רע"א 5820/98 רסידו סי בע"מ נ. שמשון קידוחים ובניין בע"מ

זו באה בקשת רשות הערעור שלפנינו.

אנו רואים את הבקשה כאילו ניתנה עליה רשות לערער והוגש ערעור, על פי הרשות שניתנה.

3.סעיף הבוררות שבהסכם בין הצדדים קובע - בין היתר - לאמור:

"48. בכל מקרה בו יתגלעו סכסוכים ו/או חילוקי דעות בין הצדדים בכל עניין הנוגע לכריתתו ו/או תקפותו או הפרתו ו/או לבצועו ו/או לפירושו של חוזה זה ימסרו הצדדים את הסכסוכים ו/או חילוקי הדעות להכרעתו של בורר דן יחיד..."

עוד קובע הסעיף:

"48.6. על אף הכל האמור בחוזה זה זכותו של היזם, והקבלן לא יתנגד לכך בכל דרך, לצרף את הקבלן כצד לכל הליך משפטי או מעין משפטי בין במסגרת בוררות ובין אם לאו, אשר הקבלן יהיה צד לו ואשר הנדון בו קשור בחוזה זה (להלן: "הליך קשור"). למען הסר ספק סמכות הבורר תחשב ככוללת סמכות למתן צו לקבלן להצטרף להליכים קשורים וכן סמכות לקבוע אם הליך כלשהו הוא בגדר הליך קשור.

4.אכן, הכלל הוא כי כאשר קיים בין הצדדים הסכם בוררות יש לעכב הליכים בכל התחומים שהסכם הבוררות חל עליהם. הדברים אמורים גם לגבי הליך של הודעת צד שלישי, שכן, הודעה לצד שלישי כמוה כתביעה (ס. אוטולנגי בוררות דין ונוהל (מהדורה שלישית, תשנ"א), 125). אלא שבענייננו, מאפשר ההסכם צירופו של הקבלן כצד להליך משפטי המתנהל כנגד היזם, על אף קיומה של תניית בוררות. השאלה המתעוררת היא האם סעיף זה להסכם בא אך ורק למנוע מן הקבלן את האפשרות להגיש בקשה לעיכוב הליכים בתגובה להודעה לצד שלישי, כפי שסבר בית המשפט המחוזי, או שמא יש ללמוד ממנו כי הודעת צד שלישי איננה פוגעת בחובה להיזקק להליכי בוררות בכל מחלוקת אחרת, שאיננה נשוא ההתדיינות בהליכי ההודעה לצד שלישי.

5.הגישה לפיה אין היזם יכול להמשיך ולברר סכסוכים אחרים עם הקבלן במסגרת בוררות, לאחר שבחר לתבוע את הקבלן בבית המשפט בהודעת צד שלישי, מצמצמת עד למאוד את תחום מחייתו של הסכם הבוררות. משמעה, למעשה, כי משעשה היזם שימוש בזכותו לפי ההסכם לשלוח לקבלן הודעה לצד שלישי, אין עוד נפקות לסעיף הבוררות וכל סכסוך אחר בין הצדדים, יצטרך להתברר בבית המשפט. נראה לי, כי הפרשנות הראויה לתניית הבוררות בענייננו היא זו הנותנת תוקף להסכמת הצדדים לברר סכסוכים ביניהם באמצעות בוררות, מבלי לפגוע בזכות היזם לצרף את הקבלן כצד שלישי בהליך שנפתח נגד היזם. באופן כזה, גם לאחר שהיזם שלח לקבלן הודעת צד שלישי בהליך מסוים המתנהל נגדו, ימשיך סעיף הבוררות לעמוד בתוקפו ויחייב את הצדדים לברר סכסוכים אחרים בבוררות.

6.למעלה מן הצורך יוער, כי גם בהעדר סעיף כדוגמת סעיף 48.6 הנ"ל, אין, לדעתי, לגרוס כי בכל מקרה, המסקנה המתבקשת ממשלוח הודעת צד שלישי היא, שהשולח זנח את הסכם הבוררות והביע רצונו להתדיין בערכאות בכל הסכסוכים המתגלעים בין הצדדים. יש ובנסיבות מסוימות, לא יהיה מקום לראות בהודעת צד שלישי משום זניחת סעיף הבוררות והבעת רצון להתדיין בערכאות. ההודעה לצד שלישי נשלחה לקבלן בהליך משפטי שנכפה על היזם ולא בהליך שניזום על-ידו והיא מצומצמת - לכאורה - למחלוקת הקשורה לכתב התביעה שהגיש התובע. ניתן ללמוד גזירה שווה לענייננו ממקרה שבו מגיש צד להסכם בוררות, תביעה שכנגד. במקרה כזה נקבע כי לא נסתם בהכרח הגולל על אפשרותו של התובע שכנגד לבקש עיכוב הליכים בעניינים אחרים והעברת הסכסוך לבוררות (ראו רע"א 3770/97 קיבוץ שדה יואב נ' איסכור שירותי בניה בע"מ תקדין-עליון כרך 97(3) 438). אם בתביעה שכנגד כך, קל וחומר בהודעה לצד שלישי, המצומצמת לתוואי שמכתיב כתב התביעה.

7.אלא שבכך לא תם דיוננו. הקבלן טוען, כי קיימת זהות מוחלטת בין הסכסוך המתברר בבית המשפט בבאר שבע לבין הסכסוך אותו מבקש היזם להעביר להליך של בוררות. ואילו היזם טוען, כי העילות שונות בתכלית ובידו עילת תביעה עצמאית המנותקת מן העובדות ומן העילה שבתביעה שהוגשה נגדו על-ידי פרויקטים בע"מ, בבאר-שבע.

שאלה זו היא שאלה עובדתית שלא נתבררה בבית משפט קמא. ברור, שאם יש חפיפה - מלאה או משמעותית - בין הסכסוך בבאר-שבע לבין הסכסוך אותו מבקש היזם להעביר לבוררות, לא יינתן לו מבוקשו. זאת ועוד, תלויה ועומדת בבאר-שבע בקשת היזם לעיכוב הליכי התביעה שכנגד שהגיש הקבלן להודעה לצד שלישי, מחמת סעיף הבוררות. ברור הבקשה יבהיר - ככל הנראה - גם את השאלה, באיזו מידה - אם בכלל - יש זהות בין הסכסוך נשוא ההתדיינות שם, לבין הסכסוך אותו מבקשים להעביר לבוררות.

בית משפט קמא לא נתן דעתו לשאלות אלה, משום שהיה בדעה כי די בכך שמתנהלים הליכי צד שלישי בין היזם והקבלן בבית המשפט בבאר-שבע, על מנת שבקשת היזם למינוי בורר תידחה. אין בידי בית משפט זה הכלים לבחון שאלות עובדתיות אלה.

8.אשר על כן, אנו מקבלים את הערעור, מבטלים את פסק-הדין ומחזירים את הדיון לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו על מנת שתיבדק - לאור האמור לעיל - השאלה, אם יש מקום למנות בורר. בית המשפט יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, להיזקק לראיות חדשות. בתום הדיון ינתן פסק-דין חדש.

הוצאות לפי התוצאות אותן אנו קובעים בסכום של 20,000 ש"ח.