רע"א 6022/15 עמוס מבורך נ. פרגיות ירושלים בע"מ

מונחת בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בע"א 1533-02-15 (מפי כב' השופטים נ' בן אור , מ' יועד הכהן , ו א' דראל ), בו הפך בית המשפט המחוזי את פסק דינו של בית משפט השלום, ודחה את תביעתם של המבקשים.

1.

המשיבה הינה חברה העוסקת בגידול ושיווק פרגיות להטלה, והמבקשים הינם חקלאים להם משקי עופות מטילות ביצים. המבקשים רכשו מהמשיבה אלפי פרגיות מטילות מזן מסויים, שאמור לספק ביצים גדולות במיוחד. דא עקא, במשלוח שסופק למבקשים התגלו בעיות בריאותיות קשות שהתבטאו בשיעורי תמותה גבוהים ובהטלה באחוזים נמוכים. המבקשים תבעו את המשיבים בבית משפט השלום בשל הנזקים שנגרמו להם בעקבות התרשלות בצורת הגידול של הפרגיות, באי מתן הוראות גידול נאותות למבקשים ובניהול מו"מ בחוסר תום לב עקב ידיעה מוקדמת של העובדות ואי גילויין למבקשים.

בית משפט השלום מינה מומחה למחלות עופות מטעמו, שנתן חוות דעת בסוגיה. בחוות הדעת נדונו שאלות מקצועיות, כמו גם שאלות משפטיות – כגון האחריות המשפטית, שלדעתו צריכה להיות מוטלת על המשיבה. בית משפט השלום אימץ את מסקנתו של המומחה, וקיבל את התביעה כנגד המשיב, שחוייבה לשלם – בקיזוז סכומים שמבקש 1 חב לה – כמאה ושישים אלף ₪ לשני המבקשים.

המשיבה ערערה לבית המשפט המחוזי, שקיבל את הערעור. בית משפט קמא קבע כי בית משפט השלום פסק על סמך חוות דעתו של המומחה, אך זו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. כחלק מן הבעיות שמוזכרות בחוות דעתו של המומחה עולה היכולת ללמוד על פגם בגידול הפרגיות בעזרת כמות מקרים נמוכה יחסית, עדותו של המומחה בפני בית משפט שבה התברר כי דבריו התבססו על הנחות בעייתיות ועוד. יתר על כן, העובדות היחידות שכן הוכחו כדבעי היו קיומן של תנאי גידול בעייתיים במשקי המבקשים, שיכולים היו לגרום לבעיות הבריאות שנתגלו בפרגיות. בשל עובדות אלו, ובשל כך שהראיות האחרות שהובאו אינן מבססות כל טענה להתרשלות המשיבים, קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור, וביטל את פסק דינו של בית משפט השלום, תוך חיוב המבקשים

בתשלום צ'קים שלא נפרעו על סך של כשישים אלף ₪. על קבלת הערעור הוגשה בקשה זו.

2.

דין הבקשה להידחות. תפקידו של המומחה שממונה על ידי בית משפט הינו בהצגת חוות דעתו המקצועית. אולם, אף עניין שבמומחיות מסור לשיקול דעתו של בית המשפט. כבר נאמר בפסיקת בית משפט זה כי – "תפקידו של המומחה הרפואי הוא להביע את דעתו ביחס לאיכות הטיפול, אולם שאלת הרשלנות, שאלה משפטית היא, וככזו נתונה היא להכרעתו הבלעדית של בית המשפט." ( רע"א 8998/10 אלישע בע"מ נ' מחמוד זובידאת (21.3.2011)). הדבר נכון בטיפול רפואי, ובכל חוות דעת מומחה.

בית המשפט המחוזי ציין כי בית משפט השלום קיבל מספר הנחוות עובדתיות שהוצגו על ידי המומחה – שכלל אינן עולות מחומר הראיות, וכי לא היה בסיס לקביעה לפיה המשיבה התרשלה. כמו כן, כפי שנכתב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, לא נערך שום דיון בשאלת הקשר הסיבתי וקיומו או אי קיומו של אשם תורם, שנדמה כרלוונטי מאוד בהתחשב בכך שהוכח כי תנאי הגידול אצל המבקשים לא היו מיטביים, וכי היו מגדלים רבים אחרים שאצלם לא התגלו פגמים בריאותיים מסוג זה.

משלא מצאנו טעות בקביעתו של בית משפט קמא, אין מקום לקבל בקשה זו. לכך יש להוסיף את העובדה כי מדובר בשאלה שאינה חורגת כלל ועיקר מעניינם של הצדדים, ונוגעת לסכסוך ספציפי זה. גם סיבה זו מצדיקה אי מתן רשות ערעור בגלגול שלישי.

3.

דין הבקשה להידחות ללא צו להוצאות. ברי כי בנסיבות אלו אין מקום להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע, שנמחקת בזאת.