רע"א 5871/03 סימה ברובשטיין נ. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ע' גרשון) מיום 28.5.03, במסגרתה נדחתה בקשתה של המבקשת לביטול צו מניעה זמני אשר ניתן נגדה ונגד משיבים 2-3.

2.ביום 19.4.01 נעתר בית המשפט המחוזי בתל אביב לבקשת המשיבה 1 (להלן - הפניקס) להמצאתה של התראת פשיטת רגל למשיב 2 (להלן - קוממי). ביום 10.7.01 הגישה הפניקס בקשה למתן צו מניעה זמני נגד המבקשת, נגד קוממי ונגד אשתו של קוממי, היא המשיבה 3 (להלן - צו המניעה הזמני), המורה להם להימנע מעשיית עיסקה כלשהי ביחס לבית אשר שימש אותה עת למגוריהם של קוממי ושל אשתו (להלן - המקרקעין). בקשה זו הוגשה לאחר שנודע לפניקס כי ביום 6.11.00 נערך הסכם במסגרתו התחייב קוממי למכור למבקשת את המקרקעין (להלן - ההסכם), ומשסברה הפניקס כי מדובר בהסכם למראית עין בלבד, אשר מטרתו הינה הברחת המקרקעין ממסת נכסיו של קוממי. בו ביום הוציא בית המשפט המחוזי בתל אביב צו מניעה זמני במעמד צד אחד. ביום 9.12.01 הגישה המבקשת בקשה לביטול צו המניעה הזמני (להלן - בקשת הביטול). בית המשפט המחוזי בתל אביב החליט ביום 27.6.02 כי צו המניעה הזמני יוותר על כנו, וזאת מן הטעם שהליך פשיטת הרגל של קוממי הועבר עוד בחודש ינואר 2002 לבית המשפט המחוזי בחיפה. יצוין עוד, כי הפניקס הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה למתן הוראות, במסגרתה עתרה היא, בין היתר, להותרת צו המניעה הזמני על כנו (להלן - הבקשה למתן הוראות). ביום 28.5.03 הכריז בית המשפט המחוזי בחיפה על קוממי פושט רגל, ומינה את המשיב 5 כנאמן לנכסיו של קוממי (להלן – הנאמן). כמו כן, הכריע בית המשפט באותו יום בבקשת הביטול ובבקשה למתן הוראות. נקבע, כי צו המניעה הזמני יוותר על כנו, וכי הנאמן יגיש לבית המשפט תוך 21 ימים בקשה לביטול הענקה ביחס למקרקעין. בקשת רשות הערעור שלפניי מופנית נגד ההחלטה המצווה על הותרת צו המניעה הזמני על כנו.

2.הכלל הוא, שבהתקיים נסיבות מסוימות רשאי בית המשפט שעל פשיטת הרגל ליתן צו מניעה זמני נגד צד שלישי כדוגמת המבקשת, הגם שהוא אינו צד ישיר להליך פשיטת הרגל (רע"א 8382/98 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' גלפנד , פ"ד נג(2) 721). מתשובתם של הפניקס ושל הנאמן עולה, כי עוד ביום 15.6.03 הגיש הנאמן לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה לביטול הענקה ביחס למקרקעין (להלן - הבקשה לביטול הענקה). בית המשפט הורה למבקשת להגיש תשובה לבקשה, ואף נענה לבקשתה להאריך את המועד להגשת התשובה האמורה עד ליום 1.9.03. אף על פי כן, עד ליום 21.3.04 - מועד הגשת תשובתם של הפניקס ושל הנאמן - טרם מצאה המבקשת לנכון להגיב על הבקשה לביטול הענקה. אי הגשת תשובה משך זמן כה רב עשוי להתפרש כהודאה של המבקשת בטענות הנזכרות בבקשה לביטול הענקה, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה דנא. יוער, כי הדיון בבקשה לביטול הענקה קבוע ליום 29.4.04. עוד עולה מן התשובה הנזכרת, כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית לטענתו של הנאמן ביחס למטרת ההסכם. בהקשר זה יצוין במאמר מוסגר, כי ביום 8.5.03 הרשיע בית המשפט המחוזי בתל אביב את קוממי בעבירות שונות אשר נעברו במסגרת ביצוען של עסקאות במקרקעין, וביניהן קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף. בנסיבות האמורות, איני רואה מקום להיעתר לבקשת רשות הערעור.

3.הבקשה נדחית. המבקשת תישא בשכר טרחת עורך דין לזכות המשיבים 1 ו- 5 בסך 5,000 ש"ח.