רע"א 5944-23 רע"א 5944-23

1.לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופטת י' מושקוביץ) בת"א 31728-05-23 מיום 26.07.2023, בגדרה התקבלו, באופן חלקי, בקשות המשיבים אשר מוּנוּ כמשקיפים במבקשת (להלן בהתאמה: המשקיפים ו-החברה), בהתאם להחלטה בת"א 57198-03-23 מיום 16.04.2023.

2.הליך מינוי המשקיפים בחברה פורט בהרחבה בהחלטת השופטת ג' כנפי-שטייניץ ברע"א 3104/23 ננו דיימנשן בע"מ נ' Murchinson Ltd. Canadian Comp. (14.06.2023); ואין צורך לשוב על הדברים. די בכך שאציין כי לאחר מינוי המשקיפים בחברה, ביקשו המשקיפים מבית משפט קמא להורות כי הם יהיו זכאים לקבל פטור, שיפוי וביטוח מהחברה, כפי שמקובל לגבי דירקטורים בחברה; כי יוּתַּר להם להתייעץ עם באי-כוחם בכל הנוגע למינויים, חרף כתב ההתחייבות לסודיות שעליו הם חתמו; כי החברה תישא בשכר טרחת עורכי-דינם; וכי יוּתַּר להם להביע את עמדתם בישיבות הדירקטוריון שיתקיימו בחברה, עד שלב ההצבעה בישיבה.

3.כאמור לעיל, בית המשפט המחוזי קיבל, בחלקן, את בקשות המשקיפים. בעיקרו של דבר, נקבע כי בשים לב למטרת מינוי המשקיפים בחברה, יש לאפשר למשקיפים להביע את עמדתם בישיבות הדירקטוריון שיתקיימו בחברה; וכן כי המשקיפים יהיו זכאים לפטור, שיפוי וביטוח, על מנת שהם יוכלו למלא את תפקידם ללא מורא. בנוסף נקבע, כי בהינתן המתח המובנה בין המשקיפים לעורכי-הדין של החברה שנוצר בנסיבות העניין – מתעורר צורך לאפשר למשקיפים להיוועץ בעורכי-הדין שלהם. עם זאת, בכל הנוגע לתשלום שכר טרחת עורכי-הדין של המשקיפים, נקבע, כי הדבר ייבחן בדיעבד, בהתאם למכלול נסיבות העניין.

4.בבקשה שלפניי טוענת המבקשת, בעיקרו של דבר, כי החלטת בית משפט קמא מרחיבה, באופן משמעותי ביותר, את הסעד הזמני שניתן למשקיפים בעת מינויים בחברה, כאשר עתה ניתנה להם האפשרות ליטול חלק "פעיל" בישיבות הדירקטוריון. עוד טוענת המבקשת, כי לא היה מקום להורות על מתן פטור, שיפוי וביטוח למשקיפים, בשים לב לתפקידם ולנסיבות מינויים; כי עורכי-דינם של המשקיפים מנועים מלייצג אותם, נוכח ניגוד עניינים בו הם מצויים; וכי לא היה מקום לקבוע כי המשקיפים זכאים לשכר טרחה בגין התייעצותם עם עורכי-דינם.

5.לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתשובה.

6.סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, קובע כי רשות לערער על 'החלטה אחרת' תינתן "אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה". כלומר, על דרך הכלל יש לברר את טענות הצדדים ביחס להחלטות אחרות שניתנו במהלך הדיון, אגב הערעור על פסק הדין בסיום ההליך; ואילו חריגים לכך הם מצבים שבהם הערעור נחוץ באופן מידי, על מנת שלא לפגוע באופן ממשי בזכויות הצדדים, או כדי להביא להמשך ניהול ההליך באופן נכון, מלא והוגן (רע"א 1883/23 קבוצת וויז'ן א.ש יזמות בע"מ נ' כרמלי, פסקה 17 (10.05.2023)).

7.עיינתי היטב בהחלטה מושא הבקשה דנא, והתרשמתי כי זו נועדה ליתן מענה לקשיים קונקרטיים שהתעוררו בכל הנוגע ליישום ההחלטה בדבר מינוי המשקיפים, שאושרה כאמור בבית משפט זה, וזאת תוך איזון בין כלל השיקולים הצריכים לעניין.

בנסיבות אלו, לא מצאתי כי הותרת ההחלטה על כנה תשפיע באופן ממשי ובלתי הפיך על זכויות הצדדים להליך, באופן שיצדיק לקיים דיון בבקשה לרשות ערעור בשלב זה.

8.לצד זאת מצאתי לציין, כי מצופה מהמשקיפים שלא ינצלו את זכותם להביע את עמדתם בישיבות הדירקטוריון באופן שיהיה בו כדי להפריע לניהול התקין של ישיבות אלו; אלא שיביעו את עמדתם, באופן תמציתי וסדור, עובר לקיום ההצבעה.

9.הבקשה נדחית אפוא בזאת, וממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.