשו לו, ואשר כללו הן הסכם מכר של נכס סמוך משנת 2016 והן חוות דעת שמאיות (הן מטעם החייב והן מטעם הנאמן), כי טענות אלה ראויות לבירור. לפיכך דחה, וחזר ודחה, בקשות לסילוק על הסף של בקשה מס' 64, וזאת למרות טענות קשות שהועלו בהן נגד התנהלות החייב. החלטות אלה אינן שוללות ממי מהצדדים לא את זכויותיו ולא את מלוא טענותיו. כל משמעותן היא שבקשה מס' 64, על מכלול הנטען בה, ראויה לבחינה לגופה – ייתכן שתדחה; ייתכן שתתקבל. בנסיבות העניין, ובהינתן המורכבות העובדתית של המקרה, מחד גיסא, ושיקול הדעת הרחב שיש לבית משפט של חדלות פירעון, מאידך גיסא (ראו: רע"א 5960/21 רפאל ב.ד. ייבוא ושיווק בע"מ נ' וייגמן , פסקה 10 והאסמכתאות שם (24.10.2021)), לא ראיתי מקום להתערב בהחלטות אלה (כאמור מבלי שיש בכך משום נקיטת עמדה לגופם של דברים).
6.
טרם חתימה אבקש להצטרף להמלצת הכונס הרשמי כי הצדדים ימצו את ההידברות ביניהם בסיועו על מנת להגיע למתווה מוסכם אשר ייתר את הצורך להכריע בבקשה מס' 64 לגופה. המצב שנוצר במקרה דנן מורכב, והתנהלות הצדדים אכן מעוררת תהיות ומחשבות (ואם נדרשת ראיה לכך, אפנה לתמלול השיחה ביניהם מיום 18.7.2021, אשר צורף כנספח 19 לבקשת רשות הערעור, ושלא היה מונח ככל הנראה לפני בית המשפט קמא). בנסיבות אלה, פתרון ביניים המבוסס על הסכמה (אותו על הנאמן והכונס הרשמי לבחון בשבע עיניים בטרם מתן אישורם) עשוי להיות עדיף מבחינת כלל הצדדים על פני פתרון קצה המבוסס על הכרעה שיפוטית.
7.
בקשת רשות הערעור נדחית. הנאמן תמך בקבלת בקשת רשות הערעור, ועל כן אין מקום לפסוק הוצאות לטובתו. התנהלות המשיב 2 אומרת דרשני (וראו פסקה 6 לעיל), ועל כן אינני רואה אפשרות לפסוק הוצאות לטובתו, למרות שהבקשה נדחתה. לפיכך יישא המבקש בהוצאות הכונס הרשמי בלבד בסך 2,500 ש"ח .
ניתנה
היום, י"ט בחשון התשפ"ב (25.10.2021).
ש ו פ ט