רע"א 5976/14 ארנון ביטקובר נ. כונס הנכסים הרשמי

מונחת לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה, פש"ר 11867-08-12 (כב' השופטת

י' קראי-גירון ), בגדרה התיר את המשך ניהולה של תביעה אזרחית כנגד המבקש בבית משפט השלום. זאת, על אף הליך פשיטת הרגל המתנהל בעניינו (להלן: ההחלטה ). מכאן הבקשה.

1.

המבקש הוא חייב שבעניינו מתנהל הליך פשיטת רגל. משיבה 3 הגישה תביעה אזרחית כנגד המבקש ואחרים בבית משפט השלום בחיפה (ת"א 30848-09-13). בהמשך לכך הגישה משיבה 3 בקשה לבית המשפט המחוזי, הדן בהליך פשיטת הרגל, להמשך ניהול התביעה מחוץ להליך זה.

בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה. הטעם העיקרי לכך הוא שהתביעה בבית משפט השלום הוגשה כנגד מספר נתבעים, ובירורה ייעשה באופן המיטבי בהליך המשותף לכולם. כן ציין בית המשפט שבהליך בבית משפט השלום נקבעה כבר ישיבת קדם משפט. לבסוף נתן בית המשפט דעתו על כך שהמבקש לא הצהיר על משיבה 3 כבעלת חוב שלו בהליך פשיטת הרגל.

בבקשה שלפני טוען המבקש מספר טענות. בין היתר, נטען כי לבית משפט המחוזי לא הייתה סמכות לתת את ההחלטה. עוד נטען שהתביעה בבית משפט השלום הוגשה כמה חודשים לאחר הגשת תביעת חוב, בגין אותם הכספים, לתיק פשיטת הרגל. המבקש מוסיף שבית משפט קמא התעלם מנתונים חשובים, כגון חוסר תום ליבה של משיבה 3, הגשת התביעה בבית משפט השלום ללא נטילת רשות ועוד.

מנגד, סומכת משיבה 3 את ידיה על ההחלטה, ומחדדת את היעילות שבניהול התביעה בבית משפט השלום. משיבה 2 – המנהלת המיוחדת בתיק הכינוס – מביעה אף היא עמדה דומה. משיב 1 – כונס הנכסים הרשמי – אוחז גם הוא בדעה זו.

2.

לאחר העיון בבקשה ובתגובות לה, נחה דעתי כי דינה להידחות. המסגרת הנורמטיבית הרלבנטית קבועה בסעיפים 20 ו-22 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה ). לפי סעיפים אלה, רשאי בית המשפט הדן בהליך פשיטת הרגל לעכב הליכים אחרים כנגד החייב. סמכות זו נתונה גם לכל בית משפט או בית דין שלפניהם מתנהל הליך כנגד החייב. על בית המשפט להפעיל את סמכותו זו בהתאם לתכליות הניצבות בבסיסה.

תכלית מרכזית אחת לסמכות עיכוב ההליכים היא מניעת פגיעה בשוויון בין הנושים. עיכוב הליכים אחרים כנגד החייב ירכז את בירורן של כל התביעות כנגד החייב בהליך אחד. הדבר יקל על הנאמן לחלק את נכסי החייב בצורה שוויונית. תכלית מרכזית נוספת היא חסכון בזמנם של בתי המשפט השונים וריכוז הדיון בענייניו של החייב במקום אחד (ראו רע"א 7945/99 עו"ד גד שילר - הנאמן על נכסי הפש"ר נ' לוין , פ''ד נד(2) 524 (2000); שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 105-104 (מהדורה שלישית, 2010) והאסמכתאות שם). על בית המשפט להפעיל אפוא את שיקול דעתו בהתאם לתכליות אלה.

החלטת בית המשפט המחוזי עולה בקנה אחד עם התכליות הנזכרות. נקבע כי אופי התביעה כנגד המבקש מצדיק את בירורה בפני בית משפט, ולא בפני בעלי התפקיד בתיק פשיטת הרגל. מדובר בתביעה בה מספר נתבעים, בעילה של הרמת מסך וכן עילות נוספות. בשלב בו ניתנה ההחלטה ההליך כבר החל, הוגשו מספר כתבי בי-דין ונקבעה ישיבת קדם משפט. הובהר כי לא יהיה בניהול התביעה בבית משפט השלום בכדי לפגוע באפשרות של החייב להציע הסדר. כן לא יהיה בהליך משום פגיעה ביתר הנושים, שכן מדובר בבירור קיומו של החוב, ולא בהליך הוצאה לפועל. הנה כי כן, בית המשפט הפעיל את שיקול דעתו בהתאם לסמכותו ולתכליותיה, ואין מקום להתערב בקביעה זו. כפי שהעירה המנהלת המיוחדת, בירור התביעה בהליך המתאים ייטיב, במובנים מסוימים, אף עם המבקש, שזכויותיו יזכו לליבון הראוי להן.

3.

הבקשה נדחית. משנדחתה בקשת רשות הערעור, ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ההליכים בבית משפט השלום. הבקשה להגדלת סכום הפיקדון מתייתרת אף היא. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאותיו של משיב 1. המבקש יישא בהוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד של משיבה 3 בסך של 5,000 ₪, ושל משיבה 2 בסך של 2,000 ₪.