רע"א 581/11 שאול לדני ואח' נ. רמת חובב , מועצה מקומית תעשייתית

בקשת רשות הערעור שבכותרת הוגשה ביום 20.1.2011 – באיחור של יממה. לפיכך הוגשה בקשה מטעם חלק מהמשיבים לסילוק ההליך על-הסף, ואילו המבקשים הגישו תגובה לבקשה לסילוק על-הסף וכן בקשה להארכת מועד להגשת ההליך.

כאמור, האיחור במקרה זה הוא של יום אחד. כפי שנפסק לא פעם, גם איחור של יום – איחור הוא. עם זאת, למשך האיחור יש נפקות; כאשר מדובר באיחור קל, מהווה הדבר שיקול במסגרת האיזון בין האינטרסים הנוגעים לעניין, ובמקרים מתאימים ניתן לשקול מתן הארכת מועד תוך חיוב בהוצאות. לאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנה כי תוצאה מידתית זו ראויה היא במקרה שלפנינו.

ראשית, אני מוצא לנכון להבהיר כי טענת המבקשים שלפיה הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור אינה מותנית בקיומו של "טעם מיוחד", דינה להידחות; ברי כי הוראת סעיף 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 חלה בכגון דא, והפסיקה בעניין זה מוש רשת וברורה.

לגוף העניין, האיחור במקרה שלפניי נבע מטעות של עורכת-הדין בנוגע למספר הימים בחודש דצמבר. ככלל, טעות של עורך-הדין בנוגע למניין הימים אינה מהווה "טעם מיוחד", אולם לא מדובר בכלל נוקשה וכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו (ראו רע"א 9073/01 פרנקו-סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (לא פורסם, 29.1.2002)). בענייננו, ברי כי מדובר בטעות שניתן וראוי היה למנעה, אולם לא מדובר, כך נראה, בזלזול בהוראות הדין, וכמו-כן לא נראה כי המשיבים גיבשו אינטרס הסתמכות כבד-משקל בשל האיחור הקל.

לאור כל האמור, ולאחר עיון בהליך גופו, ראיתי לנכון להאריך את המועד להגשת ההליך, זאת בכפוף לתשלום שכר טרחת עורך-דין למשיבים שהגישו את הבקשה לסילוק על-הסף. שכר הטרחה יהא בסכום כולל של 2,500 ₪, ויחולק שווה-בשווה בין המשיבים החתומים על הבקשה לסילוק על-הסף. יובהר, כי הגשת הודעה לבית המשפט על תשלום שכר-הטרחה, תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו, מהווה תנאי למתן הארכת מועד, ובהיעדר הודעה כזו יובא התיק לפניי לשם מחיקתו מן המרשם.

לאחר שתוגש ההודעה בדבר תשלום שכר-הטרחה, יבוא התיק לעיוני לצורך בחינת הבקשה לפטור מהפקדת עירבון.