רע"א 6119/11 שחף ליווי פיננסי יבוא יצוא 1990 בע"מ נ. עו"ד ברוך טולדנו

1.

מונחת לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופטת י' שבח בע"ר 34682-07-11) במסגרתה התקבל חלקית ערעורה של המבקשת על החלטת הרשם ח' ברנר שלא לבטל צווי עיקול בסך 1.5 מליון ₪ שהוטלו על זכויות המבקשת. תחת זאת נקבע כי צווי העיקול יופחתו לסך של 750,000 ₪.

ברקע לבקשה יחסי עו"ד לקוח בין המבקשת לבין המשיב. האחרון הגיש תביעה נגד המבקשת לקבלת שכר טרחה בסך 1.5 מליון ₪. במסגרת התובענה הוטל צו עיקול על חשבונות המבקשת.

לטענת המבקשת הותרת צווי עיקול בסך 750,000 ₪ בכל אחד מארבעת חשבונותיה, פירושה שיתוק כלכלי ופגיעה ממשית במוניטין הכלכלי שלה. המבקשת הדגישה שהינה מוסד פיננסי עם וותק של 20 שנה, הנהנה ממוניטין חסר כל דופי. ישנו חשש ממשי שהבנקים יחליטו להפסיק באופן חד צדדי את הקצאת האשראי, דבר שיוביל להתמוטטות החברה. לטענת המבקשת הבקשה מעלה שאלות עקרוניות של ממש. כך למשל: האם ניתן להטיל עיקול זמני מקום בו הסעד העיקרי שהתבקש בתביעה התייתר ; האם במסגרת ערעור על החלטה בנוגע לסעד זמני יש לבחון את התשתית העובדתית במלואה או רק את התשתית העובדתית שהייתה בעת מתן ההחלטה שעליה מערערים. בנוסף יש לבחון האם במקרים בהם הוכחה עילת התביעה מתייתר הצורך להוכיח את מאזן הנוחות. עוד חזרה המבקשת על טענותיה בבית משפט קמא והדגישה שלא ניתן לה להגיש דו"ח על מצב החברה, נתון המשליך על מאזן הנוחות.

2.

יצוין כי בית משפט קמא לא התעלם מטענות המבקשת ונתן להן ביטוי בכך שניתן עיכוב ביצוע חלקי. רצון המבקשת לאזן באופן אחר אינו מגלה טעות משפטית המצדיקה מתן רשות ערעור. המבקשת אינה מכחישה שבהליך הראשון שהתנהל לא הגישה את הראיות אותן היא ביקשה להגיש לפני ערכאת הערעור, על כן אין לה להלין אלא על עצמה. בכל מקרה לא מצאתי כי בכוחן להטות את הכף בשלב זה. באשר לטענה כי עילת התביעה התייתרה, תודגש הסתייגות בית המשפט המחוזי מנכונותה של טענה זו במישור העובדתי – נורמטיבי. לכך יש לצרף את הסעד המבוקש על ידי המשיב בדבר זכותו לתשלום שכר טרחה ראוי. אמנם התיאור האמור עשוי להשליך על שיעור שכר הטרחה, אך לכך נתן בית המשפט המחוזי משקל בהחלטתו להפחית את סכום העיקול בצורה משמעותית.

בהיבט הדיוני, עסקינן בבקשה למתן רשות ערעור על החלטה בנוגע לסעד זמני. כלל מושרש הוא כי כאשר מדובר בסעדים זמניים לא נוטה ערכאת הערעור להתערב בהחלטתה של הערכאה המבררת זולת במקרים חריגים (ראו למשל: רע"א 3954/98

קנית השלום השקעות בע"מ נ' מ.ס.י.פ בע"מ (15.11.98); רע"א 1767/07 שרעבי נ' מדינת ישראל (7.3.07) ורע"א 678/08 פרוספריטי פי. די. אם. איי.שרותי מזון (1977) בע"מ ואח' נ' אפריקה ישראל להשקעות בע"מ , (24.1.08). הדברים נכונים ביתר שאת עת עסקינן בבקשה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי בה יש לעבור משוכה נוספת והיא שמדובר בסוגיה משפטית בעלת חשיבות כללית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). הגם שהמבקשת ניסתה לשוות לטענותיה נופך עקרוני, לא מצאתי כי יש בהן עילה משפטית החורגת מדלת אמותיו של הסכסוך הקונקרטי, באופן המצדיק דיון בגלגול שלישי.

3.

הבקשה נדחית בזאת. משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.