רע"א 5888/04 מיכאל גרוס נ. צח אורני

1.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת שרה דותן) בו נדחה ערעורם של המבקשים על החלטת רשמת בית המשפט המחוזי (כב' השופטת יהודית שיצר). ההחלטות מתייחסות לבקשת המשיבים למתן צו לגילוי ועיון במסמכים שונים במסגרת תביעה שהגישו כנגד המבקשים.

2.הצדדים עוסקים בתחום מאזני גשר, המשמשים לשקילת משאיות. המבקש 1 והמשיב 1 הקימו במשותף את המבקשת 5, החברה המרכזית לשקילה בע"מ (להלן – "החברה") וסוכם ביניהם כי החברה תעסוק בשיווק המאזניים ואילו ייצורם יושאר בידי המשיבה 2 שבבעלות המשיב 1. בעלי המניות בחברה היו בתחילה המבקשת 6 והמשיבה 3, אשר באמצעותה הוחזקו מניותיו של המשיב 1. המשיב 1 מונה כדירקטור בחברה. במהלך הפעילות המשותפת התגלע סכסוך עסקי בין המבקשים למשיבים, ובשלב מסוים הוכנסה המבקשת 4 כשותפה בחברה, באופן שכל אחת משלוש המחזיקות החזיקה בשליש ממניות החברה.

המבקשים טוענים כי המשיב 1 בהיותו דירקטור בחברה פעל כנגד האינטרסים של התאגיד, וכי הכנסת המבקשת 4 כבעלת מניות בחברה הייתה הכרחית לצורך השגת מימון לכיסוי הנזקים שנגרמו לחברה כתוצאה מפעולותיו של המשיב 1 בענייניה. בגין נזקים אלה הגישה החברה תביעה כספית כנגד המשיבים בבית המשפט המחוזי העומדת על שיעור של כ- 2.3 מיליון ₪.

מנגד, טוענים המשיבים כי לא היה צורך אמיתי בשילובה של המשיבה 4, המצויה בשליטת קרובי משפחתו של מבקש 1, כשותפה בחברה, והם מצידם הגישו תביעה כנגד המבקשים שעילתה המרכזית הינה עושק המיעוט, והסעדים שנדרשו בה הינם צווי מניעה וצווי עשה המבקשים לחייב את המבקשים לרכוש את מניות משיבים 1 ו-3 בחברה על בסיס התחשבנות שפורטה בתביעה.

במסגרת תביעה זו ניתנו ההחלטות נשוא בקשה זו.

3.המשיבים בקשו צו לגילוי ועיון במסמכים על פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. עיקרה של הבקשה בגילוי ועיון בשורה ארוכה של מסמכים של החברה ושל חברות אחרות עמן ניהלה עסקים, שהם בעיקרם מסמכי הנהלת חשבונות, חשבוניות, פרוטוקולים מישיבות החברה, תכתובות שניהלו עורכי דינה עם גורמים שונים וכן מסמכים בנקאיים. המבקשים מצידם התנגדו לבקשה באופן גורף.

4.בקשת המשיבים לגילוי מסמכים התקבלה על ידי הרשמת באופן חלקי. בהחלטתה המפורטת היא בחנה אחד לאחד את המסמכים השונים שגילויים נתבקש והורתה על גילוי חלק מהם אשר נמצאו רלוונטיים להוכחת תביעת המשיבים. היא נמנעה ממתן צו לעיון במסמכים בקובעה כי בקשה זו מוקדמת מאחר שהמבקשים טרם פנו בדרישת עיון ישירה לבעל הדין שכנגד, כנדרש על פי התקנות.

5.ערעורם של המבקשים על החלטת הרשמת נדחה בבית המשפט המחוזי ומכאן בקשת רשות ערעור זו. עיקר טיעונם הנו כי החלק הארי של המסמכים שגילויים מתבקש אינו רלבנטי לתובענה האמורה, כי דרישת המשיבים לגילוי הינה דרישה גורפת וכוללנית ללא ציון הזמנים או הנושאים הספציפיים אליהם הם מתייחסים, וכי חלק גדול של המסמכים שגילויים מתבקש מתייחס לתקופה שאינה נוגעת כלל לאירועים נשוא כתב התביעה. כל אלה מעידים, לדברי המבקשים, על כי תכליתה האמיתית של הבקשה היא השגת מידע מסחרי וכלכלי מקיף אודות עסקיה של החברה, מידע האמור לסייע למשיבים בתחרות העסקית שהם מנהלים עימה בענף העיסקי בו הם פועלים. ואמנם, לטענתם, חלק גדול מהמסמכים שעל גילויים הורתה הרשמת מכיל נתונים עסקיים אודות פעילותם של המבקשים, מידע שהינו בגדר סוד מסחרי, אשר גילויו עשוי להסב להם נזק עיסקי כבד ובלתי הפיך ולפיכך יש לאסור את גילויים. כן נטען כי מרבית הממסכים נדרשים רק לצורך הערכת שווי החברה, וסעד זה כלל לא נתבקש בתביעה. עוד נטען כי בקשת גילוי המסמכים הוגשה על ידי המשיבים בשיהוי ניכר, למעלה משנה מהמועד הקבוע תקנות, דבר אשר לכשעצמו מספיק כדי להצדיק מחיקת הבקשה על הסף, וכי קבלת הבקשה בשלב זה תפגע ביעילות הדיון, מאחר שנוכח ההיקף העצום של המידע המבוקש יזדקקו המבקשים לזמן רב על מנת לקיים את ההחלטה.

6.עיון בבקשה על רקע החלטות הערכאות הקודמות מעלה כי דינה להידחות, אף בלא בקשת תגובה מהמשיבים. ממילא אין גם להידרש לבקשת עיכוב ביצוע ההחלטות שהוגשה לפנינו.

הבקשה למתן צווי גילוי ועיון במסמכים נדונה ונבחנה ביסודיות ובפירוט רב על ידי שתי ערכאות שיפוט - הרשמת ובית המשפט המחוזי. עניינה נדון לפרטיו על פי מבחנים ואמות מידה ראויים, קרי: מצד אחד, נשקלה חשיבות גילוי מסמכים בפני בעל הדין שכנגד כדי שיוכל להתגונן כראוי כנגד טענות יריבו; מנגד, ניתן משקל לאינטרס שלא לחייב בעל דין בחשיפת חומר העלול לפגוע בעניינו העיסקי –מסחרי הלגיטימי אלא אם כן נמצא כי חומר זה חיוני להגנתו של בעל הדין שכנגד. כב' הרשמת שקלה בקפידה רבה כל מסמך ומסמך שגילויו נתבקש והחלטתה התבססה על איזונים ראויים בין הערכים השונים הפועלים בענין זה. היא בדקה את מידת הרלבנטיות של המסמכים לצורך הגנתם של מבקשי הגילוי. מנגד, היא נתנה דעתה לשאלה באיזו מידה יש בגילוי כדי להזיק באופן ממשי לאינטרס מוגן של בעל הדין שכנגד. היא שללה גילוי של חלק מהמסמכים והורתה על גילויים של אחרים וזאת לאחר שמצאה כי גילוי כאמור אינו עלול לפגוע באינטרסים מוגנים של המבקשים כגון - פגיעה בפרטיות, הפרת חסיון עו"ד-לקוח, הפרת חסיון בנק-לקוח או פגיעה בסודות מסחריים. בית המשפט המחוזי לא ראה להתערב בקביעות אלה של הערכאה הדיונית, ובדין עשה כן. ממילא, אין עילה להתערבות בקביעות בתי המשפט קמא בערכאה זו בגלגול שלישי, והדבר נכון במיוחד מקום שמדובר בהחלטה בעלת אופי דיוני מובהק, שעניינה נתון לשיקול דעת שופט הערכאה הדיונית, בפניו שטוחים כל הנתונים לצורך הכרעה בשאלות אלה (רע"א 8057/03 בנק לאומי נ' ע.ד.ן גולן עסקים ). בית משפט זה יתערב במסגרת ערעור שני בענינים מסוג זה רק בנסיבות בהן ניכרת בהחלטות הערכאות דלמטה סטייה ברורה מאמות מידה של שיקול דעת סביר. זה בודאי אינו המקרה כאן.

הבקשות לרשות ערעור ולעיכוב ביצוע נדחות, איפוא, בלא צורך בתגובת המשיבים.