רע"א 5918/09 רחמים מרדכי נ. מינהל מקרקעי ישראל

לפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון בהליך שבכותרת. הבקשה מבוססת על הטענה כי סיכויי ההליך טובים ועל כך שהמבקש הפקיד בערכאות אחרות ערובות בסכום כולל של 35,000 ₪. נטען כי הטלת ערבון נוסף על המבקש, אשר נשא כבר בסכום של 35,000 ₪, תהווה נטל כבד מנשוא אשר אינו מוצדק לשיטתו, לאור סיכויי הבקשה לרשות ערעור. המשיבה מתנגדת לבקשה.

ככל שהבקשה לפטור מבוססת על הטענה כי לבקשה לרשות ערעור סיכויים טובים להתקבל, אין בכך כדי לפטור את המבקש מהפקדת עירבון. כידוע, על פי כללי הדיון, עם הגשת בקשה לרשות ערעור על יוזם ההליך להפקיד עירבון או ליתן ערובה להבטחת הוצאותיו של המשיב בבקשה ובערעור (תקנה 404 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). דרישה זו אינה מצטמצמת להליכי סרק. גם כאשר ההליך מעורר שאלות ממשיות הראויות להתברר – ומבלי להביע עמדה האם כך הדבר במקרה דנן – גם אז יש להגן על זכותו של בעל הדין שכנגד, שזכה בדין בבית המשפט קמא כי יעמוד לרשותו מקור זמין וודאי לממש את גביית ההוצאות שיפסקו לטובתו, ככל שיפסקו. אכן, כל הליך ערעור חייב בהפקדת עירבון, שתכליתו הוא הגנה על זכותו של בעל הדין הנתבע לממש את גביית ההוצאות שיפסקו לטובתו, ככל שיפסקו, באופן זמין וודאי (ראו, בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (טרם פורסם, 17.10.2007)). כדי לזכות בפטור מהפקדת עירבון, תוך חשיפת בעל הדין שכנגד לסיכון כי הוא יתקשה בגביית הוצאותיו, נדרש מבקש הפטור לעמוד בשני תנאים מצטברים: העדר יכולת כלכלית להפקיד עירבון וקיומם של סיכויים טובים להליך. המבקש לא טען, וממילא לא הוכיח, את התקיימות התנאי הראשון. במצב דברים זה, לא ניתן לפטור אותו מהפקדת עירבון, אף מבלי להידרש לתנאי השני בדבר סיכויי ההליך. סכום הערבון יעמוד על 15,000 ₪. סכום זה נקבע בהתחשב במהות ההליך, היקפו ואומדן ההוצאות הצפויות במקרה שייכשל.

העירבון יופקד תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יידחה ההליך ללא צורך במתן התראה נוספת.