רע"א 5884/07 דוד חיון נ. ציון חברה לביטוח בע"מ

1.

המבקש תבע את חברת הביטוח המשיבה בבית משפט השלום, לקבלת תגמולי ביטוח בגין תקופת אי כושר עבודה מכוח פוליסת ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה.

המשיבה ביקשה את בית משפט השלום לדחות התביעה על הסף מחמת התישנות, וזאת ביחס לתקופת אובדן הכושר שקדמה לשלוש שנים מיום הגשת התביעה. זאת, לאור תקופת ההתישנות הקבועה בסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981.

המבקש טען כי בנסיבות הדברים קם חריג ההארכה של תקופת ההתישנות – לפי סעיף 9 לחוק ההתישנות, תשי"ח-1958. לטענתו, בשלב מסויים, קודם להגשת התביעה, הודתה חברת הביטוח בחבותה ועל כן יש למנות את תקופת ההתישנות מיום זה ואילך.

בית משפט השלום (כבוד השופטת ז' אגי), לאחר שבחן את טענות הצדדים וראיותיהם, מצא כי לא נתקיימו בעניין התנאים האמורים בסעיף 9 לחוק ההתישנות, ועל כן קיבל את בקשת המשיבה ודחה על הסף את אותו חלק מהתביעה שהתישן.

המבקש פנה לבית המשפט המחוזי בבקשת רשות לערער. הרשות ניתנה, ולגופם של דברים דחה בית המשפט את הערעור.

בפני מונחת בקשתו של המבקש לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בו נדחה ערעורו לגופו.

2.

לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה על נספחיהן – לא מצאתי מקום להעתר לבקשה. ככלל, לא תינתן רשות לערעור שני ולגלגול שלישי של הליך משפטי, אלא במקרים המעוררים סוגיות משפטיות ועקרוניות החורגות מד' אמותיו של הסכסוך הקונקרטי והמעוררות סוגיות בעלות השלכות רוחב משמעותיות. לא מצאתי כאלה בבקשה שבפני, על שלל נימוקיה.

החלטת בית משפט השלום מנתחת בפירוט את מסכת העובדות שנטענה על ידי המבקש ביחס למגעים שניהל עם חברת הביטוח המשיבה, לגרסאות השונות שהובאו בפניו לעניין זה, ונקבעו בה ממצאי העובדה ומתוכם המסקנה המשפטית המתבקשת מהם. הערעור בפני בית המשפט המחוזי נסב למעשה כל כולו על ממצאי העובדה שנקבעו בערכאה הדיונית ומשמעותם.

בבקשה זו שבפני משיג המבקש בעיקר על הממצאים האמורים, על טיבם של חילופי הדברים שהתנהלו בין הצדדים ועל מועדיהם. כל אלה אינם עניין למתן רשות לערער בגלגול שלישי.

לאור זאת – אני דוחה את הבקשה.

המבקש ישלם למשיבה הוצאות הבקשה בסכום של 7,500 ש"ח.