פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בשבתו כבית
משפט לערעורים אזרחיים
רע"א 5854/02
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
המבקשים
:
1.
מיכאל גרמן
2. יהודה רופא
3. יונה צדיק
נגד
המשיבים
:
1.
עזבון המנוח ר' בצלאל כ"ץ
2.
עזבון המנוחה מנוחה גורפינקל ז"ל
3.
איתן גורפינקל
4. סלוצקי יהודית
5. ריקלין רות
6. פרגר שולמית
7. האגודה למען ישיבת
סלונים ברמת גן
8. היועץ המשפטי לממשלה
9. רשם ההקדשות
10. האפוטרופוס הכללי
בישראל
בקשה
למתן צו מניעה זמני
החלטה
בפניי בקשה למתן צו מניעה זמני עד להכרעה בבקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בבש"א 10139/02 (כבוד השופט י' זפט). בהחלטה זו דחה בית המשפט קמא בקשה למתן צו מניעה זמני בעניין פינוי המבקשים ממבנה ברחוב המעגל 17 ברמת-גן, וזאת עד לקבלת החלטה בהמרצת פתיחה 637/02, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בתאריך 21.5.02.
הרקע לבקשה הוא בתביעה שהגישו בשנת 1997 יורשי המנוח בצלאל כ"ץ ז"ל (המשיבים 3-6 בענייננו) כנגד האגודה למען ישיבת סלונים ברמת-גן (המשיבה 7 בענייננו), ובה טענו כי אין במגרש שהועמד על ידי מורישם לרשות הישיבה כל ישיבה ובפועל קיים במקום מפעל לקליית פיצוחים ובוטנים. בתביעתם ביקשו היורשים מבית המשפט המחוזי להצהיר כי עקב הפרת ההסכם שנחתם ב-1945 בין המנוח לבין ראש ישיבת סלונים, החכירה למשיבה 7 התבטלה או בוטלה כדין. בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה וקבע כי במקום מתנהל בית כנסת, אך אין מתנהלת שם ישיבה או פנימיה כפי שנקבע בחוזה בין המנוח למשיבה 7. לפיכך קבע כי ללא קיום ישיבה אין עוד הצדקה להחזקת הקרקע בידי המשיבה 7 על פי החוזה. עוד קבע כי גם אם ההסכם הוא הסכם מתנה הרי הוא בטל בשל קיומו של תנאי מפסיק, משחדלה הישיבה להתקיים.
בהתאם לכך הורה בית המשפט המחוזי על מסירת הנכס תוך 30 יום ליורשים-התובעים. ערעור שהגישה המשיבה 7 על פסק הדין נדחה בבית משפט זה. המבקשים בענייננו, טוענים שהינם תלמידי הישיבה, והגישו המרצת פתיחה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, ובה טענו כי פסק הדין החלוט של בית משפט זה אינו חל עליהם, ועל יתר תלמידי הישיבה. לטענתם הם לא היו צד לדיון בפני הערכאות הקודמות, וכן טענו כי עסקינן בהקדש ולכן ביטול הסכם הנאמנות בין הצדדים אינו משפיע על זכות התלמידים המבקשים להמשיך ולהשתמש בהקדש. במסגרת הליך זה פנו המבקשים לבית המשפט המחוזי בבקשה למתן צו מניעה זמני עד להכרעה בהמרצה, שהוזכרה לעיל. בית המשפט מפי כבוד השופט י' זפט קבע כך:
"טענת המבקשים בדבר היותם תלמידים בישיבה אינה מעניקה להם זכות במקרקעין נושא התובענה, ואין הצדקה למנוע מימושו של פסק דין חלוט בשל הגשת בקשה זו".
על החלטה זו הוגשה בקשה למתן רשות ערעור, ובמסגרת בקשה זו הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני עד להכרעה בבקשה למתן רשות ערעור, וזו הבקשה המונחת בפניי.
בבקשה חוזרים המבקשים על טענותיהם שנטענו בהמרצת הפתיחה. לטענתם לא ייגרם כל נזק מעיכוב הפינוי, ומוסיפים הם כי גם בא-כוח היורשים פנה לראש ההוצאה לפועל בבקשה לדחות את הפינוי לתאריך 21.7.02. עוד טוענים הם כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם, והנזקים שייגרמו למבקשים עולים בהרבה על נזקי המשיבים בעיכוב קצר של ביצוע פסק הדין. בנוסף, טוענים המבקשים כי סיכויי התביעה להתקבל טובים, ולכן על בית המשפט לתת צו מניעה בעניינם.
עיינתי בטענות המבקשים, נתתי דעתי לסיכויי הערעור, ובעיקר למעמד המבקשים בנוגע לזכותם במקרקעין, והגעתי לכלל מסקנה, שדין הבקשה להדחות.
עניין החכירה במגרש נדון בפני הערכאות השונות, וכאמור, ניתן פסק דין חלוט בעניין. המשיבה 7 ייצגה את האינטרסים של הישיבה ותלמידיה, ובמהלך ההליך הארוך מיצתה את הטענות השונות שנדחו אחת לאחת על-ידי הערכאות שדנו בעניין. טענותיהם של המבקשים בדבר זכותם במקרקעין אינה מגלה על פניה עילה למנוע את מימושו של פסק דין חלוט.
אשר-על-כן הבקשה למתן צו מניעה נדחית.
ניתנה היום, כ"ט בתמוז התשס"ב
(9.7.2002).
ש
ו פ ט ת