רע"א 576/00 גדעון לוין נ. גד שילר עו"ד - הנאמן

1.המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתיק פש"ר 278/97. בפתח בקשת רשות הערעור ציין, כי הגיש את בקשתו מטעמי זהירות, חרף היותו מודע לאפשרות כי ערעורו הוא ערעור בזכות לפי סעיף 182 לפקודת פשיטת רגל (נוסח חדש), התש"ם1980-, ומתוך רצון למנוע את קיומם של שני הליכים תלויים ועומדים.

2.לאחר הגשת בקשת רשות הערעור הגיש המשיב מספר 1 בקשה לדחיית בקשת רשות הערעור על הסף, מן הטעם שלפי סעיף 182 האמור, הערעור על צו בפשיטת רגל שנתן בית המשפט המחוזי הוא בזכות.

המבקש מתנגד לבקשה. ראשית, הוא טוען, כי הצהיר מראש, כי הוא מגיש את בקשתו מטעמי זהירות, ושנית, הוא טוען, כי אין מקום לשלול ממנו את הערעור מחמת זאת שנהג זהירות וביקש רשות לערער.

3.לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, החלטתי לדחות את הבקשה. לצורך כך, די לי בכך שתקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, מאפשרת לבית משפט שלערעור לדון בערעור שהוגש בטעות כבקשת רשות ערעור כבערעור, בתנאים שיקבע ולאחר שמיעת המשיב. מוטב איפוא, כי עניין זה יוותר לשיקול דעתם של השופטים שיידרשו לגוף בקשת רשות הערעור.

הבקשה לדחיית בקשת רשות הערעור נדחית איפוא.