החלטה4 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 5941/07 כונס הנכסים עו"ד דוד עמיחי נ. frnz haas waffelmaschinen indu

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · רשות ערעור שניבקשת רשות ערעור שני לבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור על פסק דין של בית משפט השלום

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

בית המשפט העליון דחה בקשה לרשות ערעור שני על פסק דין המחוזי, שקבע כי תניית שיור בהסכם מכר ציוד תקפה לאור הלכת קידוחי הצפון. נקבע כי הבקשה אינה מעוררת סוגיה עקרונית החורגת מהמחלוקת הפרטנית, וכי הטענות האחרות אינן מצדיקות מתן רשות. המבקשת חויבה בהוצאות של 12,000 ש"ח.

העובדות

יצרנית ציוד מכרה ציוד תעשייתי לחברה שנקלעה לחדלות פירעון ולא שילמה את מלוא התמורה. בעל המבנה תבע שכירות, והוטל כונס נכסים על נכסי החברה הכוללים את הציוד. היצרנית טענה לבעלות מכוח תניית שיור בהסכם המכר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם מתקיימים התנאים למתן רשות לערעור שני בעניין קיומו של הסכם הכולל תניית שימור בעלות בציוד תעשייתי ותוקפה לאור הלכת קידוחי הצפון
  2. 2.האם הוכח קיומו של הסכם בין היצרנית לחברה הכולל תניית שיור

הלכות

  1. 1

    רשות לערעור שני תינתן רק כאשר הבקשה מעוררת סוגיה בעלת חשיבות משפטית חדשנית ועקרונית החורגת מהמחלוקת הפרטנית שבין הצדדים

    ״לא תינתן רשות לערעור שני בבית המשפט העליון אלא שעה שהבקשה מעוררת סוגיה בעלת חשיבות משפטית חדשנית ועקרונית החורגת מד' אמותיה של המחלוקת הפרטנית והנקודתית שבין הצדדים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טעות לכאורה ביישום הלכה קיימת בנסיבות הפרטניות אינה הופכת את השאלה לסוגיה עקרונית המצדיקה רשות ערעור שני

    ״אין בכך כדי להפוך השאלה לסוגיה עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור נוסף״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור שני
  • תניית שימור בעלות
  • תניית שיור
  • הלכת קידוחי הצפון
  • כונס נכסים
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

5941/07

בפני:

כבוד השופט י' אלון

המבקשים:

1. כונס הנכסים עו"ד דוד עמיחי

2. ישראל איזיקוביץ

נ ג ד

המשיבים:

1.

frnz haas waffelmaschinen industrues

m.b.h

2. משולם אלבז

3. וופלים אושר בע"מ

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בתיק ע"א

2063/02 שניתן ביום 7.5.07 על ידי כבוד השופטים י' גרוס, א' קובו ומ' רובינשטיין

בשם המבקשים:

עו"ד דוד עמיחי

בשם המשיבה 1:

עו"ד שרון פגי ועו"ד עומר צ'פניק

החלטה

1.

בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, בו נתקבל ערעור המשיבה מס' 1 על פסק דינו של בית משפט השלום. ליבת הסכסוך שבין הצדדים התמקדה בתחרות הזכויות שביניהם ביחס לציוד תעשייתי מסויים שנמכר על ידי המשיבה 1, יצרנית הציוד למשיבה מס' 3 ( להלן: החברה ).

החברה נקלעה לחדלות פרעון ולא שילמה את מירב התמורה עבור רכישת הציוד. כמו כן, לא שילמה החברה את דמי השכירות לבעל המבנה בו פעלה, הלא הוא המבקש מס' 2.

יצרנית הציוד (המשיבה 1) טענה להסכם בינה לבין החברה, הכולל תניית שימור בעלות בציוד. על כן, משכשלה הרוכשת בתשלום סכום הרכישה – נותר לטענתה הציוד בבעלותה.

לעומת זאת, המבקש 2 נשה בחברה תשלומי שכירות שלא שולמו על ידה ופתח בהליכי הוצל"פ לגביית חובה הפסוק. במסגרת הליכים אלו נתמנה לבקשתו המבקש מס' 1 ככונס נכסים לנכסי החברה, ובכללם הציוד שבנדון.

המשיבה 1 (יצרנית הציוד) הגישה בקשה לבית משפט השלום לסעד הצהרתי, לפיו הציוד הינו בבעלותה מכוח תניית השיור שבהסכם, ועל כן אין הציוד נכלל בנכסי החברה שבכינוס.

בפסק הדין (מיום 15.4.02) נדחתה התביעה. נקבע, כי לא הוכח כלל קיומו של הסכם בין המבקשת לחברה הכולל תניית שיור. עוד נקבע, כי גם אילו היה מוכח הסכם שכזה, הרי שמכח הלכת ע"א 455/89 קולומבו מאכל ומשקה בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ (פ"ד מה(5) 490) – להלן: פס"ד קולומבו – דינה של תניית שיור כדין מישכון נכס שהוראות חוק המשכון חלות עליו. על כן, גם אילו היה הסכם שכזה, לא היה בכוחו להושיע למשיבה, שכן הציוד נשוא המחלוקת לא היה ממושכן לזכותה במשכון תקף בתקופה הרלבנטית למחלוקת.

המשיבה ערערה לבית המשפט המחוזי. לאחר הגשת הערעור, ובטרם נפסק בו הדין, ניתן בבית המשפט העליון (ביום 19.5.03) פסק הדין בעניין רע"א 1690/00 מ' ש' קידוחי הצפון בע"מ נ' אבגל טכנולוגיה בע"מ (בפירוק זמני) , פ"ד נז(4) 385 – להלן: פס"ד קידוחי הצפון – ובו שונתה הלכת פס"ד קולומבו והוכר תוקפה החוזי, הלבר משכוני, של תניית שיור שבהסכם מכר.

בפסק הדין שבערעור (מיום 5.7.07) נקבע, כי בניגוד למסקנת בית משפט השלום אכן נערך הסכם הכולל תניית שיור בין המשיבה לבין החברה. הסכם זה – על תניית השיור שבו – נמצא לערכאת הערעור במסמך החשבון המפורט שנלווה לעיסקת המכר. ערכאת הערעור הוסיפה וקבעה, כי לאור ההלכה שנתחדשה בפס"ד קידוחי הצפון, עומדת תניית השיור בתוקפה והבעלות בציוד נותרה מכוחה בידי המשיבה (מוכרת הציוד) על אף שהציוד לא מושכן לזכותה כדין.

2.

בבקשה זו שבפני עותרים המבקשים לרשות ערעור לבית משפט זה על פסק דינה של ערכאת הערעור קמא. עיקר טענותיהם של המבקשים הינן כי לא היה מקום לקביעת בית המשפט המחוזי בדבר עצם קיומם של ההסכם ותניית השיור. לחלופין, גם אם אכן היה הסכם שכזה – אין הוא בא בגדריה של הלכת פס"ד קידוחי הצפון המותנית בהוכחת קיומם של פיקוח וזיקה שוטפים של בעל תניית השימור על הנכס נשוא התנייה. על פי הטענה, הסתפקה ערכאת הערעור בקביעת עצם קיומה ההסכמי של תניית השימור, ובכך אין די.

בנוסף לטענות אלה, מעלה המבקשת שורת טענות נוספות לעניין התנהלות ההליך בערכאת הערעור ופגמים פרוצדורליים שנפלו בהם ובפסק הדין.

3.

לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה 1 על נספחיהן – לא מצאתי הצדקה להעתר לבקשה.

הלכה היא משכבר, כי לא תינתן רשות לערעור שני בבית המשפט העליון אלא שעה שהבקשה מעוררת סוגיה בעלת חשיבות משפטית חדשנית ועקרונית החורגת מד' אמותיה של המחלוקת הפרטנית והנקודתית שבין הצדדים (ראו רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור , פ"ד לו(3) 123).

הבקשה שבפני אינה מעוררת סוגיה או שאלה כזו. קביעת ערכאת הערעור לעניין קיומו של הסכם תניית השיור נסמכת על הפרשנות המתבקשת והראויה למסמך הקבלה והחשבון על תנאיו שנלוה לעיסקת המכירה.

אשר ליישומה של הלכת קידוחי הצפון על הציוד דנן – הרי שגם אם היינו מניחים, לצורך הטיעון, טעות שטעה בית המשפט ביישום הלכת אותו פסק הדין, הרי שאין בכך כדי להפוך השאלה לסוגיה עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור נוסף (ראו רע"א 7625/06 וולפסון תעשיות בע"מ נ' רכבת ישראל (טרם פורסם, 15.10.06); רע"א 3954/98 קנית השלום בע"מ נ' מ' ס' י' פ' בע"מ (לא פורסם, 15.11.98), וראו דברים שנאמרו בסוגיה זו ע"י הנשיא מ' שמגר ברע"א 385/93

בית נח, בית החלמה מזור בע"מ נ' מדינת ישראל , פ"ד מז(3) 221).

אוסיף ואציין, כי לגופם של דברים לא נמצאה לי שגגה בדרך בה יישם בית המשפט המחוזי את הלכת פסק דין קידוחי הצפון על נסיבות תניית השיור דנן ועל שאר נסיבות התנהלותם של הצדדים ביחס לציוד נשוא המחלוקת.

גם ביתר טענות המבקשת המפורטות בבקשתה, לא נמצאה לי טענה או שאלה המצדיקה מתן הרשות לערעור נוסף.

לאור כל זאת, אני דוחה את הבקשה.

המבקשת תשלם למשיבה 1 הוצאות בקשה זו בסכום של 12,000 ש"ח.

ניתנה היום, י"ח באדר ב'

התשס"ח (25.3.2008).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (7 תיקים)

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • ע"א 46/11ויטה פרי גליל (החדשה ) בע"מ נ. עו"ד חגית נוב , כונסת נכסיםפסק-דין
  • רע"א 5415/08אדוארד (עדי) נבעה נ. בנימין מסיכההחלטה

הלכות

  1. 1רשות לערעור שני תינתן רק כאשר הבקשה מעוררת סוגיה בעלת חשיבות משפטית חדשנית ועקרונית החורגת מהמחלוקת הפרטנית שבין הצדדים
  2. 2טעות לכאורה ביישום הלכה קיימת בנסיבות הפרטניות אינה הופכת את השאלה לסוגיה עקרונית המצדיקה רשות ערעור שני