רע"א 5930/10 סאלח מריסאת נ. עו"ד מוחמד אבו יונס

1.

ברישא לבקשת רשות הערעור נכתב כי המבקש סבור שזכאי הוא להגיש ערעור בזכות על החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 4.8.201, אשר לגביה הוגשה בקשת רשות הערעור. עוד נאמר ברישא כי בקשת רשות הערעור מוגשת "לשם הזהירות ולצורך הבהילות שבהגשת הבקשה לצו מניעה זמני". ואכן לבקשת רשות הערעור נלוותה בקשה לצו מניעה זמני במעמד צד אחד למנוע הליך התמחרות מסוים.

2.

דינה של בקשת רשות הערעור להידחות וזה אף גורלה של הבקשה לסעד זמני. אומר מיד, כי איני רואה לנכון להביע עמדה בשאלה האם אכן עומדת למבקש זכות ערעור לגבי ההחלטה מיום 4.8.2010. ברי, כי אין כל סיבה להתייחס לבקשת רשות הערעור רק בשל כך שהיא משמשת כעוגן לבקשה לסעד זמני. איני רואה כל סיבה להיעתר לבקשה לסעד זמני שמטרתה למנוע עריכת התמחרות. ההתמחרות נוגעת לתחנת דלק. בהחלטה קודמת של בית המשפט המחוזי, מיום 18.7.2010 (שניתנה על ידי כבוד השופט א' קיסרי), נקבע כי ההתמחרות תיערך במועד ובתנאים שיקבע כונס הנכסים, הוא המשיב 1. ברי מן ההחלטה כי התוצאה של ההתמחרות טעונה אישור של בית המשפט. מכאן, שהמבקש יוכל להעלות טענותיו נגד תוצאת ההתמחרות בפני הערכאה הדיונית. זאת ועוד, אם טענותיו יידחו על ידי בית המשפט המחוזי בעקבות הדיון בשאלה האם לאשר את תוצאת ההתמחרות, יוכל המבקש לפנות לערכאת הערעור. על כן, אין כל סיבה לעכב את ההליך ההתמחרות.

3.

בקשת רשות הערעור נדחית איפוא וכך מוחלט אף לגבי הבקשה לסעד זמני. משהחלטה זו ניתנת על אתר ובלא תשובה, לא ייפסקו הוצאות.